האזהרה שהזהרנו ממעשה האוב, והוא שמקטיר קטרת ידועה ועושה מעשים מסוימים, ונדמה לו שהוא שומע דיבור מתחת שחיו שעונה למה שישאל עליו - וזה מין ממיני עבודה זרה, והוא אמרו: "על תפנו אל האבת" (ויקרא יט, לא).

ולשון ספרא: "אוב - זה פיתום המדבר משחיו".

העובר על לאו זה במזיד - נסקל; ואם לא נסקל הרי זה בכרת; ואם הוא שוגג - חייב חטאת קבועה, כלומר: העושה אותם המעשים בידו ומתעסק בהם בעצמו.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מסנהדרין.