אמִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע, וּפֵרֵשׁ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ דָּבָר שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ אוֹ שְׁבוּעָתוֹ בְּאוֹתוֹ דָּבָר, וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
בכֵּיצַד? נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁ'אֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית שֶׁאָבִיהָ רָע', שֶׁ'אֵינִי נִכְנָס לְבַיִת זֶה שֶׁכֶּלֶב רָע בְּתוֹכוֹ' - מֵתוּ אוֹ שֶׁעָשָׂה הָאָב תְּשׁוּבָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע וְאָמַר 'שֶׁלֹּא אֶשָּׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְלֹא אִכָּנֵס לְבַיִת זֶה, אֶלָא אִם כֵּן נִסְתַּלֵּק הַהֶזֵּק'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
גאֲבָל הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע שֶׁ'אֵינִי נוֹשֵׂא פְּלוֹנִית הַכְּעוּרָה', וְנִמְצֵאת נָאָה, 'שְׁחוֹרָה' וְנִמְצֵאת לְבָנָה, 'קְצָרָה' וְנִמְצֵאת אֲרוּכָה, 'שֶׁאֵין אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי' וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָנְבָה וְלֹא הִכְּתָה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר; מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶדֶר טָעוּת, וְהוּא בִּכְלַל נִדְרֵי שְׁגָגוֹת שֶׁהֵן מֻתָּרִין.
וְאֵין זֶה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וְלֹא נִתְקַיֵּם הַדָּבָר - שֶׁהֲרֵי הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ נָדַר לֹא הָיְתָה מְצוּיָה, וְטָעוּת הָיָה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דוְלֹא עוֹד, אֶלָא מִי שֶׁרָאָה אֲנָשִׁים מֵרָחוֹק אוֹכְלִים תְּאֵנִים שֶׁלּוֹ, אָמַר לָהֶן 'הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם קָרְבָּן', כֵּיוָן שֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם וְהִבִּיט, וְהִנֵּה הֵן אָבִיו וְאֶחָיו - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַסִּבָּה שֶׁהִדִּירָן בִּגְלָלָהּ, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרֵשׁ. שֶׁהַדָּבָר מוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא אָסַר עֲלֵיהֶן אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֵן זָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
המִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע, וְנוֹלַּד לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה אוֹ בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר - הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד שֶׁיִּשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר אֶת נִדְרוֹ.
כֵּיצַד? אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ סוֹפֵר, וְאוֹתוֹ מָקוֹם בֵּית הַכְּנֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה סוֹפֵר וּמָקוֹם זֶה יֵעָשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר אוֹ נִשְׁבָּע' - הֲרֵי זֶה אָסוּר לֵהָנוֹת וּלְהִכָּנֵס, עַד שֶׁיַּתִּיר נִדְרוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וכָּל נֶדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ, הֻתָּר כֻּלּוֹ. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁבוּעָה. כֵּיצַד? רָאָה אֲנָשִׁים מֵרָחוֹק אוֹכְלִין פֵּרוֹתָיו, וְאָמַר 'הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם קָרְבָּן', וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם אָבִיו וַאֲנָשִׁים זָרִים - הוֹאִיל וְאָבִיו מֻתָּר, כֻּלָּן מֻתָּרִין.
וְאַפִלּוּ אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר 'פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְאָבִי מֻתָּר'' - הֲרֵי כֻּלָּן מֻתָּרִין.
אֲבָל אִם אָמַר כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבִי בֵּינֵיכֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר 'כֻּלְּכֶם אֲסוּרִין חוּץ מֵאָבִי'' - הֲרֵי כֻּלָּן אֲסוּרִין חוּץ מֵאָבִיו; שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הִתִּיר מִקְצַת הַנֶּדֶר, אֶלָא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר הָיָה נוֹדֵר וּמַתְנֶה עַל אָבִיו.
זוְכֵן הָאוֹמֵר 'הַיַּיִן קָרְבָּן עָלַי מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן רָע לַמֵּעַיִם', אָמְרוּ לוֹ 'וַהֲרֵי הַמְּיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם' - אִם אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר', אַפִלּוּ אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי אוֹמֵר 'הֶחָדָשׁ אָסוּר וְהַיָּשָׁן מֻתָּר'' - מֻתָּר בְּיָשָׁן וּבְחָדָשׁ.
אֲבָל אִם אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי אוֹמֵר 'כָּל הַיֵּינוֹת אֲסוּרוֹת עָלַי חוּץ מִן הַמְּיֻשָּׁן'' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמְּיֻשָּׁן בִּלְבָד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
חכָּל הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע, רוֹאִין דְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָן נִשְׁבַּע אוֹ נָדַר, וְלוֹמְדִין מֵהֶן לְאֵיזֶה דָּבָר נִתְכַּוֵּן, וְהוֹלְכִין אַחַר הָעִנְיָן, לֹא אַחַר כָּל מַשְׁמָע הַדִּבּוּר.
כֵּיצַד? הָיָה טָעוּן מַשָּׂא שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִשְׁתִּים, וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עָלָיו צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים לְעוֹלָם - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים וּלְכַסּוֹתָן, וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא לְהַפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו.
הָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד צֶמֶר וְנִצְטַעֵר בִּלְבִישָׁתוֹ, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עָלָיו צֶמֶר לְעוֹלָם - אָסוּר לִלְבֹּשׁ, וּמֻתָּר לִטְעֹן עָלָיו; וּמֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָא לְבֶגֶד צֶמֶר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
טהָיוּ מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׂא קְרוֹבָתוֹ, וְהוּא מְמָאֵן, וּפָצְרוּ בּוֹ, וְנָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא תֵהָנֶה בּוֹ לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא תֵהָנֶה בּוֹ לְעוֹלָם - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָא לְשֵׁם אִישׁוּת.
יוְכֵן הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּסְעֹד אֶצְלוֹ, וּמֵאֵן, וְנִשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִשְׁתֶּה לוֹ טִפַּת צוֹנֵן - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת לוֹ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָא שֶׁלֹּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִמּוֹ בִּסְעוֹדָה זוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יאהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'לְבֵיתְךָ אֵינִי נִכְנָס, וְשָׂדְךָ אֵינִי לוֹקֵחַ', בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, וּמֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לַבַּיִת, וְלִקַּח הַשָּׂדֶה מִן הַיּוֹרֵשׁ אוֹ מִן הַלּוֹקֵחַ; שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָא כָּל זְמַן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ.
אֲבָל אִם אָמַר 'לַבַּיִת הַזֶּה אֵינִי נִכְנָס, וְשָׂדֶה זוֹ אֵינִי לוֹקֵחַ', וּמֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר - הֲרֵי זֶה אָסוּר.
יבאָמַר לַחֲבֵרוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ', אָמַר לוֹ 'אֵינָהּ פְּנוּיָה', נִשְׁבַּע אוֹ נָדַר וְאָמַר 'שָׂדִי אֵינִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם': אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרֹשׁ בְּיָדוֹ, הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מֻתָּרִין לַחְרֹשׁ לוֹ בָּהּ; וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרֹשׁ בְּיָדוֹ, הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
יגמִי שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ שֶׁיִּקְנֶה בַּיִת, אוֹ שֶׁיֵּצֵא בְּשַׁיָרָא, אוֹ יִפְרֹשׁ בַּיָּם - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִשָּׂא אוֹ לִקְנוֹת אוֹ לָצֵאת מִיָּד, אֶלָא עַד שֶׁיִּמְצָא דָּבָר הֶהָגוּן לוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָהּ תִּנָּשֵׂא לוֹ, וְקָפְצוּ עָלֶיהָ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן הֲגוּנִין לָהּ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: לֹא נִתְכַּוְּנָה זוֹ אֶלָא לְכָל מִי שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָהּ מִן הַהֲגוּנִין לָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ידהַמַּדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע, וְאָמַר לוֹ שֶׁתָּבוֹא וְתִטֹּל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד חִטִּים, אוֹ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן - הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר נִדְרוֹ בְּלֹא שְׁאֵלָה לְחָכָם וְיֹאמַר לוֹ 'כְּלוּם נִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָא לְכַבְּדֵנִי, כְּבוֹדִי שֶׁלֹּא אֶטֹּל, וּכְבָר הִגִּיעַ אֵלַי כָּבוֹד שֶׁנָּדַרְתָּ בִּשְׁבִילוֹ'. וְכֵן הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע 'שֶׁאֵין אַתָּה נֶהֱנֶה לִי, אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לְבָנַי כּוֹר שֶׁל חִטִּים וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן' - הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁאֵלַת חָכָם וְיֹאמַר 'הֲרֵינִי כְּאִלּוּ נִתְקַבַּלְתִּי וְהִגִּיעוּ לְיָדִי'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
