הכירו את "770": המבנה המודרני המפורסם ביותר בעולם היהודי

עם שלושת הגמלונים הייחודיים שלו, בית הכנסת הבנוי מלבנים אדומות ב-770 איסטרן פארקוויי בברוקלין, ניו יורק, הוא אחד המבנים היהודיים האייקוניים ביותר בעולם.

כיום, בנויים העתקים של "בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש", המוכר בפשטות בשם "770", בעשרות רבות של ערים ויישובים בישראל וברחבי העולם, כשהמפורסם ביותר הוא זה הממוקם במרכז כפר חב"ד.

אך הבניין המקורי שבברוקלין, מהווה מוקד עליה לרגל לאינספור יהודים, וגם, להבדיל, למי שאינם יהודים, מאז שהמקום נקבע בתור המטה העולמי של תנועת חסידות חב"ד-ליובאוויטש, בשנת 1940.

בחודש אדר ה'ת"ש – מרץ 1940 – הגיע לניו יורק האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, לאחר שנמלט בנס מפולין הכבושה תחת המגף הנאצי. חסידיו של הרבי באמריקה וברחבי העולם פעלו ללא לאות כדי להציל אותו ואת חצר חסידות חב"ד מאחיזת המוות של הצורר הגרמני. כשהצליחו לבסוף להביא את הרבי לניו יורק, הם יצאו לחפש עבורו בית מדרש ובית מגורים מתאים.

תהלוכה לעידוד שמירת שבת קודש מחוץ למטה העולמי של חסידות חב"ד ברחוב איסטרן פארקוויי 770 בשכונת קראון-הייטס, בברוקלין, ניו יורק, בשנות ה-40.

רבי יוסף יצחק, הידוע בתור "הריי"צ", התנייד בכיסא גלגלים בגלל בעיות בריאותיות, שחלקן נגרמו מהיחס הקשה שספג מהמשטר הקומוניסטי בברית המועצות, שם נעצר ונכלא על ידי המשטרה החשאית בשנת ה'תרפ"ז-1927, "בעוון" פעילותו הדתית והחינוכית. בשל מגבלות הניידות של הרבי, התמקדו החיפושים באיתור בית מגורים נגיש הכולל מעלית.

המבנה המתאים נמצא בבית מספר 770 ברחוב אִיסְטֶרְן פּאַרְקְוֵויי (שדרת-הגן המזרחית) של ברוקלין, בשכונת קְרָאוּן הַיְיטְס. חסידות ליובאוויטש רכשה את המבנה ביום שישי י"ב אב ה'ת"ש – 16 באוגוסט 1940. הרבי הריי"ץ עבר להתגורר בו רק כמה שבועות לאחר מכן, לקראת חגי תשרי של שנת ה'תש"א.

באותם ימים הייתה קראון-הייטס שכונה יהודית אמידה. בתחילה, התקשו התושבים לעמוד על טיבם של שכניהם החדשים, החסידים, אולם עד מהרה הכירו כולם בקדושתו ובשיעור קומתו של הרבי.

בבניין הזה, בלב ליבה של היהדות האמריקנית המודרנית, הקים הרבי השישי שלושה ארגוני-גג לתנועת חב"ד המתחדשת: 'המרכז לענייני חינוך' – הזרוע החינוכית של חב"ד; 'מחנה ישראל' – ארגון הסיוע והרווחה; ו'אגודת חסידי חב"ד' – ניהול מוסדות הקהילה. בכך ניגש הרבי לממש את תוכניתו השאפתנית ולהוכיח את קביעתו כי 'אמריקה איננה שונה' (ובלשונו המקורית, ביידיש, "אמריקע איז ניט אנדערש"). ארצות הברית של אמריקה תהיה מקום שבו היהדות לא רק שורדת אלא פורחת ומשגשגת.

ביום העשירי של חודש שבט ה'תש"י – ינואר 1950, הסתלק רבי יוסף יצחק בגיל 69, ואת מקומו הוכתר למלא חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון זצ"ל. על בסיס היסודות שהניח קודמו, במהלך כמעט חצי המאה הבאה הפך הרבי את תנועת חב"ד לארגון כלל-עולמי עם סניפים בכל היבשות. הוא ניצח על ההתעוררות המחודשת של החיים היהודיים לאחר השואה, ונודע בתור "הרב המשפיע ביותר בהיסטוריה המודרנית".

מאז, למשך כל שנות חייו, עבר הרבי ממשרד פשוט, עטור ספרים, בקומה הראשונה של הבניין. משם הוא הנהיג את הפעילות העולמית של חב"ד והעניק עידוד, הכוונה ועצה לאינספור גברים ונשים שביקשו את עצותיו וברכותיו. קהל מקבילי פניו של הרבי כלל מנהיגים ומדינאים עולמיים, כמו הרבנים הראשיים לישראל, נשיאי המדינה, וראשי ושרי ממשלה; שגרירים וגנרלים, מדענים אישי רוח ואמנים, אנשי ציבור ואנשים פשוטים, היו מבקשים את עצתו של הרבי בענייניהם האישיים והמקצועיים כאחד. עקב לוח הזמנים הצפוף של הרבי (במשך 44 השנים עד הסתלקותו, בשנת ה'תשנ"ד-1994, הוא מעולם לא יצא לחופשה!), נקבעו בדרך כלל הפגישות האישיות עם הרבי, שבחסידות מכונים בשם "יְחִידוּת", בין שעות הלילה המאוחרות עד שעות הבוקר המוקדמות.

הרבי מחלק דולרים כשליחות-מצווה לנתינת צדקה, עם מתן ברכות, עצות והדרכות אישיות, בלובי הכניסה לבניין "770".

הרבי קיבל גם עשרות אלפי מכתבים – שאותם התעקש לפתוח ולקרוא באופן אישי, והגיב בעזרת צוות מזכירים. בבית 770 הופיעו מידי יום ערמות ענקיות של דברי דואר, ויצאו ממנו חבילות ענקית של מכתבים בחתימת ידו של הרבי עם תשובות אישיות, עצות והדרכות, והנחיות מעשיות לחיים.

בתקופה הראשונה לאחר רכישת בניין 770 על ידי תנועת חב"ד, שימשו שתי קומותיו העליונות כביתם של האדמו"ר השישי ומשפחתו, בעוד הקומה הראשונה – קומת הכניסה – הכילה משרדים ואת בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של חב"ד. באולם בית הכנסת, הקטן יחסית, קיבל על עצמו הרבי את ההנהגה בשנת ה'תשי"א-1951. אולם גם אז, כאשר חב"ד באמריקה הייתה עדיין בשלביה הראשונים, המקום כבר היה צר מהכיל את ההמונים שביקשו להשתתף בהתוועדויותיו של הרבי, ולמשך כעשר שנים נשכרו אולמות אירועים שונים בברוקלין, כדי לקיים בהן את כינוסיו ההולכים וגדלים של הרבי.

החל משנות ה-60, ועד שנות ה-70, הפך 770 למתחם שהורחב בכמה שלבים. בסופו של דבר הוא גדל והקיף את צמד בנייני הדירות הסמוך בניינים מספר 784 ו-788 של רחוב איסטרן פארקוויי.

בנוסף לאולם בית הכנסת המקורי בקומת הכניסה של בניין 770 המקורי, נבנה אולם רחב ידיים נוסף בחלל המרתף והקומה הראשונה של בנייני הדירות הסמוכים, ואולם זה הפך לאולם המרכזי של הבניין, שבו קיים הרבי את התוועדויותיו ונשא את רוב שיחותיו המאלפות, ובשנים המאוחרות יותר שם גם נהג להתפלל. משם, בחדרון שליטה-ובקרה קטנטן וטכנולוגיה מקורית ופורצת דרך לזמנה, שודר קולו של הרבי בזמן אמת, באמצעות שימוש במערכות טלפוניות מורכבות, למרכזי חב"ד בעולם. בהמשך, שודרו ההתוועדויות המרכזיות ישירות באמצעות הטלוויזיה עם תרגום סימולטני לדברי הרבי לשלל שפות.

בחגים ובאירועים מיוחדים היה אולם בית הכנסת מצליח להכיל בתוכו אלפי מתפללים ולומדים. חלקם ישבו על ספסלי עץ צנועים, אבל רובם הצטופפו בעמידה על רצפת בית המדרש או על גבי טריבונות שלא הצטיינו בגודלן אבל תמיד נמצא בהן מקום לאדם נוסף...

חסיד מתעמק בתפילה לאלוקים בירכתי אולם בית המדרש גדול במרתף מתחם "770".

ככל שהתשתית שהארגונית של חב"ד גדלה והתרחבה, הוקדשו הקומות העליונות של 784-788 איסטרן פארקוויי למשרדים של ארגוני חב"ד מרכזיים רבים, כולל Chabad.org. מן העבר השני של בניין 770, בבניין מספר 766, שוכנת "ספריית אגודת חסידי חב"ד" – אחת מהספריות היהודיות הפרטיות הגדולות בעולם, האוצרת אוסף עצום של מאות אלפי ספרים, כולל אלפי ספרים עתיקים נדירים, ואלפי כתבי יד וחפצי ערך היסטוריים.

בתור בית מדרשו ומקום פעילותו הציבורית של הרבי, המקום בו חי ופעל הרבי במשך רוב שנות מנהיגותו, "770" הוא הרבה יותר מסתם בית כנסת. הבית הזה הוא מקור השראה רוחני. זהו המוקד שממנו צמחה חב"ד לתנועה יהודית כלל עולמי וסמל הפריחה היהודית לאחר השואה.

מתחם "770", מראה כללי.