אֵינּוֹ חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא הַגּוֹמֵר פֵּרוֹתָיו לְאָכְלָן לְעַצְמוֹ אֲבָל הַגּוֹמְרָן לְמָכְרָן פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" וְגוֹ' (דברים יד כג) "וְאָכַלְתָּ" אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא הַגּוֹמֵר תְּבוּאָתוֹ לְאָכְלָהּ:
וְכֵן הַלּוֹקֵחַ פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כב) "תְּבוּאַת זַרְעֶךָ". וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלְּקָחָן אַחַר שֶׁנִּגְמְרוּ מְלַאכְתָּן בְּיַד מוֹכֵר. אֲבָל אִם נִגְמְרוּ בְּיַד לוֹקֵחַ חַיָּב לְעַשֵּׂר מִן הַתּוֹרָה:
פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה מִקָּטְנָן כְּגוֹן הַבֹּסֶר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵינָן חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ וְיֵעָשׂוּ אֹכֶל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז ל) "מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ" עַד שֶׁיִּהְיֶה פְּרִי. וְכֵן הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כב) "אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה וְזוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. וְקֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת לְעוֹנָה זוֹ מֻתָּר לֶאֱכל מֵהֶן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וּבְכָל דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה:
פֵּרוֹת שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה בְּקָטְנָן כְּגוֹן הַקִּשּׁוּאִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּגוּפָן בִּלְבַד אֲבָל רְאוּיִין הֵן מִתְּחִלָּה לַאֲכִילָה. הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר בְּקָטְנָן. שֶׁמִּתְּחִלַּת יְצִיאָתָן בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת:
אֵי זוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. מִשֶּׁיַּגִּיעוּ הַפֵּרוֹת לְהַזְרִיעַ וְלִצְמֹחַ הַכּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא הַפְּרִי. כֵּיצַד. הַתְּאֵנִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ רַכִּים עַד שֶׁיְּהוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה אַחַר כ''ד שָׁעוֹת מִשְּׁעַת אֲסִיפָתָן. הָעֲנָבִים וְהַבְּאוּשִׁים וְהֵם הָעֲנָבִים הַדַּקִּים הַמִּדְבָּרִיּוֹת מִשֶּׁיֵּרָאֶה הַחַרְצָן שֶׁלָּהֶם מִבַּחוּץ. הָרִמּוֹנִים מִשֶּׁיִּמַּס הַפֶּרַח שֶׁלָּהֶן בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ מַיִם. הַתְּמָרִים מִשֶּׁיִּפָּתְחוּ כִּשְׂאוֹר. הָאֲפַרְסֵקִין מִשֶּׁיַּטִּילוּ גִּידִים אֲדֻמִּים. הָאֱגוֹזִים מִשֶּׁיִּתְפָּרֵשׁ הָאֹכֶל מֵהַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה. הַשְּׁקֵדִים הַמְּתוּקִים מִשֶּׁתִּתְפָּרֵשׁ קְלִפָּתָן הַחִיצוֹנָה. הַמָּרִים פְּטוּרִין לְעוֹלָם. וּשְׁאָר כָּל בַּעֲלֵי קְלִפּוֹת כְּגוֹן הָאִצְטְרֻבּוֹלִין וְהַלּוֹט וְהַבָּטְנִים מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קְלִפָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַסְּמוּכָה לָאֹכֶל. הַזֵּיתִים מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ שֶׁמֶן אֶחָד מִתִּשְׁעָה מִמַּה שֶּׁהֵן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ. וְזֶה שְׁלִישׁ שֶׁלָּהֶן. הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים מִשֶּׁיִּתְעַגְּלוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. הַתּוּתִים וְהָאוֹג מִשֶּׁיַּאֲדִימוּ. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַאֲדִים מִשֶּׁיַּאֲדִימוּ. הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַשְׁחִיר מִשֶּׁיִּנָּקְדוּ. הָאֲגַסִּים וְהַקְרוּסְטְמָלִין וְהַפְּרִישִׁים וְהָעוֹזְרָדִין מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ קַרָחוֹת קַרָחוֹת לְבָנוֹת. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְלַבֵּן מִשֶּׁיִּקְרְחוּ קַרָחוֹת. הַתְּבוּאָה מִשֶּׁתָּבִיא שְׁלִישׁ. הַתִּלְתָּן מִשֶּׁתִּהְיֶה זַרְעָהּ רָאוּי לִצְמִיחָה אִם נִזְרַע. וּבְיָרָק הַקִּשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן חַיָּבִין בְּקָטְנָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּשְׁאָר הַיָּרָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה. אֶשְׁכּוֹל שֶׁהִגִּיעַ בּוֹ אֲפִלּוּ גַּרְגִּיר יְחִידִי כֻּלּוֹ חִבּוּר לְמַעַשְׂרוֹת וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ כֻּלּוֹ. וְלֹא אוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל בִּלְבַד אֶלָּא כָּל הָרוּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַגֶּפֶן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הָאֶשְׁכּוֹל. וְכֵן רִמּוֹן שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אֲפִלּוּ פְּרֵדָה אַחַת כֻּלָּהּ חִבּוּר:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
לֹא יִמְכֹּר אָדָם פֵּרוֹתָיו מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. וְאִם בִּכְּרוּ נוֹטֵל אֶת הַבִּכּוּרוֹת וּמֻתָּר לִמְכֹּר הַשְּׁאָר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. וְכֵן לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת גִּפְתּוֹ וְאֶת זַגָּיו לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין. שֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶם חַיָּבִין בְּמַעַשְׂרוֹת. וְלֹא אֶת תִּבְנוֹ לִלְקֹט מִמֶּנּוּ תְּבוּאָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁהַתְּבוּאָה שֶׁתִּלָּקֵט מִן הַתֶּבֶן חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר:
שִׁמְרֵי יַיִן שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם וְסִנְּנָן אִם נָתַן שְׁלֹשָׁה וּמָצָא אַרְבָּעָה מוֹצִיא מַעֲשֵׂר מִזֶּה הַיֶּתֶר מִמָּקוֹם אַחֵר. וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמָה שֶׁהַתּוֹרֵם בַּתְּחִלָּה בְּלִבּוֹ עַל הַכּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמָה. מָצָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא יֶתֶר עַל מִדָּתוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן פָּטוּר:
הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר וּפְדָאָן וְאַחַר שֶׁפְּדָאָן הִגִּיעוּ חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר. וְאִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְהֵם בְּיַד הַגִּזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן פְּטוּרִין: