ראש השנה הוא חג עשיר בתפילות מרגשות ומנהגים אהובים, אך לב ליבו של החג הוא המצווה המיוחדת של תקיעת שופר, המסמלת את המלכת ה' מחדש על העולם כולו (וגם רמזים נוספים וסודות מרתקים עליהם תוכלו לקרוא כאן).
אמנם ישנן הלכות רבות בדיני תקיעת שופר שאותן צריך לדעת זה שתוקע בשופר (כמו אלו העוסקות בכשרות השופר או בצורת הביצוע הנכונה של התקיעות), אך המדריך שלפניכם מיועד עבורכם, והוא ילמד אתכם בצורה ברורה ומעשית כיצד להאזין לתקיעות ולשמוע את קול השופר בראש השנה וכל מה שצריך עוד לדעת כדי לקיים כראוי את המצווה המיוחדת:
מתי תוקעים בשופר?
תקיעת שופר מתבצעת במהלך שעות היום של ראש השנה. כאשר ראש השנה חל בימים שבת-ראשון – תוקעים בשופר רק ביומו השני של החג (ראו כאן מדוע)1 ; כאשר חג ראש השנה חל בימים אחרים בשבוע – תוקעים בשופר פעמיים: פעם אחת ביומו הראשון של החג, ופעם נוספת למחרת, ביומו השני של החג2.
ניתן לקיים את המצווה בכל עת במהלך היום, מרגע זריחת השמש ועד שקיעתה. מי שלא קיים את המצווה לפני שקיעת השמש, יקיים אותה אחרי השקיעה3 אך לפני זמן 'צאת הכוכבים' (חשֵׁכת השמיים)4. מי שקיים את המצווה לאחר זמן 'עלות השחר' (השעה שבה מתחילים השמיים להתבהר) אך לפני זריחת השמש – יצא ידי חובת המצווה ואינו צריך לבצע זאת שוב לאחר זריחת השמש5.
הזמן האידיאלי לתקיעת שופר הוא בשעות הבוקר, לאחר תפילת שחרית ולפני תפילת ה'מוסף' של החג6.
איפה תוקעים בשופר?
המקום האידיאלי לשמיעת התקיעות הוא בבית הכנסת, יחד עם כל הציבור7, אך ניתן לשמוע את התקיעות גם בכל מקום אחר ומי שמסיבה כלשהי לא שמע את התקיעות בבית הכנסת או יודע מראש שלא יהיה נוכח בבית הכנסת בשעת התקיעות, ישמע את התקיעות במקום שבו הדבר מתאפשר לו.
מי צריך לשמוע את קול השופר?
גברים ונערים: כל גבר יהודי מגיל 13 ומעלה ("בר מצווה") חייב לשמוע את קול תקיעות השופר בראש השנה8.
ילדים בוגרים: יש לדאוג שגם בנים צעירים מגיל 13 הגדולים מספיק כדי להבין את משמעות המצווה (לרוב בסביבות גיל 6 או 7 ואילך), יקיימו את המצווה כהלכתה כדי שיהיו מחונכים ומורגלים בקיום המצווה9.
נשים ונערות: מבחינה הלכתית, נשים אינן חייבות לשמוע את קול השופר כיון שזו מצווה שקיומה מוגבל לזמן מסוים. למרות זאת, במרוצת הדורות נשים קיבלו על עצמן לקיים את המצווה ומקפידות לשמוע את קול השופר בראש השנה10.
ילדים קטנים: למרות שילדים קטנים אינם חייבים לקיים את מצוות תקיעת שופר, למעשה נהוג להביא למעמד תקיעת השופר בבית הכנסת גם את הילדים11. עם זאת, ילדים קטנים ותינוקות העלולים להפריע לציבור בשמיעת התקיעות בריכוז, לא יהיו בבית הכנסת עצמו בזמן התקיעות אלא בעזרת הנשים12.
מי תוקע בשופר?
את מצוות השופר מקיימים בשמיעת רצף מסוים של צלילים הנוצרים באמצעות נשיפה בפי השופר הצר13. ביצוע נכון של התקיעה מצריך מיומנות מעשית וידע הלכתי ואדם המומחה בכך נקרא "בעל תוקע".
לרוב, התוקע בשופר מקיים את המצווה כששומע את הקולות הבוקעים מתקיעתו. אולם, גם מי שכבר שמע או תקע בשופר קודם לכן, וכבר יצא ידי חובת המצווה, יכול לתקוע בשופר כדי להשמיע את התקיעות לאחרים ולהוציאם ידי חובה14.
עם זאת, בעוד כולם רשאים לתקוע בשופר עבור עצמם, גבר מבוגר (מגיל 13 ומעלה) יוצא ידי חובתו רק בשמיעת תקיעות מפיו של מבוגר, ולא מפיהם של ילד (מתחת גיל 13) או אישה (בכל גיל); ילד בוגר (שהגיע לגיל חינוך), צריך לשמוע את התקיעות מפיו של גבר בוגר או של ילד שהגיע לגיל חינוך, אך לא מאישה; ואילו אישה (שמבחינה הלכתית אינה מחויבת כלל לקיים את מצוות תקיעת שופר), מקיימת את המצווה בשמיעת התקיעות מגבר בוגר15 או מאישה16.
מה בדיוק צריך לשמוע?
סדרת הקולות שבשמיעתה מקיימים את המצווה באופן מלא כוללת 30 תקיעות, משלושה סוגים: "תקיעה" חלקה וארוכה (מסומנת באות ת'); תרועת "שברים" המזכירה גניחות (מסומנת באות ש'); ו"תרועה" הנשמעת כמו יללה מתייפחת (מסומנת באות ר').
סדר התקיעות הוא כדלהלן: חזרה שלוש פעמים על רצף הקולות 'ת-ש-ר-ת'; לאחר מכן שלוש פעמים על הרצף 'ת-ש-ת'; ואז שלוש פעמים על הרצף 'ת-ר-ת'17.
יש לשמוע את כל התקיעות בדממה, מתחילתן ועד סופן18.
👈 להרחבה, ראו: מה ההבדל בין "תקיעה", "שברים" ו"תרועה", וכמה פעמים תוקעים בשופר בראש השנה?
תקיעת שופר בבית הכנסת
בבית הכנסת תוקעים בשופר גם במהלך תפילת המוסף עצמה, לאחר כל אחת משלוש הברכות המיוחדות הנאמרות בה: ברכת "מלכויות", ברכת "זיכרונות" וברכת "שופרות". תקיעות אלו אינן חלק מהחובה הבסיסית של מצוות תקיעת שופר אלא מנהג שהתפתח בעקבות תקנת חכמים19, והן מבוצעות רק בתפילת הציבור בבית הכנסת ואילו יחיד המתפלל אינו משלב בה תקיעה בשופר20.
הסדר המדויק של תקיעות אלו עשוי להיות שונה מקהילה לקהילה21. למנהג חב"ד, תוקעים פעם אחת את שלושת סוגי הרצפים ('ת-ש-ר-ת', 'ת-ש-ת', 'ת-ר-ת' – סך הכול 10 קולות) לאחר כל אחת משלוש הברכות בתפילת הלחש וגם לאחר כל אחת משלוש הברכות בחזרת הש"ץ, ועוד פעם נוספת לאחר התפילה (באמצע ה'קדיש'22 ), כך שבסך הכול מושמעים 100 קולות תקיעה (30 בסדרת הבסיס ועוד 70 במהלך התפילה ולאחריה)23.
בקהילות מסוימות, ביניהן חב"ד, נוהגים להוסיף ולתקוע שוב את כל סידרת הקולות הבסיסית (30 קולות) לפני שהציבור מתפזר איש איש לביתו, כדי להוציא ידי חובה את אלו שמסיבה כלשהי לא שמעו כראוי את התקיעות בפעם הראשונה, וגם כדי להפגין חביבות למצוות תקיעת שופר24 ובכך להשתיק את אישומיו של השטן נגד עם ישראל25.
כוונה
קיום מצוות השופר תלוי בכוונה. לפיכך, מי ששמע את קול השופר עולה ממקום אחר ובשעת השמיעה לא התכוון להאזין להם כדי לקיים את המצווה, לא יצא ידי חובתו ועליו לשמוע את כל סידרת הקולות מחדש מתוך כוונה26.
עם זאת, מי שהתכוון מראש לשמוע את קול השופר (לדוגמה אם הגיע לבית הכנסת בשביל לשמוע את התקיעות יחד עם הציבור), אך ברגעי התקיעות עצמם לא היה מרוכז מסיבה כלשהי, יצא ידי חובה27.
הברכות על השופר
בדרך כלל, לפני שמיעת קול השופר – גם ביום הראשון של החג וגם ביומו השני28 – יש לברך 2 ברכות: ברכת "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר", וברכת "שהחיינו"29.
מי אומר את הברכות?
את שתי הברכות אומר אחד30 מאלו השומעים את השופר לראשונה ביום זה31. יתר השומעים מקשיבים לאמירת הברכות בדממה ומבלי לענות "ברוך הוא וברוך שמו"32, ובסיום כל אחת מהן עונים "אמן"33. כאשר התוקע עצמו בין השומעים כדי לצאת ידי חובה, נהוג שהוא יהיה גם זה שיברך34.
אם אף אחד מהשומעים אינו יודע לברך – יברך בשמם אדם אחר ולרוב יהיה זה התוקע35. ואולם, אם כל המאזינות הן נשים ואין ביניהן גבר או ילד בן בגיל חינוך36, רק אישה רשאית לברך עבורן, ואם אין בנמצא אישה שתברך, תשמענה את תקיעות השופר ללא אמירת הברכות37.
התמקדות
יש להימנע מדיבורים שאינם קשורים לקיום המצווה, מרגע תחילת אמירת הברכות ועד לאחר שמיעת כל סידרת התקיעות. גברים המשתתפים בתפילת המוסף בבית הכנסת צריכים להימנע מדיבורים עד לאחר שמיעת התקיעות האחרונות המשולבות בתפילה38.
מי שדיבר דיבורים שאינם קשורים למצוות השופר בין אמירת (או שמיעת) הברכות לבין תחילת התקיעות – צריך לברך שוב את הברכה "אשר קידשנו . . לשמוע קול שופר" לפני שיתחילו התקיעות. מי שדיבר רק לאחר שהתחילו התקיעות, אינו חוזר על אמירת הברכה39.
מתי תוקעים בשופר בלי לברך?
בכל אחד מהמקרים הבאים אין לומר את הברכות:
האם צריך לעמוד בשעת התקיעות?
זה שמברך את הברכה על המצווה צריך לעמוד בשעת אמירתה45, וכן התוקע עצמו צריך לעמוד כל זמן התקיעות. מקובל שגם השומעים מאזינים בעמידה לברכות ולתקיעות, אך אין זו הלכה מחייבת ומי שהעמידה קשה לו רשאי לָשֶׁבֶת46.
ואולם, בתקיעות המושמעות במהלך התפילה צריך כל הציבור לעמוד – התוקע וגם השומעים47.
האם מותר לאכול או לשתות לפני שמיעת השופר?
אכילה או שתייה לפני קיום מצוות שופר תלויה במנהג הקהילה ובמסוגלות האישית. באופן אידיאלי, ראוי למי שמסוגל לכך להימנע מאכילה, ואפילו משתייה, מזריחת השמש ועד לאחר קיום המצווה כהלכתה – אבל רק במידה והדבר אינו פוגע ביכולת הריכוז הנדרשת עבור שמיעת התקיעות והתפילות.
מי שקשה לו להימנע גם מאכילה וגם משתייה, יכול לקיים את המנהג באמצעות הימנעות מאכילה בלבד ולא משתייה; אם השתייה אינה מספיקה, ניתן גם לאכול ארוחות קלות ללא חמשת מידי דגן או מזונות-דגן בכמות מצומצמת בלבד (לא יותר מ-57 סמ"ק48 ) ורק אם מתעורר צורך ממשי לאכול יותר מכך49.
מותר לנסוע ברכב בשביל לשמוע את השופר?
שתי היממות של חג ראש השנה הם ימים קדושים שבהם יש לשבות ולהימנע מעשיית מגוון "מלאכות" ופעולות (בדומה לשבת50 ). גם במקרה שאין אפשרות קיים את מצוות שופר אלא באמצעות ביצוע פעולה האסורה בחג – אין לחלל את החג כדי לקיים את המצווה51. לכן, אין לנסוע ברכב או לצעוד הרחק מן העיר או היישוב52 בשביל לשמוע את תקיעות השופר.
אפשר לשמוע את השופר ברמקול / טלפון / שיחת וידאו?
אין אפשרות לקיים את מצוות השופר באמצעות מכשירי מדיה או תקשורת. ברוב המוחלט של המקרים אסור להפעיל מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בחג53, ומלבד זאת, המצווה היא לשמוע את קול השופר עצמו54 ולא את הצליל הדיגיטלי או המכני, המושמע דרך מכשיר המדיה, שלאמיתו של דבר אינו אלא חיקוי של הקול הבוקע מן השופר55.
מכשירי שמיעה
כאמור, מצוות השופר מחייבת לשמוע את קולות השופר עצמם ולא צלילים המחקים את קול התקיעות. למעשה, אפילו כאשר קול השופר עצמו מגיע מהשופר אל האוזן אבל עובר בדרך עיבוד כלשהו המשנה את טיבו או מערב בו קולות זרים – המצווה לא קוימה ויש לשומע קולות אלו לחזור ולשמוע את קול השופר כשהוא טהור מעיבודים וקולות זרים56.
לפיכך אין אפשרות לקיים את מצוות שמיעת קול השופר באמצעות מכשירי שמיעה אלקטרוניים, שכן מכשירים אלו אינם מעבירים את קול השופר עצמו אלא יוצרים צליל משוחזר שלו.
עם זאת, הקולות העוברים דרך מכשיר "חצוצרה" (התקן מכני לא-חשמלי המרכז את גלי הקול) אינם עוברים עיבוד ולכן מותר להשתמש בהתקן כזה לשמיעת קול השופר57.
חרשים וכבדי שמיעה
לפי הדין העקרוני, אדם חירש לחלוטין או כאלה המסוגלים לשמוע רק באמצעות מכשירי שמיעה חשמליים – פטורים ממצוות השופר ולכן גם אינם יכולים לברך על המצווה ולא לתקוע עבור אחרים58, ואילו כבדי-שמיעה וכן אנשים חרשים באופן חלקי, המסוגלים לשמוע את קול השופר ללא מכשירי שמיעה אלקטרוניים, גם אם נזקקים לעזרים מכניים לשם שיפור השמיעה – חייבים במצוות השופר ולכן גם רשאים לברך על המצווה ואף לתקוע בשופר ולהוציא אנשים אחרים ידי חובתם59.
למעשה: בעלי מכשירי שמיעה חשמליים הניתנים להסרה בחג, יסירו את מכשירי השמיעה שלהם וינסו להשיג שמיעה מיטבית באמצעות התמקמות בקרבת התוקע, ובמידת הצורך יארגנו לעצמם תקיעה פרטית, יתקעו בעצמם, או ישתמשו בעזרים מכניים – מי שמצליח לשמוע את קול השופר בתנאים אלו, רשאי לברך על התקיעות וגם לתקוע עבור אחרים; מי שלמרות כל המאמצים אינו מצליח לשמוע, פטור מקיום המצווה ואינו רשאי לברך על שמיעת השופר ולא יכול לתקוע בשביל להוציא את האחרים ידי חובתם60.
לקויי דיבור וראייה
אילם או עיוור ששמיעתם תקינה חייבים במצוות שופר ולכן רשאים גם לתקוע לאחרים ולהוציאם ידי חובתם (כמובן, במקרה של אילם, אדם אחר יברך את הברכות)61.
הוסיפו תגובה