א

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר נְכָסים אֵלּוּ לְבָנַי. אֵין הַבָּנוֹת בִּכְלָלָם. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת. אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָמַר לְבָנַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא לִבְנוֹ. שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא בָּנִים:

ב

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לְטוֹבִיָּה וּמֵת. וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה וְאָמַר אֲנִי הוּא. נוֹטְלָן. וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ רַב טוֹבִיָּה אֵינוֹ נוֹטְלָן. וְאִם הָיָה שְׁכִיב מֵרַע גַּס בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ נוֹטְלָן:

ג

בָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם תַּלְמִיד חָכָם. תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אֵין בָּהֶן תַּלְמִיד חָכָם וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב הוּא קוֹדֵם. הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב שָׁכֵן קוֹדֵם. שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם. כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים:

ד

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה:

ה

אָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי חוֹלְקִין. פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ נְכָסַי לִיךְ וּלְבָנַיִךְ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּטּל הִיא מֶחֱצָה וְכָל הַבָּנִים מֶחֱצָה:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

אָמַר לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְלִבְנֵי פְּלוֹנִי. נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחֱצָה וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחֱצָה:

ז

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר יַחֲלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי. יִטּל מֶחֱצָה. תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי. יִטּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה יִטּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים:

ח

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי. יִטּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לֶחָבִית. הֲרֵי מִעוּט וְיִטּל שְׁמִינִית הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לִקְדֵרָה נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לְטָפִיחַ נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר. שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט נִתְכַּוֵּן:

ט

וְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר:

י

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תִּטּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים. נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו. וְאִם נוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן. כֵּיצַד. הָיוּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה וּלְאַחַר זְמַן נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם. נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה שֶׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן:

יא

וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶם אֶלָּא בִּנְכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה. אֲבָל נְכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר זְמַן הַצַּוָּאָה אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא בִּרְשׁוּתוֹ:

יב

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר מִטַּלְטְלִין שֶׁיֵּשׁ לִי לִפְלוֹנִי. נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ. אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אָמַר כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי. נוֹטֵל הַכּל:

יג

וְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת לָאָרֶץ:

יד

אָמַר כָּל הַמִּטַּלְטֵל. נוֹטֵל אַף רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

טו

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי. נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַּרְקָעוֹת וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת. וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים הַכּל בִּכְלַל הַנְּכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוֹ לְפִיכָךְ אִם תְּפָסוֹ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

טז

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּכוֹרִי כָּרָאוּי לוֹ. נוֹטְלָן וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ:

יז

אָמַר בִּבְכוֹרָתוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה נוֹטֵל רָצָה מָאתַיִם זוּז נוֹטֵל:

יח

וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי כָּרָאוּי לָהּ. נוֹטַלְתָּן וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר בִּכְתֻבָּתָהּ יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה:

יט

אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי כָּרָאוּי לוֹ נוֹטְלָן וְנוֹטֵל אֶת חוֹבוֹ. אָמַר בְּחוֹבוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא חוֹבוֹ:

כ

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי וְיִשָּׂא בִּתִּי. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת כָּל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יִקַּח. לְפִיכָךְ אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. הֲרֵי זֶה תְּנַאי וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת:

כא

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ אוֹ לִכְתֻבָּתָהּ. אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָא וְלִכְתֹּב שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא מָאתַיִם זוּז. שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז סְתָם אֶלָּא בִּכְתֻבָּתָהּ. כְּלוֹמַר תְּנוּ לָהּ מַה שֶּׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז:

כב

אָמַר תְּנוּ נְדוּנְיָא לְבִתִּי כָּךְ וְכָךְ בְּגָדִים כָּךְ וְכָךְ כֵּלִים. הוּזְלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן. הָרֶוַח לַיתוֹמִים וְנוֹתְנִין לָהּ כַּשַּׁעַר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי וְהוּקַר הַיַּיִן הָרֶוַח לַיתוֹמִים וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מֵהַיַּיִן שֶׁל מָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמְרוּ חֲכָמִים יִטּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְלֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְדָמִים וְזֶה שֶׁיִּחֲדָן כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר הַדֶּקֶל לְבִתִּי וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָאֵי דֶּקֶל אָמְרוּ חֲכָמִים תִּטּל הַשְּׁנֵי חֲצָאִים שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן וְהֵם שֶׁקָּרָא דֶּקֶל. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה כּוֹרִין וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְצַוֶּה מַחֲזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאָמְרוּ חֲכָמִים זָכָה בְּבַיִת זֶה שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לָזֶה הָיְתָה שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ:

כג

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ לִבְנִי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת. אוֹ שֶׁאָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא שֶׁקֶל. וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לָהֶם אֶלָּא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת. נוֹתְנִים לָהֶם כָּל צָרְכָּן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו אֶלָּא לְזָרֵז אוֹתָם. שֶׁמָּא יַרְוִיחוּ בָּהוֹצָאָה יוֹתֵר מִדַּאי:

כד

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר אַל תִּסְפְּדוּהוּ. אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן בָּנָיו וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר. שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה. אֶלָּא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו: