אהַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְנִכְנְסָה שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְעַשֵּׂר - הֲרֵי זֶה שׁוֹאֲלוֹ, וְאִם אָמַר לוֹ 'מְעֻשָּׂרִין הֵן' - אוֹכֵל עַל פִּיו בַּשַּׁבָּת.
וְכֵן אִם אָמַר לוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן 'מְעֻשָּׂרִין הֵן' - אוֹכֵל עַל פִּיו בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, וְאַפִלּוּ הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת מְתֻקָּנִין מֵאוֹתוֹ הַמִּין. מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עַל עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵינוֹ עוֹבֵר בָּהּ עֲבֵרָה.
באַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹכֵל עַל פִּיו בַּשַּׁבָּת - הֲרֵי זֶה לֹא יֹאכַל מֵאוֹתָן הַפֵּרוֹת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר דְּמַאי עַל הַכֹּל, עַל שֶׁאָכַל בַּשַּׁבָּת וְעַל הַנִּשְׁאָר; שֶׁלֹּא הֵקִילוּ וְהֶאֱמִינוּהוּ אֶלָא לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ שַׁבָּת.
הָיְתָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב סָמוּךְ לָהּ, וּשְׁאָלוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן - אוֹכֵל אַף בַּשֵּׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאָה לְעַשֵּׂר בֵּנְתַּיִם. וְכֵן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת.
גהַנִּשְׁבָּע עַל חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ בַּשַּׁבָּת, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת - שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכֵל עַל פִּיו בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבָד.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
אֲבָל בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָאָה אִם לֹא יֹאכַל אֶצְלוֹ - לֹא יֹאכַל, עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר מַעֲשֵׂר דְּמַאי.
דמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִפֵּרוֹתָיו שֶׁהֵן דְּמַאי, וּרְאִינוּהוּ שֶׁחָזְרָה וְנָפְלָה בְּפָנֵינוּ בֵּין לְמָקוֹם אַחֵר בֵּין לִמְקוֹמָהּ, וְאָמַר 'חָזַרְתִי וְהִפְרַשְׁתִּי אוֹתָהּ' - נֶאֱמָן אַפִלּוּ בַּחֹל, וְאוֹכֵל עַל פִּיו.
כְּשֵׁם שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עַל עַמֵּי הָאָרֶץ, כָּךְ אֵימַת דִּמּוּעַ עֲלֵיהֶם, וְאֵינָן חֲשׁוּדִין לְהַאֲכִיל אֶת הַמְּדֻמַּע.
המִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מִפֵּרוֹת אֵלּוּ, וְאָמַר שֶׁהִפְרִישׁ מֵהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי - נֶאֱמָן.
הִפְרִישׁ בְּפָנֵינוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאָמַר שֶׁהִפְרִישׁ הָרִאשׁוֹן - אֵינוֹ נֶאֱמָן; שֶׁהַשֵּׁנִי שֶׁלּוֹ הוּא.
וְהַנֶּאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן; וְהַנֶּאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן, נֶאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי.
לְפִיכָךְ, מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁהוֹצִיא פֵּרוֹת מִבֵּיתוֹ וְאָמַר 'אֵלּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן' - נֶאֱמָן, וְאֵין מַפְרִישִׁין מֵהֶן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּמַעַשְׂרוֹת.
וְאִם אָמַר 'אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי' - אֵינוֹ נֶאֱמָן, וַהֲרֵי הֵן דְּמַאי וּמַפְרִישִׁין מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁהוּא פּוֹדֶה אֶת כֻּלָּם.
והָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת 'קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר', וְהָלַךְ וְלָקַח וְהֵבִיא לוֹ - אֵינוֹ נֶאֱמָן.
וְאִם אָמַר לוֹ 'קַח לִי מֵאִישׁ פְּלוֹנִי' - הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן לוֹמַר 'מִמֶּנּוּ לָקַחְתִּי', שֶׁהֲרֵי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁאָלֶנּוּ. הָלַךְ לִקַּח לוֹ מֵאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְאָמַר 'לֹא מְצָאתִיו, וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן' - אֵינוֹ נֶאֱמָן.
זהַנִּכְנָס לָעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם, וְאָמַר 'מִי כָּאן נֶאֱמָן? מִי כָּאן מְעַשֵּׂר?' וְאָמַר לוֹ אֶחָד 'אֲנִי' - אֵינוֹ נֶאֱמָן. אָמַר לוֹ 'אִישׁ פְּלוֹנִי' - הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן; וְהוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מֵאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, וְאוֹכֵל עַל פִּיו.
הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְשָׁאַל לוֹ 'מִי כָּאן מוֹכֵר יַיִן יָשָׁן?' אָמַר לוֹ 'זֶה שֶׁשְּׁלָחַךָ אֶצְלִי', אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.
חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם.
אֲבָל אִם מַכִּיר שָׁם אָדָם, לֹא יִקַּח אֶלָא מִן הַמֻּמְחֶה.
וְאִם שָׁהָה שָׁם שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר שָׁם אָדָם - לֹא יִקַּח אֶלָא מִן הַמֻּמְחֶה.
טוְלֹא הִתִּירוּ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָא בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת; אֲבָל לְעִנְיַן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אוֹ לְעִנְיַן טְהָרוֹת - לֹא יִקַּח אֶלָא מִן הַמֻּמְחֶה.
יהַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶן 'פֵּרוֹת אֵלּוּ אֵינָם מְתֻקָּנִין, אֲבָל פֵּרוֹת חֲבֵרִי זֶה מְתֻקָּנִין וּמְעֻשָּׂרִין הֵן' - אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא עָשׂוּ בֵּינֵיהֶן.
יאהַמּוֹכֵר פֵּרוֹת בְּסוּרְיָא, וְאָמַר 'מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם' - חַיָּב הַלּוֹקֵחַ לְעַשֵּׂר; 'מְעֻשָּׂרִין הֵן' - נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. 'מִשֶּׁלִּי הֵן' - חַיָּב לְעַשֵּׂר; 'מְעֻשָּׂרִין הֵן' - נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע בְּסוּרְיָא, וְהָיָה רֹב מִמְכָּרוֹ מִשָּׂדֵהוּ - חַיָּב הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לְעַשֵּׂר, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהֵבִיא מִשָּׂדֵהוּ.
יבעֲנִיִּים שֶׁאָמְרוּ 'פֵּרוֹת אֵלּוּ שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵן' - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין כָּל זְמַן הַגְּרָנוֹת, שֶׁהַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה מְצוּיִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב מִן הַגֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא וְיָבוֹא בּוֹ בַּיּוֹם.
וְאִם אָמְרוּ 'שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הֵם' - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.
וְאֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָא עַל דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִתְּנוֹ.
יגכֵּיצַד? 'חִטִּים אֵלּוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵם', נֶאֱמָנִין.
'קֶמַח זֶה מֵחִטִּים שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הוּא', אֵינָן נֶאֱמָנִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַפַּת לוֹמַר 'מִשֶּׁל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים הִיא', אֶלָא מִתְעַשֶּׂרֶת דְּמַאי.
ידנֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו, בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל. נֶאֱמָנִין עַל הַפּוֹל, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַגָּרִיסִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין.
נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן לוֹמַר 'שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא', וְאֵין נֶאֱמָנִין לוֹמַר 'שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא'.
נֶאֱמָנִין עַל הַיָּרָק חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו מְבֻשָּׁל, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה דָּבָר מוּעָט. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי בָּתִּים לִתֵּן מְעַט יָרָק מְבֻשָּׁל מִקְּדֵרָתוֹ לֶעָנִי; וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר 'בַּעַל הַבַּיִת נְתָנוֹ לִי', יָכוֹל לוֹמַר 'אֲנִי בִּשַּׁלְתִּיו מִמַּתְּנוֹתַי'.
טווְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ מִמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ הֵם' - הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן לְעוֹלָם עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֱמָן עַל תְּרוּמָה גְּדוֹלָה; אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן עָלָיו לְפָטְרוֹ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי.
טזאֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲמוּרִין אֶלָא בְּעַם הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ לֹא חָשׁוּד וְלֹא נֶאֱמָן.
אֲבָל מִי שֶׁהוּא חָשׁוּד לִמְכֹּר תְּרוּמָה לְשֵׁם חֻלִּין - אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ כְּלָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִיקַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, אַפִלּוּ קִרְבֵי דָּגִים, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם שֶׁמֶן.
וְאֵין אָסוּר אֶלָא כָּל שֶׁלְּפָנָיו, אֲבָל אוֹצָרוֹ - מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא לְעָרֵב תְּרוּמָה בְּאוֹצָרוֹ, שֶׁמָּא יִוָּדַע הַדָּבָר וְיַפְסִיד הַכֹּל.
וְכֵן הֶחָשׁוּד עַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְמָכְרוֹ לְשֵׁם חֻלִּין, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו זִיקַת מַעֲשֵׂר. וְכָל זֶה קְנָס מִדִּבְרֵיהֶם.
יזחָשׁוּד שֶׁהֵעִיד עַל שֶׁל אֲחֵרִים - נֶאֱמָן; חֲזָקָה אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַם הָאָרֶץ.
לְפִיכָךְ, עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר 'זֶה טֶבֶל וְזֶה תְּרוּמָה', 'זֶה וַדַּאי וְזֶה דְּמַאי', אַפִלּוּ בְּשֶׁלּוֹ - נֶאֱמָן.
אָמַר 'אֵלּוּ פֵּרוֹת מְתֻקָּנִין', בְּשֶׁל אֲחֵרִים - נֶאֱמָן; וְהוּא שֶׁלֹּא יֵרָאוּ כְּעוֹשֶׂה קְנוּנְיָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יחהַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת יָדוֹ אָמַר לַלּוֹקֵחַ 'פֵּרוֹת שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ טְבָלִים הֵן', 'הַבָּשָׂר בְּשַׂר בְּכוֹר הָיָה', 'הַיַּיִן יֵין נֶסֶךְ' - שׁוּרַת הַדִּין שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, אַפִלּוּ הָיָה הַמּוֹכֵר חָבֵר. וְהַזָּרִיז, מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְאִם הֶאֱמִינוֹ - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אַפִלּוּ הָיָה הַמּוֹכֵר עַם הָאָרֶץ.
