הַזָב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הוּא שִׁכְבַת זֶרַע הַבָּא מֵחֳלָיֵי הַחֲלָלִים שֶׁהִיא מִתְקַבֶּצֶת בָּהֶן. וּכְשֶׁיּוֹצֵא הַזּוֹב אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקֹשִׁי כְּשִׁכְבַת זֶרַע וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה אֶלָּא נִגְרָר וְיוֹצֵא כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִים כֵּהֶה כְּלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. אֲבָל שִׁכְבַת זֶרַע לְבָנָה קְשׁוּרָה כְּלֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת:
הֲרוֹאֶה רְאִיּוֹת הַזּוֹב הַגּוֹרְמוֹת לוֹ לִהְיוֹת זָב מֵחֲמַת חלִי אוֹ אֹנֶס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינוֹ זָב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו ב) "זָב מִבְּשָׂרוֹ" מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא לֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר. מִכָּאן אָמְרוּ בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב. בְּמַאֲכָל. וּבְמִשְׁתֶּה. בְּמַשָּׂא. וּבִקְפִיצָה. בְּחלִי. וּבְמַרְאֶה. וּבְהִרְהוּר. כֵּיצַד. אָכַל אֲכִילָה גַּסָּה אוֹ שָׁתָה הַרְבֵּה. אוֹ שֶׁאָכַל אוֹ שָׁתָה אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין הַמְּבִיאִין לִידֵי שִׁכְבַת זֶרַע. אוֹ שֶׁנָּשָׂא מַשּׂוֹי כָּבֵד. אוֹ שֶׁקָּפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבִכְלַל דָּבָר זֶה אִם הֻכָּה עַל גַּבּוֹ. אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה. אוֹ שֶׁרָאָה אִשָּׁה וְהִתְאַוָּה שְׁכִיבָתָהּ. אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּעִסְקֵי בְּעִילָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְהֵר בִּבְעִילַת אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ. אִם קָדַם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ וְרָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב תּוֹלִין בּוֹ וְאֵינוֹ מְטַמֵּא:
הָרוֹאֶה קֶרִי אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּזוֹב מֵעֵת לְעֵת שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֶׁל זוֹב מֵחֲמַת שִׁכְבַת זֶרַע הִיא. וְכֵן לְמַרְאֶה וּלְהִרְהוּר תּוֹלִין בָּהֶן מֵעֵת לְעֵת. אֲבָל לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וְלִקְפִיצָה וּלְמַשָּׂא. תּוֹלִין בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר:
מִי שֶׁמָּל וְאַחַר כָּךְ רָאָה זוֹב בֵּין עַכּוּ''ם בֵּין יִשְׂרָאֵל תּוֹלִין בַּמִּילָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר. עַכּוּ''ם שֶׁרָאָה קֶרִי וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר מְטַמֵּא בְּזִיבָה מִיָּד וְאֵין תּוֹלִין לוֹ מֵעֵת לְעֵת. קָטָן אֵין תּוֹלִין לוֹ לֹא בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּהִרְהוּר שֶׁאֵין לְקָטָן מַרְאֶה וְהִרְהוּר הַמֵּבִיא לִידֵי זוֹב. לְפִיכָךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים בִּלְבַד:
וּכְשֵׁם שֶׁתּוֹלִין לְקָטָן בְּחָלְיוֹ כָּךְ תּוֹלִין לוֹ בָּחֳלִי אִמּוֹ אִם הָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה אוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַזָּב בִּדְרָכִים אֵלּוּ בִּרְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁל זוֹב שֶׁבָּהּ יֵעָשֶׂה זוֹב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ בְּאֹנֶס וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא טֻמְאַת זִיבוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לִמְנוֹת בָּהּ שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת לְחַיְּבוֹ קָרְבָּן. רְאִיָּה שְׁלִישִׁית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּהּ אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ מֵחֲמַת אֹנֶס הוֹאִיל וְנִזְקָק לְטֻמְאָה שֶׁהֲרֵי רְאִיּוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן זָב מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הָיָה לְפִיכָךְ יִתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה שְׁתַּיִם הֲרֵי זֶה זוֹב וְצָרִיךְ סְפִירַת שִׁבְעָה וּבִיאַת מַיִם חַיִּים וְאֵינוֹ חַיָּב בְּקָרְבָּן. רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר וְחַיָּב בְּקָרְבָּן. וְאֵין בֵּין זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קָרְבָּן בִּלְבַד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן דִּבְרֵי קַבָּלָה מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ מִסִּינַי:
אֶחָד הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אוֹ שָׁלֹשׁ בְּשָׁעָה אַחַת זוֹ אַחַר זוֹ אוֹ שֶׁרָאָה רְאִיָּה בְּכָל יוֹם זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה זָב. לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּבָה בְּיָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כה) "כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים" וְהַזָּב לֹא תָּלָה אוֹתוֹ בְּיָמִים:
וְאִם הִפְסִיק הַזָּב בֵּין רְאִיָּה לִרְאִיָּה יוֹם גָּמוּר אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. כֵּיצַד. רָאָה רְאִיָּה בְּשַׁבָּת וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת וְאֵינוֹ זָב. וְכֵן אִם רָאָה רְאִיָּה שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאָה רְאִיָּה שְׁלִישִׁית בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב בְּקָרְבָּן שֶׁאֵין זוֹ מִצְטָרֶפֶת לִשְׁתַּיִם שֶׁהֲרֵי הִפְסִיק בֵּינֵיהֶן יוֹם אֶחָד. אֲבָל אִם רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁנִיָּה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת. וְכֵן אִם רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:
רְאִיַּת הַזָּב אֵין לָהּ שִׁעוּר אֶלָּא הָרוֹאֶה כָּל שֶׁהוּא טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו ג) "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" כָּל שֶׁהוּא. נִכָּר בִּבְשָׂרוֹ מְטַמֵּא:
הָיָה הַזּוֹב נִגְרָר וְיוֹצֵא וְלֹא פָּסַק. אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת הָרְאִיָּה עַד סוֹפָהּ כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג אוֹ יֶתֶר הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת הוֹאִיל וְהִיא אֲרֻכָּה כִּשְׁתַּיִם. וְאִם לֹא הָיְתָה אֲרֻכָּה כַּשִּׁעוּר הַזֶּה אֲפִלּוּ פָּסַק הַזּוֹב בֵּינְתַיִם הֲרֵי זוֹ רְאִיָּה אַחַת. וְכֵן אִם הָיְתָה רְאִיָּה אַחַת אֲרֻכָּה כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁנִּמְצָא מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ כִּשְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִין הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת וְיָבִיא קָרְבָּן:
רָאָה רְאִיָּה אַחַת בַּיּוֹם וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת אֲרֻכָּה כִּשְׁתַּיִם אוֹ שֶׁרָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג וְאַחַר כָּךְ רָאָה רְאִיָּה אַחַת הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר:
רָאָה רְאִיָּה אַחַת מִקְּצָתָהּ בְּסוֹף הַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֲרֻכָּה כִּשְׁתַּיִם הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁהַיָּמִים מְחַלְּקִין הָרְאִיָּה. לְפִיכָךְ הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלַּיְלָה הֲרֵי זֶה סָפֵק לְטֻמְאָה:
רָאָה רְאִיָּה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זֶה וַדַּאי לְטֻמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבָּן וּמֵבִיא קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל:
[רָאָה] רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת [שֶׁל שַׁבָּת] וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת הֲרֵי זֶה סָפֵק לְטֻמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבָּן. סָפֵק לְטֻמְאָה שֶׁמָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וַהֲרֵי הִפְסִיק שַׁבָּת בֵּינֵיהֶן וְאֵין כָּאן זִיבוּת כְּלָל. וַהֲרֵי הוּא סָפֵק לְקָרְבָּן שֶׁמָּא אַחַת מֵהֶן הָיְתָה מִקְּצָתָהּ בַּיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בַּלַּיְלָה שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה כִּשְׁתַּיִם וַהֲרֵי רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁהוּא חַיָּב בְּקָרְבָּן. וּלְפִיכָךְ מֵבִיא קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל: