אאָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים, וְלֹא יָבִיא אוֹתָהּ לִידֵי טֻמְאָה, וְלֹא יַפְסִיד אוֹתָהּ; אֶלָא אוֹכֵל הַטְּהוֹרָה וּמַדְלִיק הַטְּמֵאָה.
וּמֻתָּר לְטַמֵּא תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ בִּטֻמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְמֵאָה אֶלָא בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁעִיקַר חִיּוּבָהּ מִדִּבְרֵיהֶם.
לְפִיכָךְ, נִדָּה קוֹצָה לָהּ חַלָּה בְּחוּצָה לָאָרֶץ - שֶׁאֵינָהּ מֻזְהֶרֶת אֶלָא לְאָכְלָהּ, לֹא לִגַּע בָּהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בתְּרוּמָה שֶׁנִּטְמָאת בְּסָפֵק - לֹא אוֹכְלִים וְלֹא שׂוֹרְפִין, אֶלָא תִּהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁתִּטְמָא טֻמְאָה וַדָּאִית וְתִשָּׂרֵף.
וְיֵשׁ שָׁם סְפֵקוֹת שֶׁשּׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טֻמְאָה וְטַהְרָה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גחָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנֹּלַּד לָהּ סְפֵק טֻמְאָה - הֲרֵי זֶה לֹא יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר: לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ וְלֹא יְגַלֶּנָּה, אֶלָא יַנִּיחֶנָּה עַד שֶׁתִּטְמָא וַדַּאי וְתִשָּׂרֵף. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תֵּאָכֵל.
דחָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּגַּת הָעֶלְיוֹנָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה טְמֵאָה: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה, יַצִּיל; וְאִם לַאו, יַצִּיל בְּיָדָיו בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְטַמְּאָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טְהָרוֹת.
הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בֶּחָבִית שֶׁל יַיִן - וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּגַּת הַתַּחְתּוֹנָה פָּחוֹת מִמֵּאָה, שֶׁהֲרֵי יִדָּמַע הַכֹּל וְיִפָּסֵל.
אֲבָל אִם הָיָה בַּתַּחְתּוֹנָה מֵאָה בְּזוֹ הֶחָבִית, שֶׁהֲרֵי הִיא עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן - תֵּרֵד וְתִטְמָא, וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בְּיָדָיו; שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ רָאוּי לַהַדְלָקָה, וְאֵין שָׁם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.
וְכֵן חָבִית שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל רְבִיעִית בְּטָהֳרָה - יַצִּיל, וְאִם לַאו - יַצִּיל בְּטֻמְאָה; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרָה הֶחָבִית - אֵינוֹ מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַצִּיל בְּטֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהוּל.
והָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְכִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ, אָמַר לוֹ הַנָּכְרִי 'תֵּן לִי אַחַת מֵהֶן, וְאִם לַאו, הֲרֵינִי נוֹגֵעַ בְּכֻלָּן וּמְטַמְּאָן' - יַנִּיחַ לְפָנָיו אַחַת עַל הַסֶּלַע וְאַל יִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְטַמֵּא הַתְּרוּמָה בַּיָּדַיִם.
זהַתִּלְתָּן וְהַכַּרְשִׁינִין שֶׁל תְּרוּמָה - הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה.
וְאֵינוֹ נִזְהָר אֶלָא בְּעֵת שְׁרִיָּתָן בַּמַּיִם, שֶׁאִם שָׁרָה אוֹתָהּ בְּטֻמְאָה, הֲרֵי טִמֵּא אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם; אֲבָל אַחַר הַשְּׁרִיָּה, אֵין נִזְהָר, לֹא בְּעֵת שֶׁשָּׁף הַכַּרְשִׁינִין, וְלֹא בְּעֵת שֶׁמַּאֲכִילָן לַבְּהֵמָה.
לְפִיכָךְ נוֹתְנִין תְּרוּמַת תִּלְתָּן וְכַרְשִׁינִין לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ.
חאֵין מַפְקִידִין תְּרוּמָה אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ. אֲבָל מַפְקִידִין אוֹתָהּ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ בִּכְלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל; וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיוּ פֵּרוֹת מֻכְשָׁרִין, גְּזֵרָה שֶׁלֹּא תְסִיטֵם אִשְׁתּוֹ נִדָּה.
טאֵין עוֹשִׂין לְעַם הָאָרֶץ תְּרוּמַת זֵיתָיו בְּטָהֳרָה; אֲבָל עוֹשִׂין לוֹ זֵיתֵי חֻלִּין בְּטָהֳרָה, מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו שֶׁל בַּדָּד.
וְכֵיצַד עוֹשֶׂה? נוֹטֵל כַּדֵי הַתְּרוּמָה וּמַנִּיחָהּ בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּגוֹן כְּלֵי אֲבָנִים, וּכְשֶׁיָּבוֹא עַם הָאָרֶץ לִטֹּל הַחֻלִּין וְהַתְּרוּמָה, אוֹמְרִין לוֹ "הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִּגַּע בַּתְּרוּמָה, שֶׁלֹּא תַחְזֹר לְטִבְלָהּ".
ייִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹתָיו בְּטֻמְאָה, אֵין בּוֹצְרִין עִמּוֹ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין דּוֹרְכִין עִמּוֹ, מִפְּנֵי הַתְּרוּמָה שֶׁתֵּעָשֵׂה בְּטֻמְאָה. אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין מִן הַגַּת.
יאזֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּטְמְאוּ, סוֹחֲטָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמָה. וְאִם נִטְמְאוּ אַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ תְּרוּמָה, וּסְחָטָן פָּחוֹת פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה - הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה הַיוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה לַכֹּהֲנִים. וְאַפִלּוּ לִנְסָכִים הוּא רָאוּי. שֶׁהַמַּשְׁקֶה כְּאִלּוּ הוּא מֻפְקָד בְּתוֹךְ הָאֹכֶל.
וְלֹא אָמְרוּ פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה, אֶלָא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, וְנִמְצָא הַמַּשְׁקֶה מִטַּמֵּא בְּכַבֵּיצָה.
וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת אֵלּוּ שְׁלִישִׁי לַטֻּמְאָה - דּוֹרְכָן בַּגַּת וּבְבֵית הַבַּד, וְהַמַּשְׁקֶה תְּרוּמָה טְהוֹרָה; שֶׁאֵין שְׁלִישִׁי עוֹשֶׂה רְבִיעִי בִּתְרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טְהָרוֹת.
יבפַּת תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת, מַשְׁלִיכָהּ לְבֵין הָעֵצִים עַד שֶׁיִּשְׂרְפֶנָה. וְכֵן שֶׁמֶן שֶׁנִּטְמָא, נוֹתְנוֹ בִּכְלִי מָאוּס עַד שֶׁיַּדְלִיקֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקְלָה לַאֲחֵרִים, וְיֹאכְלוּהוּ.
וְחִטִּים שֶׁנִּטְמְאוּ - שׁוֹלְקָן וּמַנִּיחַן בִּכְלִי מָאוּס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִין לַאֲכִילָה; וְאַחַר כָּךְ יַסִּיק בָּהֶן תַּנּוּר וְכִירַיִם.
וּמַשְׁקִין שֶׁאֵין רְאוּיִין לַהַדְלָקָה שֶׁנִּטְמְאוּ, כְּגוֹן הַיַּיִן - קוֹבְרִין אוֹתָן.
יגיֵין תְּרוּמָה שֶׁנִּתְגַּלָּה, הוֹאִיל וְאָסוּר בִּשְׁתִיָּה - יִשָּׁפֵךְ.
וְכֵן תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְקִשּׁוּאִים וְדְלּוּעִין וַאֲבַטִּיחִין וּמְלָפְפוֹנוֹת שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּמְצְאוּ מְנֻקָּרוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. מַה יַעֲשֶׂה בָּהֶן? יַשְׁלִיךְ לַיָּם אוֹ יִקָּבְרוּ.
ידעִיסָה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמַיִּם מְגֻלִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא תְּרוּמָה - הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף.
טואָסוּר לַכֹּהֵן לִטֹּל תְּרוּמָה אוֹ שְׁאָר מַתָּנוֹת שֶׁלּוֹ עַד שֶׁיַּפְרִישׁוּ אוֹתָם הַבְּעָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים" (במדבר יח, יב), וְנֶאֱמַר "אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ" (במדבר יח, יט) - עַד שֶׁיָּרִימוּ, וְאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה בָּהֶם.
וְלֹא יִטְּלֵם אַחַר שֶׁהוּרְמוּ, אֶלָא מִדַּעַת בְּעָלִים - שֶׁהֲרֵי הֵם שֶׁל בְּעָלִים לִתְּנָן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (במדבר ה, י).
וְאִם לָקַח שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים, זָכָה בָּהֶן - שֶׁאֵין לַבְּעָלִים בָּהֶן אֶלָא טוֹבַת הֲנָאָה, וְטוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן.
טזכֹּהֵן שֶׁנָּתְנוּ לוֹ תְּרוּמָה וּמָצָא בָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים מִשּׁוּם גָּזֵל, שֶׁמָּא אֲחֵרִים הִנִּיחוּם שָׁם עַד שֶׁיִּטְּלוּם.
יזאֵין יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהִטַּפֵּל בַּתְּרוּמָה וּלְהָבִיאָהּ מִן הַגֹּרֶן לָעִיר וּמִן הַמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב, אֶלָא כֹּהֲנִים יוֹצְאִין לַגְּרָנוֹת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים לָהֶם חֶלְקָן שָׁם. וְאִם לֹא יָצְאוּ, הֲרֵי זֶה מַפְרִישָׁהּ וּמַנִּיחָהּ בַּגֹּרֶן.
וְאִם הָיְתָה חַיָּה וּבְהֵמָה אוֹכְלַתָּהּ שָׁם וְאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת שָׁם מֵהֶם - הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּטַּפֵּל בָּהּ, וִיבִיאֶנָּה לָעִיר וְיִטֹּל שְׂכַר הֲבָאָתָהּ מִכֹּהֵן; שֶׁאִם הִפְרִישָׁהּ וְהִנִּיחָהּ לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה הֲרֵי זֶה חִלּוּל הַשֵּׁם.
יחאָסוּר לַכֹּהֲנִים וְלַלְּוִיִּים לְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת, כְּדֵי לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶן. וְכָל הַמְּסַיֵּעַ - חִלֵּל קֹדֶשׁ הַשֵּׁם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי" (מלאכי ב, ח). וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַנִּיחָן שֶׁיְּסַיְּעוּ, אֶלָא נוֹתֵן לָהֶם חֶלְקָן בְּכָבוֹד.
יטנָתַן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן עַל מְנַת לְהַחְזִירָהּ, יָצָא יְדֵי נְתִינָה. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת.
וְכֵן אָסוּר לָהֶן שֶׁיַּחְטְפוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְאַפִלּוּ לִשְׁאֹל חֶלְקָן בְּפִיהֶן אָסוּר; אֶלָא נוֹטְלִין בְּכָבוֹד. שֶׁעַל שֻׁלְחַן הַמָּקוֹם הֵם אוֹכְלִים, וְעַל שֻׁלְחָנוֹ הֵם שׁוֹתִים; וּמַתָּנוֹת אֵלּוּ לַה' הֵם, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זִכָּה לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי" (במדבר יח, ח).
כלֹא יִתֵּן אָדָם תְּרוּמָה לְשׁוֹמֵר גִּתּוֹ, וְלֹא בְּכוֹר לְשׁוֹמֵר עֶדְרוֹ, וְלֹא מַתָּנוֹת לְרוֹעֶה בְּהֶמְתּוֹ. וְאִם נָתַן - חִלֵּל, אֶלָא אִם כֵּן נָתַן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָתָן תְּחִלָּה.
וְרַשַּׁאי יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר 'הֵא לְךָ סֶלַע זוֹ, וְתֵן תְּרוּמָה' אוֹ 'בְּכוֹר' אוֹ 'שְׁאָר מַתָּנוֹת לִפְלוֹנִי הַכֹּהֵן בֶּן בִּתִּי' אוֹ 'בֶּן אֲחוֹתִי', וְכָל כַּיוֹצֵא בְּזֶה.
כאבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הַבְּעָלִים רוֹצִים לִתֵּן אוֹתָם לְאֶחָד מִשְּׁנֵי כֹּהֲנִים אֵלּוּ אוֹ מִשְּׁנֵי לְוִיִּים אֵלּוּ בְּחִנָּם, וְאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ 'הֵא לְךָ וְתֵן לְזֶה'.
אֲבָל בְּעָלִים שֶׁאָמְרוּ לְכֹהֵן אוֹ לְלֵוִי 'הֵא לְךָ חֵלֶק זֶה בְּטוֹבַת הֲנָאָה' - הֲרֵי זֶה אָסוּר.
וְכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּתְרוּמוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִכֹּהֵן וּמוֹכֵר לְכֹהֵן.
כבעֲשָׂרָה אֵין חוֹלְקִין לָהֶן תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אוֹכְלִין אוֹתָהּ אוֹ מַאֲכִילִין אוֹתָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: הַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן שֶׁאֵיֵּן בּוֹ דַּעַת לִפְרֹשׁ חֵיקוֹ - מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּאֵלּוּ דַּעַת; וְהַטֻמְטוּם, וְהָאַנְדְּרֹגִּינוֹס - מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ; וְהָעֶבֶד - שֶׁמָּא יִרְאוּ אוֹתוֹ הָעוֹבְרִים בַּשָּׂדֶה, וְיָעִידוּ עָלָיו שֶׁהוּא כֹּהֵן; וְהֶעָרֵל, וְהַטָּמֵא - מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְאוּסִין; וְהָאִשָּׁה - שֶׁמָּא תִּתְגָּרֵשׁ, וּמִפְּנֵי הַיִּחוּד; וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ - קָנְסוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַחְלֹק בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, עַד שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה.
וְכֻלָּן מְשַׁלְּחִין לָהֶן לְבָתֵּיהֶן, וְחוֹלְקִין לָהֶן כִּשְׁאָר קָדְשֵׁי הַגְּבוּל; חוּץ מִן הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, וְהַטָּמֵא, וְהֶעָרֵל - שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין לָהֶן כְּלָל.
