רוסיה – עריסתה של חב"ד. כאן חב"ד צמחה וטופחה, פרחה והכתה שורשים. מליאוזנה ועד ליאדי, מליובאוויטש ועד הקצוות הרחוקים של היישוב היהודי, חב"ד הייתה מפורסמת, מוערכת ואהובה.
השנים הראשונות: בשנים המוקדמות של המאה ה- 20, הגיעו שלוחי חב"ד אל הפינות המרוחקות ביותר באימפריה הצארית. כשהם נשלחים על ידי רבי שלום דובער (הידוע כרבי הרש"ב, 1860-1920, האדמו"ר החמישי של חב"ד), הם בקרו והלהיבו יהודים בקהילות המרוחקות ביותר. הצאצאים הבלתי-מלומדים של ה"קנטוניסטים" – ילדים יהודיים שנקרעו ממשפחותיהם כדי לבלות את שארית חייהם כחיילים בצבא הצאר, יהודים מזרחיים מבוכארה, יהודי ההרים מג'ורג'יה ודגסטן – כולם קיבלו באהבה את שלוחי חב"ד שנשלחו ללמדם תורה ולהעלות את הסטנדרטים שלהם לקיום מצוות.
מלחמת העולם הראשונה השליכה את הקהילות היהודיות המזרח-אירופיות לתוך תוהו ובוהו, כשהיא עוקרת אוכלוסיות שלמות ומשבשת את מערכת החינוך התורנית המסורתית. ואז הגיע המהפכה הבולשביקית בשנת 1917.
המהפכה הבולשביקית ותקופת סטאלין: המהפכה פתחה תקופה חדשה ומפחידה. חינוך תורני לילדים נאסר, קיום מצוות נמחק באופן שיטתי, ויהודים שומרי תורה ומצוות – בעיקר חסידים – נרדפו, נעצרו, הוגלו, עונו ונורו. כדי למול תינוקות יהודיים נדרש אומץ עצום; שמירת שבת וכשרות הפכו לבלתי אפשריים בעליל להמונים היהודיים שהיו ברובם שומרי מצוות לפני המהפכה.
"השניאורסונים אינם בורחים...": רוב המנהיגים היהודיים נצלו כל הזדמנות כדי לעזוב את המדינה. אולם השושלת של חב"ד הייתה קשורה באופן הדוק ביותר עם יהדות רוסיה. האדמו"ר הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון (1880-1950), בנו של הרבי הרש"ב, אמר פעם לקצין מהמשטרה הצארית: "השניאורסונים אינם בורחים!". נאמן לדיבורו, הוא פסע אל תוך החלל שנוצר, כמנהג היהודי היחידי שנשאר לפעול ברוסיה הסובייטית.
היסודות של ליובאוויטש: כשהוא מתמסר אל המשימה שעמדה בפניו, התחיל האדמו"ר הקודם לבנות רשת ענפה של מוסדות מחתרתיים לאורכה ולרוחבה של רוסיה הגדולה. כל שמץ של חיי יהדות בחבר העמים כיום הם עקבות ישירות של אותם יסודות.
בלילה חשוך במוסקבה, בחורף של שנת 1924, רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי של חב"ד, עשה הסכם עם קבוצת צעירים. הם נשבעו להילחם עד הסוף כדי לשמר את יהדותם למען יהודי רוסיה, גם אם הדבר כרוך בהקרבת חייהם.
תחת הנהגתו של הרבי הריי"צ, הוקמה מחתרת של מאות 'חדרים' (תלמודי תורה), ישיבות ומקוואות, מסט. פטרסבורג במערב עד טשקנט במזרח, גברים ונשים מסורים אלה הצליחו לשמור על גחלת היהדות במאות ערים וכפרים ברחבי רוסיה.
הקומוניסטים רדפו והציקו לרבי ולפעיליו. לעתים קרובות, תוך מספר ימים הם אטמו מקווה טהרה שזה עתה נבנה במלט. דיווחים היו מתקבלים על מורה שנשלח לעמוד מול כיתת יורים ועל תלמידיו שנשלחו לסיביר.
בשנות השלטון הקומוניסטי, מאות פעילים חסידים הוצאו להורג. אלפים נוספים נעצרו ונשלחו לסיביר לשנים רבות של עבודת פרך.
ב- 1927, נעצר הריי"צ בעצמו ונגזר עליו עונש מוות. באמצעות התערבותם של ממשלות ארה"ב, גרמניה ולטביה, ועצומות שנחתמו ע"י מאות אלפי יהודים ברחבי רוסיה הסובייטית, הומר עונש המוות, והרבי הוגלה מרוסיה.
התחלה חדשה: ב- 1950, נבחר חתנו של הריי"צ, רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, כשהיה בן 48, להיות האדמו"ר של חב"ד. תחת הדרכתו, הוגבר המאבק למען יהודי רוסיה. לא עבר יום שבו הרבי לא נאבק למען יהודי בריה"מ.
הרבי עמל ללא ליאות למען רווחתם הפיזית והרוחנית של יהודי רוסיה. הוא שלח זוגות, שהתחזו לתיירים, להיות שלוחים סודיים המביאים עידוד למחתרת הרוסית. הזוגות שיננו בע"פ מאות שמות וכתובות כדי למנוע חשיפה. שלוחי חב"ד היו נוסעים לרוסיה לשהות של שבועיים כשהם עמוסים בנקניק סלאמי כשר, ספרים וסרטים יהודיים. העזרה ההומניטארית סיפקה מזון כשר לאלפי יהודים בערים ובכפרים ברחבי בריה"מ.
אך יותר מכל, המסר שהביאו עימם השלוחים ליהודי בריה"מ היה שמישהו בצד השני של המסך זוכר ודואג. מישהו לא ישקוט ולא ינוח, עד שהם יצאו מן המיצר אל המרחב.
ב- 1989, החלו הכבלים להיפתח עם נפילת הקומוניזם והפרסטרויקה.
מיד אחר כך, הרבי החל לשלוח את שלוחיו כדי להוציא את היהדות מן המחתרת.
האודים, שדלקו כשבעים שנה, פרצו לבסוף והפכו להבה. החום של היהדות החל לזרוח עבור מיליוני יהודים, גברים, נשים וילדים ברחבי רוסיה, שאפילו לא ידעו את פירוש המילה "יהודי".
בתי ספר, בתי כנסת, מקוואות ומרכזים קהילתיים החלו לצוץ בזה אחר זה. שוב נראו ילדים צוחקים בפרוזדורי בתי הספר היהודיים.
תשתית יהודית שלמה קמה מתוך הגחלת שנשמרה בחיים 70 שנה.
כיום, כל קהילה יהודית זוכה לנציגות חבדי"ת פעילה. בתי תמחוי לנזקקים; גני ילדים, בתי ספר ומוסדות חינוכיים מוכרים על-ידי הממשלה; שיעורי תורה לקהילה האינטלקטואלית; החלו מופיעים בגלוי, במקום בו היו צריכים להסתתר במשך עשרות שנים.
הוסיפו תגובה