מִנְּהָג פָּשׁוּט בְּרֹב הַמְּדִינוֹת שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מְשַׁלְּחִין לוֹ רֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו מָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּהֶן עַל הַהוֹצָאָה שֶׁמּוֹצִיא בְּאִשְׁתּוֹ. וּבָאִים אוֹתָן הָרֵעִים וְהַמְיֻדָּעִים שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אוֹ בְּמִקְצָתָן. הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וְאֵלּוּ הַמָּעוֹת שֶׁמְּשַׁלְּחִין נִקְרָאִין שׁוֹשְׁבִינוּת. וְאוֹתָם שֶׁשָּׁלְחוּ הַמָּעוֹת וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן נִקְרָאִים שׁוֹשְׁבִינִין:
הַשּׁוֹשְׁבִינוּת אֵינָהּ מַתָּנָה גְּמוּרָה. הַדְּבָרִים יְדוּעִים שֶׁלֹּא שָׁלַח זֶה עֲשָׂרָה דִּינָרִין בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה בָּזֶה וְלֹא שָׁלַח אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבְּדַעְתּוֹ הָיָה שֶׁאִם יִשָּׂא הוּא אִשָּׁה יַחְזֹר וְיִשְׁלַח לוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ. לְפִיכָךְ אִם נָשָׂא זֶה אִשָּׁה וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינוּת הֲרֵי זֶה תּוֹבְעוֹ בְּדִין וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ:
וְאֵין יָכוֹל לְתָבְעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂא כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הוּא. כֵּיצַד. רְאוּבֵן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה וְשֶׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן שׁוֹשְׁבִינוּת וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן אַלְמָנָה. אֵינוֹ יָכוֹל לִתְבֹּעַ לְהַחְזִיר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינוּת שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵינִי מַחְזִיר לְךָ אֶלָּא בִּבְתוּלָה כְּמוֹ שֶׁנָּתַתָּ לִי. וְכֵן אִם שָׁלַח לוֹ בְּנִשּׂוּאֵי אַלְמָנָה אֵינוֹ יָכוֹל לְתָבְעוֹ לְהַחְזִיר לוֹ בְּנִשּׂוּאֵי בְּתוּלָה:
עָשָׂה רְאוּבֵן מִשְׁתֶּה בְּגָלוּי וּבְפַרְהֶסְיָא וְעָשָׂה שִׁמְעוֹן בְּצִנְעָה. אוֹ שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן בְּצִנְעָה וְשִׁמְעוֹן בְּפַרְהֶסְיָא אֵינוֹ יָכוֹל לְתָבְעוֹ. שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵינִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי:
רְאוּבֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְשָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן שׁוֹשְׁבִינוּת וְאָכַל וְשָׁתָה עִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן כְּנִשּׂוּאֵי רְאוּבֵן עַצְמָן וּבָא רְאוּבֵן וְאָכַל וְשָׁתָה עִמּוֹ. אוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ שִׁמְעוֹן וְלֹא רָצָה לָבוֹא. אוֹ שֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה וְשָׁמַע קוֹל טַבְלָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִקְרוֹת אֶחָד אֶחָד אֶלָּא כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יָבוֹא. וְשָׁמַע וְלֹא בָּא. חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינוּת כֻּלָּהּ. שֶׁהֲרֵי יָדַע וְלֹא בָּא אוֹ קָרָא לוֹ בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִקְרוֹת אֶחָד אֶחָד וְלֹא בָּא:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
לֹא הָיָה רְאוּבֵן בַּמְּדִינָה מְנַכִּין לוֹ דְּמֵי מַה שֶּׁאָכַל וְשָׁתָה שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ וּמַחֲזִיר לוֹ שְׁאָר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת. וְכֵן אִם הָיָה בַּמְּדִינָה וְלֹא קְרָאָהוּ אוֹ לֹא הוֹדִיעוֹ מְנַכִּין לוֹ וְיֵשׁ לוֹ עָלָיו תַּרְעֹמֶת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ:
וְכַמָּה מְנַכִּין. נָהֲגוּ בְּנִכּוּי אִם דִּינָר אֶחָד שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מַחְזִיר לוֹ כְּלוּם שֶׁהֲרֵי זֶה דְּמֵי מַה שֶּׁאָכַל. וְאִם יִתֵּר עַל הַדִּינָר עַד סֶלַע מְנַכֶּה לוֹ מֶחֱצָה. מִסֶּלַע וּלְמַעְלָה אוֹמְדִין דַּעַת הַמְשַׁלֵּחַ:
וְשִׁעוּר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת אִם אָדָם חָשׁוּב מְנַכֶּה לוֹ מֶחֱצָה. וְאִם צַר עַיִן וּמְדַקְדֵּק בְּהוֹצָאָתוֹ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ אֶלָּא שִׁעוּר מַה שֶּׁאָכַל וְשָׁתָה וּמְשַׁלֵּם לוֹ הַשְּׁאָר:
מֵת שִׁמְעוֹן קֹדֶם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה אוֹ שֶׁנָּשָׂא וּמֵת בְּתוֹךְ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אֵין רְאוּבֵן חַיָּב לְהַחְזִיר לְיוֹרְשֵׁי שִׁמְעוֹן כְּלוּם שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לִי שׁוֹשְׁבִינִי וְאֶשְׂמַח עִמּוֹ:
לְפִיכָךְ אִם שָׂמַח עִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ מֵת שִׁמְעוֹן. אוֹ קָרָא לוֹ וְלֹא בָּא אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּמְּדִינָה אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ. הוֹאִיל וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְאַחַר כָּךְ מֵת שִׁמְעוֹן. חַיָּב רְאוּבֵן לְהַחְזִיר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת לְיוֹרְשָׁיו אוֹ כֻּלָּהּ אוֹ בְּנִכּוּי אִם לֹא הוֹדִיעוֹ אוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ בַּמְּדִינָה:
מֵת רְאוּבֵן וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן אִשָּׁה וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְבּוֹת הַשּׁוֹשְׁבִינוּת מִיּוֹרְשִׁין כּוֹפִין יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן לְהַחְזִיר בְּנִכּוּי. וּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ אֵין הַיּוֹרְשִׁין מְשַׁלְּמִין כְּלוּם:
מֵת רְאוּבֵן אַחַר שֶׁנָּשָׂא שִׁמְעוֹן אִשָּׁה וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. כּוֹפִין אֶת יוֹרְשָׁיו וּמְשַׁלְּמִין הַשּׁוֹשְׁבִינוּת בְּכָל מָקוֹם. שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב אֲבִיהֶן לְשַׁלֵּם. וְאִם כֻּלָּהּ הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם מְשַׁלְּמִין כֻּלָּהּ. וְאִם בְּנִכּוּי מְשַׁלְּמִין בְּנִכּוּי:
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּשּׁוֹשְׁבִינוּת. נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמוֹ מִלְוֶה. וְאֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בְּעוֹנָתָהּ כְּעֵין נִשּׂוּאֵי רִאשׁוֹן. שֶׁזֶּה כְּמוֹ תְּנַאי הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ שֶׁעַל דַּעַת זֶה שְׁלָחָהּ. וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם רִבִּית. אֲפִלּוּ שָׁלַח לוֹ דִּינָר וְהֶחְזִיר לוֹ עֲשָׂרָה מֻתָּר שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְהוֹסִיף לוֹ שָׁלַח. וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגּשֹׁ אוֹתוֹ וּלְתָבְעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂא כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הוּא. וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם כְּשֶׁתַּחְזֹר לַיּוֹרְשִׁין מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:
הַשּׁוֹלֵחַ תְּשׁוּרָה לַחֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת כְּשֶׁמָּטָה יָדוֹ וְהוּא מְמָאֵן לִקַּח. וְזֶה נִשְׁבָּע שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּקַּח וְהִפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלָּקַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הֲרֵי אֵלּוּ מַתָּנָה. וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר הוּא וְלִתְבֹּעַ עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ שֶׁהוּא מִלְוֶה:
וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וּפֵרוֹת בְּעֵת הַנִּשּׂוּאִין. אֵין נִגְבִּין בְּבֵית דִּין. מִפְּנֵי שֶׁהִיא גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְלֹא נֶאֶמְרוּ דִּינֵי שׁוֹשְׁבִינוּת אֶלָּא בְּמָעוֹת בִּלְבַד: