אמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת הַחַטָּאוֹת כְּמִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת? שׁוֹחֵט וְנוֹתֵן הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיטָהּ, וּמַפְרִישׁ הָאֵמוּרִין, וּמוֹלְחָן, וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וְאִם רָצָה לִתֵּן אֶת הָאֵמוּרִין בִּכְלִי כְּשֶׁמּוֹלִיכָן לַמִּזְבֵּחַ, נוֹתֵן. וּשְׁאָר בְּשָׂרָהּ נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה בְּעֲזָרָה.
בוְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת? שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָן, וּמוֹצִיא הָאֵמוּרִין, וְנוֹתְנָן בִּכְלִי, וּמוֹלְחָן, וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר, וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן, וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם בְּבֵית הַדֶּשֶׁן.
גשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת לַשְּׂרֵפָה: אֶחָד, בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה; וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְאֵמוּרֵי קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁל חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה, כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר, אוֹ לָנוּ הָאֵמוּרִין שֶׁלָּהֶן.
דוְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי - בְּהַר הַבַּיִת, וּשְׁמוֹ 'בִּירָה'; וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעֲזָרָה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי - חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְהוּא הַנִּקְרָא 'בֵּית הַדֶּשֶׁן'; וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן.
הוּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין כְּשֵׁרָה בְּזָר, וּבַלַּיְלָה. וְכָל הַנִּשְׂרָפִין חוּץ לָעֲזָרָה - כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לִשְׂרֵיפָתָן, אַפִלּוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל עֵצִים בָּאֵשׁ" (ויקרא ד, יב) - אֵשׁ מִכָּל מָקוֹם. וְלָמָּה נֶאֱמַר "עֵצִים"? לְהוֹצִיא אֶת הַסִּיד וְאֶת הָרֶמֶץ.
וחַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? מוֹלֵק אוֹתָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעַרָבִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְיוֹרֵד בְּצִפָּרְנוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ הַסִּימָנִין אוֹ רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ מַבְדִיל הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף.
וְאִם הִבְדִיל - פָּסַל וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל" (ויקרא ה, ח).
וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, לְמַטָּה מֵאֶמְצָעוֹ; וּשְׁיָרֵי הַדָּם מִתְמַצִּים עַל הַיְּסוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ה, ט) - מִכְּלָל שֶׁהַנְּתִינָה עַל קִיר שֶׁהַשְּׁיָרִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּין אֶל הַיְּסוֹד, וְזֶהוּ קִיר הַתַּחְתּוֹן.
זוּמִצּוּי דַּם חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב. וְאֵין לַמִּזְבֵּחַ בָּהּ אֶלָא דָּמָהּ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, כִּבְשַׂר חַטַּאת הַבְּהֵמָה.
חכֵּיצַד אוֹחֵז חַטַּאת הָעוֹף בִּשְׁעַת מְלִיקָה? אוֹחֵז שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּשְׁנֵי גַּפֶּיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ אֶל רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹלֵק. וְזוֹ מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם שִׁנָּה, וְאָחַז מִכָּל מָקוֹם - כְּשֵׁרָה.
טוְכָל מָקוֹם מִן הַמִּזְבֵּחַ כָּשֵׁר לִמְלִיקָתָהּ, וּבִלְבָד שֶׁיַּזֶּה דָּמָהּ לְמַטָּה מֵאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ. וְאִם הִזָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לְמַטָּה מְעַט מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.
ישְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעַרָבִית מְשַׁמֶּשֶׁת לְמַעְלָה, וּשְׁלוֹשָׁה לְמַטָּה.
מִלְּמַטָּה: חַטַּאת הָעוֹף, וְהַגָּשַׁת הַמְּנָחוֹת, וּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁלָמִים שֶׁשּׁוֹפְכִין עָלֶיהָ.
וְהַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁמִּלְמַעְלָה: נִסּוּךְ הַמַּיִם שֶׁמְּנַסְּכִין בֶּחָג, וְנִסּוּךְ הַיַּיִן שֶׁל נְּסָכִים, וְעוֹלַת הָעוֹף בִּזְמַן שֶׁהִיא רַבָּה, וְאִם אֵין קֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית מְכִילָה אוֹתָהּ - נִפְנִין לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעַרָבִית וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁם.
יאכָּל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ - עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין, וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל; חוּץ מִן הָעוֹלֶה לְאֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלְּמַעְלָה בְּקֶרֶן זוֹ, שֶׁהֵן עוֹלִין וְנִפְנִין עַל הַשְּׂמֹאל לַקֶּרֶן, וְעוֹשִׂין מְלַאכְתָּן, וְחוֹזְרִין לֶעָקֵב.
וּמִפְּנֵי מַה נִפְנִין לִשְׂמֹאל? כְּדֵי שֶׁיִּפְגְּעוּ בְּקֶרֶן מַעַרָבִית דְּרוֹמִית תְּחִלָּה; שֶׁאִם נִפְנִין עַל יָמִין וּמַקִּיפִין אֶת כָּל הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעַרָבִית, שֶׁמָּא יִתְעַשֵּׁן הַמַּיִם וְהַיַּיִן, אוֹ שֶׁמָּא יָמוּת הָעוֹף בַּעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ.
יבלְפִיכָךְ הַמְּנַסֵּךְ מַיִם אוֹ יַיִן - כְּשֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא יִהְיֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם. וּמַתְחִיל וּמַקִּיף מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְמִזְרָחִית צְפוֹנִית, לִצְפוֹנִית מַעַרָבִית, לְמַעַרָבִית דְּרוֹמִית, וְלֹא יִהְיֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְמַעַרָבִית דְּרוֹמִית, נוֹתְנִין לוֹ הַמַּיִם אוֹ הַיַּיִן בְּיָדוֹ, וּמְנַסֵּךְ.
וְאִם לֹא הִקִּיף - עוֹלֶה וּפוֹנֶה עַל שְׂמֹאלוֹ, וְעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וְיוֹרֵד.
