אמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ" (דברים יט, ב; דברים יט, ז); וְאֵין עָרֵי מִקְלָט נוֹהֲגוֹת אֶלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בוְשֵׁשׁ עָרִים הָיוּ: שָׁלֹשׁ הִבְדִּיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלוֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
גאֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט קוֹלֶטֶת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם" (במדבר לה, יג). וְהוֹדִיעָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת, עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְלָמָּה הִבְדִּילָן? אָמַר 'הוֹאִיל וּבָאָה מִצְוָה לְיָדִי, אֲקַיְּמֶנָּה'.
דבִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מוֹסִיפִין שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת עַל אֵלּוּ הַשֵּׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (דברים יט, ט). וְהֵיכָן מוֹסִיפִין אוֹתָן? בְּעָרֵי הַקֵּינִי וְהַקְּנִיזִי וְהַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרִית עֲלֵיהֶן, וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ; וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ..." (דברים יט, ח-ט).
הוְחַיָּבִין בֵּית דִּין לְכַוֵּן הַדְּרָכִים לְעָרֵי מִקְלָט, לְתַקַּנָם וּלְהַרְחִיבָן; וּמְסִירִין מֵהֶן כָּל מִכְשׁוֹל וְכָל תְּקָלָה, וְאֵין מַנִּיחִין בַּדֶּרֶךְ לֹא תֵּל, וְלֹא גַּיְא וְלֹא נָהָר אֶלָא עוֹשִׂין עָלָיו גֶּשֶׁר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב אֶת הַבּוֹרֵחַ לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (דברים יט, ג). וְרֹחַב דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. וּ'מִקְלָט מִקְלָט' הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ הָרַצְחָנִים וְיִפְנוּ לְשָׁם.
ובַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר בְּכָל שָׁנָה, בֵּית דִּין מוֹצִיאִין שְׁלוּחִים לְתַקֵּן הַדְּרָכִים; וְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצָאוּהוּ שֶׁנִּתְקַלְקֵל, מְתַקְּנִים אוֹתוֹ. וּבֵית דִּין שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בְּדָבָר זֶה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים.
זוְכֵן מוֹשְׁחִין בֵּין כָּל עִיר וְעִיר מֵעָרֵי מִקְלָט בִּתְחִלַּת הַפְרָשָׁתָן, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּשָוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ" (דברים יט, ג).
חעָרֵי מִקְלָט - אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עֲיָרוֹת גְּדֹולוֹת, וְלֹא כְּרָכִים גְּדוֹלִים, וְלֹא קְטַנִים אֶלָא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים, וּבִמְקוֹם הַמַּיִם. וְאִם אֵין שָׁם מַיִם, מַכְנִיסִין לְתוֹכָן מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָא בִּמְקוֹם אַכְלוּסִין. נִתְמַעֲטוּ אַכְלוּסֵיהֶן, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן; נִתְמַעֲטוּ דִּיּוּרֵיהֶן, מַכְנִיסִין לְתוֹכָן כּוֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִיִּם. וְאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוּדוֹת, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָן חֲבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם.
טכָּל עָרֵי הַלְּוִיִּם קוֹלְטוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן עִיר מִקְלָט הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר" (במדבר לה, ו-ז) - הִקִּישָׁן הַכָּתוּב כֻּלָּן זוֹ לָזוֹ, לִקְלֹט.
יוּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עָרֵי מִקְלָט שֶׁהֻבְדְּלוּ לְמִקְלָט, וּבֵין שְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים? שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַּעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַּעַת, הוֹאִיל וְנִכְנַס בָּהֶן נִקְלָט; וּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּם, אֵין קוֹלְטוֹת אֶלָא לַדַּעַת. וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט, אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בֵּיתוֹ; וְהַדָּר בִּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים, נוֹתֵן שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת.
יאכָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת, תְּחוּמָהּ קוֹלֵט כָּמוֹהָ. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ תְּחוּם עָרֵי מִקְלָט, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם - מִשֶּׁיַּגִּיעַ תַּחַת הַנּוֹף, נִקְלַט. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם - מִשֶּׁיַּגִּיעַ לְעִיקָרוֹ, נִקְלַט. וְהַהוֹרְגוֹ שָׁם, נֶהֱרָג עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּחוּם קוֹלֵט, אֵין הָרוֹצֵחַ דָּר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָשַׁב בָּהּ" (במדבר לה, כה) - "בָּהּ", וְלֹא בִּתְחוּמָהּ.