הציווי שנצטווינו לענוש את העדים שהעידו שקר כמו שזממו לעשות בעדותם, הוא אמרו יתעלה: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (שם יט, יט),
וזהו דין עדים זוממין: אם העידו להוציא ממון - נוציא מהם כמוהו; ואם העידו על מה שמחייב מיתה - נמיתם באותה המיתה; ואם העידו על מה שמחייב מלקות - נלקה אותם.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו והשאלות שנתחדשו בה וכיצד יתקיים שהעדים יהיו זוממין ונדון אותם בדין זה, במסכת מכות.
הוסיפו תגובה