אבַּיִת סָתוּם שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ פֶּתַח [וּפָרַץ אֶת פַּצִּימָיו] וּסְתָמוֹ - מְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו; וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, אוֹ מִגַּגּוֹ - טָמֵא שִׁבְעָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקֶבֶר סָתוּם.
נִפְתַּח בּוֹ פֶּתַח, אֲפִלּוּ סְתָמוֹ, אִם לֹא פָרַץ פַּצִּימָיו - הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וּמִגַּגּוֹ טָהוֹר, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. וְכַמָּה יִהְיֶה שִׁעוּר הַפֶּתַח - שָׁלֵם הַמֵּת, פִּתְחוֹ בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים; וּכְזַיִת מִן הַמֵּת, פִּתְחוֹ בְּטֶפַח; וְגָדוֹל מִכְּזַיִת, הֲרֵי הוּא כְּמֵת וּפִתְחוֹ בְּאַרְבָּעָה.
בהַמֵּת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּבוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם נְעוּלִים - כֻּלָּם טְמֵאִים, וְהַיּוֹשֵׁב בְּצַד כָּל פֶּתַח מֵהֶן תַּחַת הַתִּקְרָה הַיּוֹצֵא עַל הַפֶּתַח, נִטְמָא.
נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן, אוֹ שֶׁחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב אַחַר שֶׁמֵּת הַמֵּת, אֲפִלּוּ חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּחַלּוֹן שֶׁהִיא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה - הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח שֶׁנִּפְתַּח אוֹ שֶׁחָשַׁב עָלָיו, וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְעוּלִין, וַהֲרֵי אֵין הַבַּיִת כְּקֶבֶר סָתוּם. וְכֵן אִם הִתְחִיל לַחְתּוֹר פֶּתַח לְהוֹצִיאוֹ בּוֹ - מִשֶּׁיַּחְתֹּר אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן.
הָיָה שָׁם פֶּתַח סָתוּם וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ וְהִתְחִיל לְפָתְחוֹ - מִשֶּׁיַּתְחִיל לִפְתּוֹחַ, הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן. הָיוּ בוֹ חַלּוֹנוֹת הַרְבֵּה, וְכֻלָּן מֻגָּפוֹת - כֻּלָּן טְהוֹרוֹת. נִפְתְּחוּ - כֻּלָּן טְמֵאוֹת, וְלֹא הִצִּילוּ עַל הַפְּתָחִים.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
פֶּתַח קָטָן בְּתוֹךְ פֶּתַח גָּדוֹל, הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶם - טָמֵא; חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּקָּטָן, טִהַר קָטָן אֶת הַגָּדוֹל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן מַתְאִימִין - הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶם, טָמֵא; חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, טִהַר אֶת חֲבֵרוֹ.
הָיָה לַבַּיִת פֶּתַח אֶחָד לַצָּפוֹן וּפֶתַח לַדָּרוֹם, וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּצְּפוֹנִי, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ אֶחָיו אוֹ קְרוֹבָיו וְאָמְרוּ 'אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַּדְּרוֹמִי' - טִהַר דְּרוֹמִי אֶת הַצְּפוֹנִי, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲרִים. וְאִם הֶעֱרִים - שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים.
גבָּתִּים הַפְּתוּחִין לְאַכְסַדְרָה, וְהַמֵּת בְּאֶחָד מֵהֶן: אִם הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לָצֵאת בֶּחָצֵר, הֲרֵי הַבֵּית שַׁעַר וְהַבָּתִּים טְמֵאִים (נ"א׃ בֵּית שַׁעַר טָהוֹר וְהַבָּתִּים טְמֵאִין); וְאִם לָאו - בֵּית שַׁעַר טָמֵא, וְהַבַּיִת טָהוֹר. הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִן הַבַּיִת מֻגָּף, וְנִכְנְסָה טֻמְאָה לִפְנִים דֶּרֶךְ חַלּוֹן - הַבַּיִת הַחִיצוֹן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה חוֹזֶרֶת וְיוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ.
דאֵין הַקֶּבֶר מְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם חָלָל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח. אֲפִלּוּ הִגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן עַל גַּבֵּי חָלָל טֶפַח עַד לָרָקִיעַ - הַכֹּל טָמֵא, שֶׁהַכֹּל כְּקֶבֶר.
הָיְתָה טֻמְאָה רְצוּצָה, וְלֹא הָיָה שָׁם חָלָל טֶפַח - טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְאֵין טָמֵא אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה מִלְמַעְלָה, אוֹ הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה, אוֹ הַנּוֹגֵעַ כְּנֶגְדָּהּ מִלְּמַטָּה, אוֹ מַה שֶּׁהֶאֱהִיל עָלָיו מִלְּמַטָּה; אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּצִדֵּי הַבִּנְיָן, טָהוֹר.
הזֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּטֻמְאַת מֵת׃ שֶׁכָּל דָּבָר הַמְטַמֵּא בָּאֹהֶל מִן הַמֵּת, אִם הָיָה רָצוּץ, שֶׁאֵין לוֹ חָלָל טֶפַח, הֲרֵי הַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד הַתְּהוֹם, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה מִן הַצְּדָדִין.
כֵּיצַד? כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ גַּל שֶׁל אֲבָנִים, וּכְזַיִת מִן הַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְכֵלִים בְּצַד הַטֻּמְאָה וְאֵינָן נוֹגְעִין בָּהּ - כֵּלִים טְהוֹרִין; וְכָל כְּלִי שֶׁבְּתוֹךְ הַגַּל מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה מִלְמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה - טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְאִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה חָלוּל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח - הוּא כְּקֶבֶר סָתוּם, וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו.
ובַּיִת שֶׁמִּלְּאוֹ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת - הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַבַּיִת, וַהֲרֵי הוּא כְּגַל שֶׁל עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת. וְאִם הָיְתָה טֻמְאָה בְּתוֹךְ הֶעָפָר - בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְכֵלִים שֶׁבְּצִדֶּיהָ בְּתוֹךְ הֶעָפָר טְהוֹרִים.
זטֻמְאָה שֶׁהִיא רְצוּצָה בְּכֹתֶל, וְסָמַךְ סֻכָּה לַכֹּתֶל - הַסֻּכָּה טְמֵאָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה הַכֹּתֶל צַד מִצִּדֵּי הָאֹהֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצְּדָדִין טְהוֹרִים לַנּוֹגֵעַ אִלּוּ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶן אֹהֶל. אֲבָל מִשֶּׁנַּעֲשָׂה עֲלֵיהֶן אֹהֶל - הָאֹהֶל כֻּלּוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ.
