אאֲכִילַת הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם" (שמות כט, לג). הַכּוֹהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁאוֹכְלִין הַכּוֹהֲנִים, שֶׁאֲכִילָתָן מִצְוָה.
בוְכֵן אֲכִילַת שְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו, ט).
גוְאֵין חַטָּאת וְאָשָׁם וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת נֶאֱכָלִין אֶלָא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, בָּעֲזָרָה. וְאִם נֶאְכְלוּ בַּהֵיכָל - נֶאְכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם... בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ" (במדבר יח, ט-י). וְכֵן שַׁלְמֵי צִבּוּר, הֲרֵי הֵן כְּחַטָּאת וּכְאָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
דחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ" (במדבר יח, יא).
וְכֵן הַמּוּרָם מִתּוֹדָה וְהַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ" (במדבר יח, יט).
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הוְכֵן הַבְּכוֹר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין" (במדבר יח, יח). וְכָל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִים לַכּוֹהֲנוֹת - נֶאֱכָלִים לְעַבְדֵי הַכּוֹהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם, כִּתְרוּמָה.
וְכֻלָּן נֶאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר" (ויקרא י, יד) - לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, שֶׁהִיא הָעֲזָרָה; אֶלָא "טָהוֹר", שֶׁהוּא כָּל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל - שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְדוֹרוֹת, יְרוּשָׁלַיִם. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁהֲרֵי הֵן קֳדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים. וְהַחַלּוֹנוֹת וְעָבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים.
והַשְּׁלָמִים נֶאֱכָלִים בְּיוֹם הַזְּבִיחָה וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרַת עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת... וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (ויקרא ז, טז-יח). נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, בֵּין חֵלֶק הַכּוֹהֲנִים בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים. וְהוּא הַדִּין לִבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר, שֶׁהֲרֵי הֵן קֳדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים.
זאֲבָל הַתּוֹדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קֳדָשִׁים קַלִּים, אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָא בְּיוֹם הַזְּבִיחָה עִם הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ויקרא ז, טו). וְכֵן אֵיל הַנָּזִיר וְהַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהֶן, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן - בֵּין חֵלֶק הַכּוֹהֲנִים, בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים.
וְהוּא הַדִּין לְחַטָּאת וּלְאָשָׁם וּלְשַׁלְמֵי צִבּוּר וְלִשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהַכֹּל נֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל" - כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּמַשְׁמָע, חוּץ מִן הַשְּׁלָמִים, שֶׁפֵּרֵשׁ בָּהֶן הַכָּתוּב; וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר הַדּוֹמִים לָהֶם.
חכָּל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה - דִּין תּוֹרָה שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה, אָמְרוּ חֲכָמִים: שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָא עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
טכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים, אֵין אוֹכְלִין אוֹתָם אֶלָא הַטְּהוֹרִים, הַמּוּלִין. אַפִלּוּ הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ - אֵינוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.
וְהַטֻמְטוּם אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, לְפִי שֶׁהוּא סְפֵק עָרֵל. אֲבָל הָאַנְדְּרֹגִּינוֹס, יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּקְדָשִׁים קַלִּים.
יוּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים בְּכָל מַאֲכָל.
אַפִלּוּ הַכּוֹהֲנִים מֻתָּרִין לֶאֱכֹל חֶלְקָם, בֵּין מִקֳּדָשִׁים קַלִּים בֵּין מִקָּדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּכָל מַאֲכָל, וּלְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, וּלְאָכְלָם צְלוּיִים שְׁלוּקִים וּמְבֻשָּׁלִים, וְלָתֵת לְתוֹכָן תְּבָלִין שֶׁל חֻלִּין - אֲבָל לֹא תְּבָלֵי תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה לִידֵי פְּסוּל.
וְהָעֲצָמוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מֻתָּרוֹת, וְעוֹשֶׂה אָדָם מֵהֶם כָּל כֵּלִים שֶׁיִּרְצֶה.
יאהָיְתָה לָהֶם אֲכִילָה מוּעֶטֶת - אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַשָּׂבָע. הָיְתָה לָהֶן אֲכִילָה מְרֻבָּה - אֵין אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַגַּסָּה. וְכֵן בִּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת.
יבאֵין מְבַשְּׁלִין חַטָּאת אוֹ אָשָׁם עִם מוּרָם מִתּוֹדָה אוֹ מֵאֵיל נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן. וְלֹא מוּרָם מִתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר עִם בְּכוֹר אוֹ עִם חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בִּזְמַן אֲכִילָתָן; וְלֹא מוּרָם מִשְּׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ עִם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן וּבִזְמַן אֲכִילָתָן.
אֲבָל חַטָּאת וְאָשָׁם, מִתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה; וְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, זֶה עִם זֶה; וְהַבְּכוֹר וְחָזֶה וְשׁוֹק, זֶה עִם זֶה.
חֲתִכָּה שֶׁל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים אוֹ שֶׁל פִגּוּל אוֹ נוֹתָר, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם חֲתִכּוֹת אֲחֵרוֹת - אוֹתָן הַחֲתִכּוֹת אֲסוּרוֹת לַזָּרִים וּמֻתָּרוֹת לַכּוֹהֲנִים.
יגבְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים אוֹ בְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בְּשַׂר תַּאֲוָה - הֲרֵי בְּשַׂר הַתַּאֲוָה אָסוּר לַטְּמֵאִים וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים.
ידנֶאֱמַר בְּעוֹלָה "עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ויקרא ז, ח), וְנֶאֱמַר בַּחַטָּאת "הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה" (ויקרא ו, יט), וְנֶאֱמַר בָּאָשָׁם "לַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה" (ראה ויקרא ז, ז), וְנֶאֱמַר בַּשְּׁלָמִים "לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה" (ויקרא ז, יד), וְנֶאֱמַר בַּמִּנְחָה "הַמַּקְרִיב אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה" (ראה ויקרא ו, יט; ויקרא ז, ט) - אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּכָל אֵלּוּ אֶלָא בָּרָאוּי: שֶׁהַכּוֹהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה, זֶה הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל; וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה טָמֵא - אֵין לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל אַפִלּוּ כְּשֶׁיִּטְהַר לָעֶרֶב.
אֲבָל לְעִנְיַן חֲלֻקָּה, הַכֹּל לְאַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁמַּקְרִיבִין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְכֻלָּם חוֹלְקִים בְּכָל קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ אִישׁ כְּאָחִיו, בֵּין זֶה שֶׁהִקְרִיב, בֵּין אָחִיו שֶׁעִמּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא הִקְרִיב.
טווְלָמָּה חִלֵּק הַכָּתוּב בִּמְנָחוֹת, בֵּין מְנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת וּמִנְחַת הַסֹּלֶת? שֶׁהֲרֵי בָּאֲפוּיוֹת הוּא אוֹמֵר "כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר... לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה" (ראה ויקרא ז, ט), וּבְמִנְחַת הַסֹּלֶת הוּא אוֹמֵר "וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז, י).
שֶׁהָאֲפוּיָה, כְּשֶׁחוֹלְקִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב - כָּל שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ חֶלְקוֹ, אַפִלּוּ כַּזַּיִת פַּת, הֲרֵי הוּא רָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹכְלוֹ מִיָּד; אֲבָל הַסֹּלֶת, אִם יְחַלְּקוּ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן - נִמְצָא מַגִּיעַ לְזֶה מְלוֹא כַּפּוֹ סֹלֶת אוֹ פָּחוֹת, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֹא לָלוּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא לֶאֱפוֹתוֹ.
לְפִיכָךְ הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיְּחַלְּקוּ מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, וְלֹא יְחַלְּקוּ מִנְחָה זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל כָּל אַנְשֵׁי בֵּית אָב - הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהּ "לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז, י) - לוֹמַר שֶׁיְּחַלְּקוּהָּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין חוֹלְקִין מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, אַפִלּוּ מַעֲשֵׂה מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה מַחֲבַת, אוֹ סֹלֶת כְּנֶגֶד סֹלֶת; אֶלָא כָּל אַחַת וְאַחַת חוֹלְקִין שְׁיָרֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
טזוְכֵן אֵין חוֹלְקִין עוֹף כְּנֶגֶד עוֹף, וְלֹא חַטָּאת כְּנֶגֶד חַטָּאת, וְלֹא חָזֶה וְשׁוֹק כְּנֶגֶד חָזֶה וְשׁוֹק; אֶלָא כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק חוֹלְקִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה.
יזאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַפִלּוּ בִּקְדָשִׁים קַלִּים, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.
וְכֵן אִשָּׁה וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס אֵין חוֹלְקִים לָהֶם בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז, י).
אֲבָל בַּעַל מוּם, בֵּין קָבוּעַ בֵּין עוֹבֵר, בֵּין שֶׁנֹלַּד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים וְנִפְסַל - חוֹלֵק וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים..." (ויקרא כא, כב).
וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא, אֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
יחוְכֵן כּוֹהֵן גָּדוֹל אוֹכֵל שֶׁלֹּא בַּחֲלֻקָּה, אֶלָא נוֹטֵל כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה.
יטכָּל הָרָאוּי לַאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, חוֹלֵק לֶאֱכֹל.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לֶאֱכֹל לָעֶרֶב - אֵינוֹ חוֹלֵק כְּדֵי לְהַנִּיחַ חֶלְקוֹ לָעֶרֶב.
כֵּיצַד? טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהָאוֹנֵן בְּיוֹם הַקְּבוּרָה, בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל בֵּין כּוֹהֵן הֶדְיוֹט - אֵינָן חוֹלְקִין לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
ככָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל, אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד; חוּץ מִכּוֹהֵן גָּדוֹל הָאוֹנֵן - שֶׁהוּא עוֹבֵד וְאֵינוֹ אוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְכָל אִישׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד - אֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל; חוּץ מִבַּעַל מוּם, שֶׁהֲרֵי נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה.
כאכָּל שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּבָּשָׂר, אֵין לוֹ חֵלֶק בָּעוֹרוֹת. אַפִלּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים - אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה" (ויקרא ז, לג) - עַד שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר וְרָאוּי לָעֲבוֹדָה מִשְּׁעַת זְרִיקָה, עַד אַחַר הֶקְטֵר חֲלָבִים.
כבנִטְמָא אַחַר זְרִיקָה וְטָבַל, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר אַף בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים - הַדָּבָר סָפֵק אִם חוֹלֵק אוֹ אֵינוֹ חוֹלֵק; לְפִיכָךְ, אִם תָּפַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
כגקָרְבַּן צִבּוּר הַבָּא בְּטֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַטְּמֵאִים מַקְרִיבִין - אֵין חוֹלְקִין עִם הַטְּהוֹרִין לֶאֱכֹל לָעֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.
