הלכות מחוסרי כפרה

יש בכללן ארבע מצוות עשה, וזה הוא פרטן:
(א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן.
(ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן.
(ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן.
(ד) שיקריב מצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן – תגמר טהרתן.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

א

אַרְבָעָה הֵן הַנִּקְרָאִין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. הַזָּבָה. וְהַיּוֹלֶדֶת. וְהַזָּב. וְהַמְצֹרָע. וְלָמָּה נִקְרָאוּ מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן אַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ עֲדַיִן הוּא חָסֵר וְלֹא גָּמְרָה טָהֳרָתוֹ כְּדֵי לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ. וְקֹדֶם שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ אָסוּר הוּא לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:

ב

גֵּר שֶׁמָּל וְטָבַל וַעֲדַיִן לֹא הֵבִיא קָרְבָּנוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ אֵינוֹ מִמְּחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. שֶׁקָּרְבָּנוֹ עִכְּבוֹ לִהְיוֹת גֵּר גָּמוּר וְלִהְיוֹת כְּכָל כְּשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפְּנֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה כִּכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ וְיֵעָשֶׂה יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים. הֵבִיא פְּרֵדָה אַחַת בְּשַׁחֲרִית אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לָעֶרֶב וְיָבִיא פְּרֵדָה שְׁנִיָּה. שֶׁקָּרְבָּנוֹ שֶׁל גֵּר עוֹלַת בְּהֵמָה אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים וּשְׁנֵיהֶן עוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת:

ג

הַזָּב וְהַזָּבָה קָרְבָּן כָּל אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת. וְהַיּוֹלֶדֶת קָרְבָּנָהּ כֶּבֶשׂ עוֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תּוֹר חַטָּאת. וְאִם אֵין יָדָהּ מַשֶּׂגֶת מְבִיאָה שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת. וְהַמְצֹרָע קָרְבָּנוֹ שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׂים אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד אָשָׁם. וְכִשְׂבָּה לְחַטָּאת. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת מֵבִיא קֵן אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת וְכֶבֶשׂ לְאָשָׁם:

ד

הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַמְצֹרָע מֵבִיא כָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן כַּפָּרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן סוֹפֵר שִׁבְעָה יְמֵי טָהֳרָה וְטוֹבֵל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ה

הַיּוֹלֶדֶת אֵינָהּ מְבִיאָה קָרְבָּנָהּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים לְזָכָר אוֹ בְּיוֹם שְׁמוֹנִים לִנְקֵבָה. אֶלָּא מַעֲרֶבֶת שִׁמְשָׁהּ וּמְבִיאָהּ קָרְבָּנָהּ לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד לְזָכָר וְיוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד לִנְקֵבָה וְהוּא הַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא יב ו) "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא" וְגוֹ'. וְאִם הֵבִיאָה קָרְבָּנָהּ תּוֹךְ יְמֵי מְלֹאת לֹא יָצָאת אֲפִלּוּ הֵבִיאָה עַל וְלָדוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת שֶׁל וָלָד זֶה לֹא יָצָאת. עָבְרוּ יָמִים אֵלּוּ וְלֹא הֵבִיאוּ כַּפָּרָתָן הֲרֵי אֵלּוּ מַקְרִיבִין כַּפָּרָתָן לְאַחַר זְמַן. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ חַטָּאתָם אֲסוּרִים לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים. אֲבָל הָעוֹלָה (וְהָאָשָׁם) אֵינָן מְעַכְּבִין. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל מְחֻיְּבֵי קָרְבָּן אֵין מַקְרִיבִין עַל יָדָן אֶלָּא מִדַּעְתָּן. חוּץ מִמְּחֻסְּרֵי כַּפָּרָה שֶׁאֵין צְרִיכִין דַּעַת בְּעָלִים שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא קָרְבָּן עַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים אִם הָיוּ מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה וּמַאֲכִילָן בִּזְבָחִים:

ו

אֵי זוֹ הִיא זָבָה. זוֹ שֶׁזָּב דָּמָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ. וְזוֹ הִיא זָבָה גְּדוֹלָה שֶׁצְּרִיכָה סְפִירַת שִׁבְעָה וְחַיֶּבֶת בְּקָרְבָּן. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הַנִּדָּה אֵימָתַי תִּהְיֶה הָאִשָּׁה זָבָה בְּדָמִים שֶׁתִּרְאֶה וְאֵימָתַי לֹא תִּהְיֶה זָבָה אֶלָּא נִדָּה אוֹ טְהוֹרָה וּמָתַי תִּהְיֶה סְפֵק זָבָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא זָבָה וְסוֹפֶרֶת שִׁבְעָה הֲרֵי הִיא חַיֶּבֶת לְהָבִיא קָרְבָּן וְחַטָּאתָהּ נֶאֱכֶלֶת. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא סְפֵק זָבָה הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבָּן וְאֵין חַטָּאתָה נֶאֱכֶלֶת. שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁחַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק תִּשָּׂרֵף. וְשָׁם בֵּאַרְנוּ מַה תֵּלֵד הָאִשָּׁה אוֹ מַה תַּפִּיל וְתִהְיֶה טְמֵאָה לֵידָה וּמַה תֵּלֵד אוֹ תַּפִּיל וְלֹא תִּהְיֶה טְמֵאָה לֵידָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא טְמֵאָה לֵידָה הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבָּן וְחַטָּאתָהּ נֶאֱכֶלֶת. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵינָהּ טְמֵאָה לֵידָה הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן:

ז

הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא הֻחְזְקָה עֵבָּרָה וְהִפִּילָה וְלֹא יָדְעָה מַה הִפִּילָה. אִם נֵפֶל שֶׁחַיֶּבֶת עָלָיו קָרְבָּן אוֹ דָּבָר שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת עָלָיו קָרְבָּן. הֲרֵי זוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וּמְבִיאָהּ קָרְבָּן וְאֵין חַטָּאתָה נֶאֱכֶלֶת. וְכֵן שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ שְׁנֵי נְפָלִים נֵפֶל אֶחָד רָאוּי לְהַקְרִיב עָלָיו וְהַנֵּפֶל הָאַחֵר פְּטוּרָה עָלָיו וְאֵין אַחַת מֵהֶן מַכֶּרֶת נִפְלָהּ. כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן מְבִיאָה קָרְבָּן מִסָּפֵק וְאֵין חַטַּאת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן נֶאֱכֶלֶת שֶׁחַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק נִשְׂרֶפֶת שֶׁמָּא אֵינָהּ חַיֶּבֶת וְנִמְצֵאת חַטָּאת זוֹ חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה:

ח

אַחַת הַיּוֹלֶדֶת וְאַחַת הַמַּפֶּלֶת וָלָד אֶחָד אוֹ וְלָדוֹת הַרְבֵּה הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד לְכֻלָּן וְהוּא שֶׁתֵּלֵד כֻּלָּן בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת. אֲבָל אִם הִפִּילָה אַחַר יְמֵי מְלֹאת מְבִיאָה אַף עַל הַשֵּׁנִי. כֵּיצַד. יָלְדָה נְקֵבָה כָּל נְפָלִים שֶׁתַּפִּיל מִיּוֹם הַלֵּידָה עַד סוֹף יוֹם שְׁמוֹנִים הֲרֵי הֵן נֶחְשָׁבִין עִם הַוָּלָד הָרִאשׁוֹן וּכְאִלּוּ יָלְדָה תְּאוֹמִים זֶה אַחַר זֶה וְאֵינָהּ מְבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. הִפִּילָה נֵפֶל בְּיוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד וּמִיּוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים וָהָלְאָה אִם הִיא רְאוּיָה לְקָרְבַּן הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. יָלְדָה נְקֵבָה וּלְאַחַר שִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים יוֹם הִפִּילָה נְקֵבָה שְׁנִיָּה. כָּל נֵפֶל שֶׁתַּפִּיל בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה זוֹ הַשְּׁנִיָּה פְּטוּרָה עָלָיו. וְכֵן אִם הִפִּילָה נְקֵבָה שְׁלִישִׁית אַחַר שִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים יוֹם שֶׁל נְקֵבָה שְׁנִיָּה. הֲרֵי כָּל נֵפֶל שֶׁתַּפִּיל בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה שְׁלִישִׁית פְּטוּרָה עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָשׁוּב עִם הַנֵּפֶל הַשְּׁלִישִׁי וְהַנֵּפֶל הַשְּׁלִישִׁי חָשׁוּב עִם הַשֵּׁנִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת שֶׁלּוֹ וְהַשֵּׁנִי חָשׁוּב עִם הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינָהּ מְבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד עַל הַכּל:

ט

הַיּוֹלֶדֶת טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס וְהִפִּילָה נֵפֶל אַחַר אַרְבָּעִים מִיּוֹם לֵידָתוֹ. הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבָּן עַל נֵפֶל זֶה שֶׁמָּא זָכָר הוּא הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי הִפִּילָה אַחַר מְלֹאת. וְאֵין חַטָּאתָהּ נֶאֱכֶלֶת שֶׁמָּא נְקֵבָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה וּבְתוֹךְ מְלֹאת הִפִּילָה שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִקָּרְבָּן שֵׁנִי:

י

הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת אוֹ סְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת. מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. הָיוּ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת וְחָמֵשׁ זָבוֹת וַדָּאוֹת מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. וְכֵן הַדִּין בְּזָב. הָיוּ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת וְחָמֵשׁ לֵידוֹת סָפֵק אוֹ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת וְחָמֵשׁ זִיבוֹת סָפֵק. מְבִיאָה שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת אֶחָד עַל הַוַּדַּאי וְנֶאֱכָל וּשְׁאָר הַוַּדָּאוֹת עָלֶיהָ חוֹבָה וְאֶחָד עַל הַסָּפֵק וְאֵינוֹ נֶאֱכָל וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים:

יא

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיְּרָה יָלְדָה אוֹ מִשֶּׁנִּתְגַּיְּרָה יָלְדָה. הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבָּן מִסָּפֵק וְאֵין חַטָּאתָהּ נֶאֱכֶלֶת. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת שֶׁכָּל מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה מִסָּפֵק שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם [יוֹם הַכִּפּוּרִים] חַיָּבִין לְהָבִיא אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁקָּרְבָּן זֶה מַכְשִׁירָן לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים:

יב

הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ לֵידָה אוֹ זִיבָה. מְבִיאָה מְעוֹת הַקִּנִּים וְנוֹתֶנֶת בַּשּׁוֹפָר וְאוֹכֶלֶת בְּקָדָשִׁים לָעֶרֶב חֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים עוֹמְדִין מִשָּׁם עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַמָּעוֹת שֶׁבַּשּׁוֹפָר וְיַקְרִיבוּ כְּנֶגְדָּן קִנִּים. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים וּבְהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהָעוֹבְדִין בּוֹ:

יג

הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁים עוֹלָתָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה אוֹתָהּ מֵחַיִּים כְּבָר נִשְׁתַּעַבְּדוּ נְכָסֶיהָ לַקָּרְבָּן. וְהַשִּׁעְבּוּד דִּין תּוֹרָה הוּא: