אהַפִּשָּׂיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַפִּשָּׂיוֹן מֵאַחַת מִמַּרְאוֹת הַנְּגָעִים; אֲבָל אִם הָיָה הַפִּשָּׂיוֹן מַרְאֵה בֹּהַק, אֵינוֹ פִשָּׂיוֹן. וְאֵין הַפִּשָּׂיוֹן סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁיִּפְשֶׂה חוּץ לַנֶּגַע; אֲבָל אִם פָּשָׂה לְתוֹךְ הַנֶּגַע, הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה. כֵּיצַד? בַּהֶרֶת וּבְתוֹכָהּ בָּשָׂר חַי פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה, וְהִסְגִּירָהּ, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ נִתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה, אוֹ שֶׁהָלַךְ הַבָּשָׂר הַחַי כֻּלּוֹ - אֵין זֶה פִּשָּׂיוֹן; שֶׁאֵין הַבַּהֶרֶת פּוֹשָׂה לְתוֹכָהּ, אֶלָּא חוּצָה לָהּ.
באֵין הַפִּשָּׂיוֹן סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הֶסְגֵּר; אֲבָל אִם בָּא בַּתְּחִלָּה, וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שֶׁהוּא פּוֹשֶׂה וְהוֹלֵךְ - אֵינוֹ מַחֲלִיטוֹ, אֶלָּא מַסְגִּירוֹ עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ וְיִרְאֶה.
גאֵין הַבַּהֶרֶת פּוֹשָׂה לְתוֹךְ הַשְּׁחִין וְלֹא לְתוֹךְ הַמִּכְוָה וְלֹא לְתוֹךְ מִחְיַת הַשְּׁחִין וְלֹא לְתוֹךְ מִחְיַת הַמִּכְוָה, וְלֹא לָרֹאשׁ וְלֹא לַזָּקָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרְחוּ וְהָלַךְ הַשֵּׂעָר מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר". אֲבָל הַבַּהֶרֶת שֶׁפָּשְׂתָה לְתוֹךְ הַבֹּהַק, הֲרֵי זֶה פִּשָּׂיוֹן.
דהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, שֶׁהָיוּ חוֹלְקִין בֵּין הָאֹם לַפִּשָּׂיוֹן - אֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה; הִסְגִּירוֹ, וְהָלְכוּ לָהֶן עַד שֶׁנִּמְצָא הַפִּשָּׂיוֹן סָמוּךְ לָאֹם - הֲרֵי זֶה מֻחְלָט.
הבַּהֶרֶת כִּגְרִיס וּפָשְׂתָה כַּחֲצִי גְרִיס וְעוֹד, וְהָלַךְ מִן הָאֹם כַּחֲצִי גְרִיס, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹתָר מִן הָאֹם עִם הַפִּשָּׂיוֹן יָתֵר מִכִּגְרִיס - הֲרֵי זֶה טָהוֹר. הָיְתָה כִּגְרִיס, וּפָשְׂתָה כִּגְרִיס וְעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאֹם - תֵּרָאֶה בַּתְּחִלָּה, וְיַסְגִּיר שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ. הָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת וְהִסְגִּירוֹ, וְהָלְכָה הַבַּהֶרֶת בְּסוֹף יְמֵי הֶסְגֵּר, וְחָזְרָה בַהֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה - הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה. נִתְמַעֲטָה בְּתוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּר, וּפָשְׂתָה וְחָזְרָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, אוֹ שֶׁפָּשְׂתָה וְנִתְמַעֵט הַפִּשָּׂיוֹן, וְחָזְרָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה - הֲרֵי זֶה יַסְגִּיר אוֹ יִפְטוֹר.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
ובַּהֶרֶת כִּגְרִיס, וּפָשְׂתָה כִּגְרִיס, וְנוֹלַד בַּפִּשָּׂיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאֹם - תֵּרָאֶה בַּתְּחִלָּה. הָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת כִּגְרִיס וְהִסְגִּירוֹ, בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ וַהֲרֵי הִיא כַּסֶּלַע - סָפֵק שֶׁהִיא הִיא, סָפֵק שֶׁהִיא אַחֶרֶת בָּאָה תַּחְתֶּיהָ - הֲרֵי זֶה טָמֵא.
זבַּהֶרֶת כִּגְרִיס, וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנּוּ - אִם יֵשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, זוֹקְקָהּ לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִשָּׂיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה; שֶׁאֵין הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁתַּקִּיף אוֹתָהּ הַבַּהֶרֶת, וְיִהְיֶה בֵּין סוֹף הַמִּחְיָה וְסוֹף הַבַּהֶרֶת רֹחַב צְמִיחַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הָיוּ שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ: אִם יֵשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מְצָרְפָן; וְאִם לָאו, אֵינוֹ מְצָרְפָן.
הִסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ וְלֹא נוֹלַד לוֹ סִימַן טֻמְאָה, וּפְטָרוֹ, וּלְאַחַר הַפְּטוּר פָּשָׂה הַנֶּגַע כָּל שֶׁהוּא - הֲרֵי זֶה מֻחְלָט.
חבַּהֶרֶת שֶׁטָּהֲרָה מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר אוֹ מִתּוֹךְ הֶחְְלֵט שֶׁהָלְכוּ מִמֶּנָּה סִימָנֵי טֻמְאָה - אֵין מַסְגִּירִין בָּהּ לְעוֹלָם.
טבַּהֶרֶת שֶׁכָּנְסָה אַחַר הַפְּטוּר וּפָשְׂתָה לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה, אוֹ שֶׁפָּשְׂתָה וְחָזְרָה לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה - הֲרֵי הוּא בְּטָהֳרָתוֹ.
יבַּהֶרֶת כִּגְרִיס וּבָהּ מִחְיָה כַּעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, וְהֶחְלִיטוֹ, וּלְאַחַר הֶחְלֵט הָלְכָה הַמִּחְיָה - טָמֵא מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; הָלַךְ הַשֵּׂעָר הַלָּבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. הָיָה הַשֵּׂעָר הַלָּבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, וְהָלַךְ הַשֵּׂעָר הַלָּבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה; הָלְכָה הַמִּחְיָה - טָמֵא מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן.
יאבַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִשָּׂיוֹן: הָלְכָה הַמִּחְיָה - טָמֵא מִפְּנֵי הַפִּשָּׂיוֹן; הָלַךְ הַפִּשָּׂיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשָּׂיוֹן. הֶחְלִיטוֹ בְּשֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ הַשֵּׂעָר, וְחָזַר בּוֹ שֵׂעָר לָבָן אַחֵר, אוֹ שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה אוֹ פִּשָּׂיוֹן; אוֹ שֶׁהֶחְלִיטוֹ בְּמִחְיָה, וְהָלְכָה הַמִּחְיָה, וְנוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה אַחֶרֶת אוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ פִּשָּׂיוֹן; אוֹ שֶׁהֶחְלִיטוֹ בְּפִשָּׂיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּשָּׂיוֹן, וְחָזַר בּוֹ פִּשָּׂיוֹן אַחֵר אוֹ שֶׁנּוֹלְדָה בָהּ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן - הֲרֵי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה. אֶחָד הַטָּמֵא שֶׁהֻחְלַט בַּתְּחִלָּה, אוֹ שֶׁהֻחְלַט בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אוֹ אַחַר הַפְּטוּר, הוֹאִיל וְהֻחְלַט מִכָּל מָקוֹם - אֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ סִימַן טֻמְאָה, לֹא סִימַן הֶחְלֵט וְלֹא סִימָן אַחֵר.
