מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ כֹּהֵן הָעוֹבֵד יָדָיו וְרַגְלָיו וְאַחַר כָּךְ יַעֲבֹד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל יט) "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם". וְכֹהֵן שֶׁעָבַד וְלֹא קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחֲרִית חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל כ) "יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ". וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט:
וּמִנַּיִן שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח מג) "חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ". וּבְבִגְדֵי כְּהֻנָּה הוּא אוֹמֵר חֻקַּת עוֹלָם. מָה מְחֻסַּר בְּגָדִים מְחַלֵּל עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אַף מִי שֶׁלֹּא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו מְחַלֵּל עֲבוֹדָה:
אֵין הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בֵּין כָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה. אֶלָּא פַּעַם אַחַת מְקַדֵּשׁ בַּבֹּקֶר וְעוֹבֵד וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְכָל הַלַּיְלָה. וְהוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יִישַׁן וְלֹא יָטִיל מַיִם וְלֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. וְאִם עָשָׂה אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ:
יָצָא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְחָזַר וְעָבַד וְלֹא קִדֵּשׁ אִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְזֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל:
וְכָל הַמֵּסִיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה. וְכָל הַמֵּטִיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. יָצָא חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה אִם לִשְׁהוֹת בַּחוּץ יָצָא כְּשֶׁחוֹזֵר טָעוּן טְבִילָה וְאִם לַחְזֹר מִיָּד יָצָא] כְּשֶׁחוֹזֵר טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בִּלְבַד. וְאִם לֹא טָבַל וְלֹא קִדֵּשׁ וְעָבַד הוֹאִיל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְלֹא הִסִּיךְ רַגְלָיו וְלֹא הֵטִיל מַיִם עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹצִיא יָדָיו חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
נִטְמְאוּ יָדָיו מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרוֹת. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ. נִטְמָא גּוּפוֹ בַּאֲכִילַת אֳכָלִין טְמֵאִין אוֹ שְׁתִיַּת מַשְׁקִין טְמֵאִין וְטָבַל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ חוֹזֵר וּמְקַדֵּשׁ אַחַר טְבִילָה. שֶׁכָּל טוֹבֵל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד. וְאִם לֹא קִדֵּשׁ הוֹאִיל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ לֹא חִלֵּל:
כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא טָבַל וְלֹא קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בֵּין בְּגָדִים לִבְגָדִים וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹאִיל וְאוֹתָן הַטְּבִילוֹת וְהַקִּדּוּשִׁין אֵינָן שָׁוִים בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו וְנֶאֱמַר (שמות ל יט) "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ" דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכָל הַכֹּהֲנִים מְעַכֵּב שֶׁהוּא קִדּוּשׁ רִאשׁוֹן:
קִדֵּשׁ יָדָיו הַיּוֹם צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ לְמָחָר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָשַׁן כָּל הַלַּיְלָה. שֶׁהַיָּדַיִם נִפְסָלוֹת בְּלִינָה. קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה וְהִקְטִיר הַחֲלָבִים כָּל הַלַּיְלָה צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם:
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדֵּשׁ אַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת עֲבוֹדָה קִדֵּשׁ:
מִצְוָה לְקַדֵּשׁ מִמֵּי הַכִּיּוֹר וְאִם קִדֵּשׁ מֵאֶחָד מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֲבָל כְּלֵי הַחל אֵינָם מְקַדְּשִׁין. קִדֵּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּחוּץ אוֹ בִּכְלִי חֹל בִּפְנִים וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַכִּיּוֹר אוֹ בְּתוֹךְ כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֶלָּא מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל יט) "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ" וְלֹא בְּתוֹכוֹ. וְאִם קִדֵּשׁ בְּתוֹכוֹ וְעָבַד לֹא חִלֵּל:
הִטְבִּיל יָדָיו וְרַגְלָיו בְּמֵי מִקְוֶה אֲפִלּוּ בְּמַעְיָן אֵין זֶה קִדּוּשׁ כְּלָל עַד שֶׁיִּרְחַץ בִּכְלִי. וּבְכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְקַדְּשִׁין בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רְבִיעִית בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית:
כָּל הַמֵּימוֹת כְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ בֵּין מַיִם חַיִּים בֵּין מֵי מִקְוֶה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה מַרְאֵיהֶן. אֶלָּא יִהְיוּ כַּמַּיִם הַכְּשֵׁרִים לִטְבִילָה. טִיט הַנָּרוֹק שֶׁהַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ מַשְׁלִים לְמֵי כִּיּוֹר. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה מַשְׁלִים לְמֵי כִּיּוֹר:
כַּמָּה מַיִם צְרִיכִין לִהְיוֹת בַּכִּיּוֹר אֵין פָּחוֹת מִכְּדֵי לְקַדֵּשׁ מִמֶּנּוּ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל יט) "אַהֲרֹן וּבָנָיו" וְהָיוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר וּפִינְחָס עִמָּהֶם הֲרֵי אַרְבָּעָה:
מֵי כִּיּוֹר נִפְסָלִין בְּלִינָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מְשַׁקְּעִים אוֹתוֹ בְּמֵי מִקְוֶה אוֹ בְּמַעְיָן וּלְמָחָר מַעֲלִין אוֹתוֹ אוֹ מְמַלְּאִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר:
הַיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה כְּמִקְוֶה הָיָה. מִפְּנֵי שֶׁאַמָּה שֶׁל מַיִם הָיְתָה עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ מֵעֵין עֵיטָם. לְפִיכָךְ לֹא הָיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה כְּמֵי הַכִּיּוֹר וּמִמֶּנּוּ הָיוּ מְמַלְּאִין הַכִּיּוֹר:
כֵּיצַד מִצְוַת קִדּוּשׁ. מַנִּיחַ יָדוֹ הַיְמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְמָנִית וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית וְשׁוֹחֶה וּמְקַדֵּשׁ. וְכָל הַחוֹצֵץ בִּטְבִילָה חוֹצֵץ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם. וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּעֲבוֹדָה. וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא מְעֻמָּד שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח ה) "לַעֲמֹד לְשָׁרֵת":
וְכָל הָעוֹבֵד וְהוּא יוֹשֵׁב חִלֵּל וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה. מִפְּנֵי שֶׁאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִכְּלָל עֲשֵׂה הִיא. וְכֵן כָּל הָעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד עַל הָרִצְפָּה. וְאִם הָיָה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הַקַּרְקַע כְּגוֹן שֶׁעָמַד עַל גַּבֵּי כֵּלִים אוֹ בְּהֵמָה אוֹ עַל רַגְלֵי חֲבֵרוֹ פָּסַל. וְכֵן אִם הָיָה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדוֹ וּבֵין הַכְּלִי שֶׁעוֹבֵד בּוֹ פָּסַל:
וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא בְּיָמִין. וְאִם עָבַד בִּשְׂמֹאל פְּסוּלָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה. רַגְלוֹ אַחַת עַל הַכֶּלִי וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה [רַגְלוֹ אַחַת עַל הָאֶבֶן וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה] רוֹאִין כּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטֵל הַכְּלִי אוֹ הָאֶבֶן יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלוֹ אַחַת עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם לָאו עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. קִבֵּל בְּיָמִין וּשְׂמֹאל מְסַיַּעְתּוֹ עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁהַמְסַיֵּעַ אֵין מַשְׁגִּיחִין עָלָיו:
נִתְנַדְּדָה אֶבֶן מֵאַבְנֵי הָעֲזָרָה לֹא יַעֲמֹד עָלֶיהָ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה עַד שֶׁתְּחֻבַּר בָּאָרֶץ. וְאִם עָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה הוֹאִיל וּבִמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת: