אהַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם - חַיָב בְּחַלָה. וּמַפְרִישׁ מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, אַפִלּוּ מִדְּפוּסִין הַרְבֵּה
באֵין חַיָּבִין בַּחַלָּה אֶלָא חֲמִשָּׁה מִינֵי תְּבוּאָה בִּלְבָד, וְהֵם: הַחִטִּין, וְהַשְּׂעוֹרִים, וְהַכֻּסְּמִין, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְהַשִּׁיפוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" (במדבר טו, יט) - וְאֵין קָרוּי לֶחֶם אֶלָא פַּת הַנַּעֲשֵׂית מֵאֵלּוּ. אֲבָל הָעוֹשֶׂה פַּת אֹרֶז אוֹ דֹּחַן, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִן הַקִטְנִיוֹת - אֵינָן חַיָּבִין בַּחַלָּה כְּלָל.
גהַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה, וְהַהֶפְקֵר, וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּטוּרִין מִן הַתְּרוּמָה, הֲרֵי הֵן חַיָּבִין בַּחַלָּה. וְכֵן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַּשִּׁבֳּלִים שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וּמוֹתַר הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֶׁיִּפָּדוּ כָּל אוֹתָן הַמּוֹתָרוֹת - הַכֹּל חַיָּבִין בַּחַלָּה.
דעִיסָה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִיסַת שְׁבִיעִית, וּסְפֵק מְדֻמָּע - חַיָּבִין בַּחַלָּה. אֲבָל הַמְּדֻמָּע, פָּטוּר מִן הַחַלָּה.
החַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר: עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ - פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן קֹדֶשׁ; לְמָכְרָן בַּשּׁוּק לִנְזִירִים וּלְמַקְרִיבֵי תּוֹדָה - חַיָּבִין בַּחַלָּה, לְפִי שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם לֹא תִמָּכֵר יֹאכְלֶנָּה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
ועִיסַת הַשֻּׁתָּפִין, וְהָעוֹשֶׂה עִיסָה לָרַבִּים - חַיֶּבֶת בַּחַלָּה.
זהָעוֹשֶׂה עִיסָה מִן הַטֶּבֶל - בֵּין שֶׁהִקְדִּים חַלָּה לִתְרוּמָה, בֵּין שֶׁהִקְדִּים תְּרוּמָה לְחַלָּה - מַה שֶׁעָשָׂה, עָשׂוּי.
וְאִם הַחַלָּה הִפְרִישׁ תְּחִלָּה, לֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר; וְאִם תְּרוּמָה הִפְרִישׁ תְּחִלָּה, לֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ חַלָּה.
חהָעוֹשֶׂה עִיסָה לְהַאֲכִיל הַפַּת שֶׁלָּהּ לַבְּהֵמָה אוֹ לַחַיָּה, פְּטוּרָה.
עִיסַת הַכְּלָבִים - בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִים מִמֶּנָּה, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. עִיסַת הַנָּכְרִי, פְּטוּרָה.
טהָיָה יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִי שֻׁתָּפִין בָּעִיסָה - אִם הָיָה בְּחֵלֶק יִשְׂרָאֵל שִׁעוּר עִיסָה הַחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת.
ינָכְרִי שֶׁהִפְרִישׁ חַלָּה, אַפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - אֵינָהּ חַלָּה; אֶלָא מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וְתֵאָכֵל לְזָר. וְלָמָּה לֹא חָשַׁשְׁנוּ לָהּ שֶׁמָּא עִיסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא, וְתָלָה אוֹתָהּ בְּיַד גּוֹי כְּדֵי לְפָטְרָהּ? שֶׁאִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל, יִפְטֹר עַצְמוֹ וְיַעֲשֶׂה עִיסָתוֹ פָּחוֹת מִשִּׁעוּר חַלָּה.
יאהַמְּעָרֵב קֶמַח חִטִּין וְקֶמַח אֹרֶז וְעָשָׂה מֵהֶן עִיסָה: אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; וְאִם לַאו, פְּטוּרָה. אַפִלּוּ הָיָה הַשְּׂאוֹר חִטִּים לְתוֹךְ עִיסַת אֹרֶז: אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; וְאִם לַאו, פְּטוּרָה.
יבעִיסָה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּיַיִן, אוֹ שֶׁמֶן, אוֹ דְּבַשׁ, אוֹ מַיִם רוֹתְחִים, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ תְּבָלִין, אוֹ שֶׁהִרְתִּיחַ הַמַּיִם וְהִשְׁלִיךְ הַקֶּמַח לְתוֹכוֹ וְלָשׁוֹ - אִם אֲפָאָהּ, בֵּין בַּתַּנּוּר, בֵּין בַּקַרְקַע, בֵּין עַל הַמַּחֲבַת וְהַמַּרְחֶשֶׁת, בֵּין שֶׁהִדְבִּיק אֶת הַבָּצֵק בַּמַּחֲבַת וּבַמַּרְחֶשֶׁת וְאַחַר כָּךְ הִרְתִּיחָן בְּאֵשׁ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁנֶּאֱפָת הַפַּת, בֵּין שֶׁהִרְתִּיחָן וְאַחַר כָּךְ הִדְבִּיק הַבָּצֵק - כָּל אֵלּוּ חַיָּבִין בַּחַלָּה.
אֲבָל הָעוֹשֶׂה עִיסָה לְיַבְּשָׁהּ בַּחַמָּה בִּלְבָד אוֹ לְבַשְּׁלָהּ בַּקְּדֵרָה - הֲרֵי הִיא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה; שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה חַמָּה לֶחֶם. בֵּין שֶׁלָּשָׁהּ בַּמַּיִם בֵּין בִּשְׁאָר מַשְׁקִין. וְכֵן קָלִי שֶׁלָּשִׁין אוֹתוֹ בַּמַּיִם אוֹ בִּדְבַשׁ, וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּלֹא אֲפִיָּה - פָּטוּר; שֶׁאֵין חַיֶּבֶת בַּחַלָּה אֶלָא עִיסָה שֶׁסּוֹפָהּ לְהֵאָפוֹת לֶחֶם לְמַאֲכַל אָדָם.
יגעִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ תְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתָהּ מַעֲשֶׂה חַמָּה, וְהִשְׁלִימָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ פַּת, אוֹ שֶׁהִתְחִיל בָּהּ לֶאֱפוֹתָהּ פַּת, וְהִשְׁלִימָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מַעֲשֶׂה חַמָּה, וְכֵן קָלִי שֶׁלָּשׁוֹ לֶאֱפוֹתוֹ פַּת - חַיָּבִין בַּחַלָּה.
ידלֶחֶם הֶעָשׂוּי לַכֻּתָּח, מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ: עֲשָׂאָהּ כְּעָכִין, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; עֲשָׂאָהּ כְּלִמּוּדִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.
טוכַּמָּה רֹב שִׁעוּר הָעִיסָה שֶׁחַיֶּבֶת בַּחַלָּה? מְלוֹא הָעֹמֶר קֶמַח - בֵּין מֵאֶחָד מֵחֲמֶשֶׁת הַמִּינִים, בֵּין מֵחֲמִשְׁתָּן - כֻּלָּם מִצְטָרְפִין לַשִּׁעוּר. וְכַמָּה הוּא שִׁעוּר הָעֹמֶר? שְׁנֵי קַבִּין פָּחוֹת חֹמֶשׁ.
וְהַקַּב אַרְבָּעָה לוּגִין, וְהַלּוֹג אַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת. וְהָרְבִיעִית אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם בְּרוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבָּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבָּע; וְכָל הָאֶצְבָּעוֹת הֵם רֹחַב גֻּדָּל שֶׁל יָּד.
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַמִּדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת עַל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת בְּרוּם שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וּתְשִׁיעַ אֶצְבָּע בְּקֵרוּב, הוּא הָעֹמֶר; וְכֵן מִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת פָּחוֹת שְׁנֵי תְּשִׁיעֵי אֶצְבָּע עַל שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת פָּחוֹת שְׁנֵי תְּשִׁיעֵי אֶצְבָּע בְּרוּם שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת פָּחוֹת שְׁנֵי תְּשִׁיעֵי אֶצְבָּע, הִיא מִדַּת הָעֹמֶר. וּשְׁתֵּי הַמִּדּוֹת כְּאֶחָד הֵם עוֹלִים.
וְכַמָּה מְכִילָה מִדָּה זוֹ? כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים בֵּיצִים בֵּינוֹנִיּוֹת וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה; וְהֵם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה וּשְׁמוֹנִים סְלָעִים וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי סֶלַע מִקֶּמַח הַחִטִּים שֶׁבְּמִצְרַיִם, שֶׁהֵם מִשְׁקַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת זוּז וְעֶשְׂרִים זוּז מִזּוּזֵי מִצְרַיִם בַּזְמַן הַזֶּה. וּמִדָּה שֶׁהִיא מְכִילָה כַּמִּשְׁקָל הַזֶּה מִקֶּמַח הַחִטִּים הַזֶּה, בָּהּ מוֹדְדִין לַחַלָּה בְּכָל מָקוֹם.
טזאָסוּר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת עִיסָתוֹ פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר, כְּדֵי לְפָטְרָהּ מִן הַחַלָּה.
וְהַמַּפְרִישׁ חַלָּה מֵעִיסָה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכַּשִּׁעוּר - לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא חֻלִּין כְּשֶׁהָיְתָה.
עָשָׂה עִיסָה פְּחוּתָה מִכַּשִּׁעוּר, וַאֲפָאָהּ וְנָתַן הַפַּת לַסַּל, וְחָזַר וְאָפָה פַּת אַחֶרֶת וְנָתַן לַסַּל, אִם נִתְקַבֵּץ בַּסַּל שִׁעוּר חַלָּה - הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה, וּמַפְרִישׁ הַחַלָּה מִן הַפַּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" (במדבר טו, יט) - מְלַמֵּד שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִן הָאָפוּי. וְאֵין הַתַּנּוּר מְצָרְפָן לַחַלָּה.
יזהָיוּ הַכִּכָּרוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְנִתְקַבֵּץ מִן הַכֹּל שִׁעוּר חַלָּה - חַיָּבִין בַּחַלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בְּסַל. אָפָה מְעַט מְעַט, וְקָבַץ הַכֹּל עַל לוּחַ שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ - הֲרֵי זֶה סָפֵק.
וְאִם חַלָּה שֶׁל דִבְרֵיהֶם הִיא - אֵינוֹ חַיָּב לְהַפְרִישׁ עַד שֶׁיְּצָרֵף אוֹתָן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ.
יחקֶמַח שֶׁלֹּא רִקְּדוֹ, אֶלָא לָשׁוֹ בַּסֻבִּין שֶׁלּוֹ, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּכָל הַקֶּמַח עֹמֶר - חַיָּב בַּחַלָּה. אֲבָל אִם נָטַל הַמֻּרְסָן מִן הַקֶּמַח, וְחָזַר וְהִשְׁלִים שִׁעוּר הָעִיסָה בַּמֻּרְסָן שֶׁהֶחֱזִירוֹ לַקֶּמַח - אֵינוֹ חַיָּב בַּחַלָּה.
יטנַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה עִיסָה לַעֲשׂוֹתָהּ שְׂאוֹר לְחַלְּקוֹ - חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; שֶׁאִם לֹא תִמָּכֵר, יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ פַּת. אֲבָל הָעוֹשֶׂה עִיסָה לְחַלְּקָהּ בָּצֵק, פְּטוּרָה.
כנָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לַנַּחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָלָן כַּשִּׁעוּר - פְּטוּרָה.
