אהָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאֲכָלִין הָרְאוּיִין לָאָדָם כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה, שְׁהִיא פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בִּמְעַט - הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכָל הָאֹכָלִים מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר זֶה.
וְכֵן הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לִשְׁתִיַּת אָדָם כִּמְלוֹא לֻגְמָיו שֶׁל שּׁוֹתֶה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי לֻגְמָיו – חַיָּב.
וְכַמָּה מְלוֹא לֻגְמָיו? כְּדֵי שֶׁיְּסַלְּקֵם לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה מָלֵא. וְשִׁעוּר זֶה בְּאָדָם בֵּינוּנִי פָּחוֹת מֵרְבִיעִית. וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר זֶה.
וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֵין מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר אֶחָד.
באֶחָד הָאוֹכֵל אֹכָלִים הַמֻּתָּרִים אוֹ שֶׁאָכַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִין כְּגוֹן פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטֶבֶל וּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְחֵלֶב אוֹ דָּם, הוֹאִיל וְאָכַל אֹכָלִים הָרְאוּיִין לָאָדָם, הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוּם אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גאָכַל אוֹ שָׁתָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בַּחֲצִי שִׁעוּר, אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָא עַל כַּשִׁעוּר.
וְהָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה חֲצִי שִׁעוּר מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
דאָכַל מְעַט וְחָזַר וְאָכַל: אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף אֲכִילָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְכַשִׁעוּר; וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפוֹת.
שָׁתָה מְעַט וְחָזַר וְשָׁתָה: אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת שְׁתִּיָּה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית, מִצְטָרְפִין לַשִׁעוּר; וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפִין.
האָכַל אֹכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן עֲשָׂבִים הַמָּרִים אוֹ שְׂרָפִים הַבְּאוּשִׁין, אוֹ שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין, כְּגוֹן צִיר אוֹ מֻרְיָס וְחֹמֶץ חַי, אֲפִילּוּ אָכַל וְשָׁתָה מֵהֶן הַרְבֵּה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכָּרֵת; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ושָׁתָה חֹמֶץ מָזוּג בַּמַּיִם, חַיָּב.
הַכּוֹסֵס פִּלְפְּלִין וְזַנְגְּבִיל יָבֵשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, פָּטוּר; אֲבָל זַנְגְּבִיל רָטֹב, חַיָּב.
אָכַל עַלֵּי גְּפָנִים, פָּטוּר; לוּלָבֵי גְּפָנִים, חַיָּב.
וְאֵלּוּ הֵן לוּלָבֵי גְּפָנִים, כָּל שֶׁלִּבְלְבוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים; יָתֵר עַל זֶה, הֲרֵי הֵן כְּעֵצִים וּפָטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ.
זאָכַל צֳלִי בְּמֶלַח, מִצְטָרֵף הַמֶּלַח לַבָּשָׂר.
צִיר שֶׁעַל גַּבֵּי יָרָק, מִצְטָרֵף; מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירֵי הָאֹכֶל הַמְּעֹרָבִים עִם הָאֹכֶל, כְּאֹכֶל הֵן חֲשׁוּבִים.
הָיָה שָׂבֵעַ מֵאֲכִילָה גַּסָּה שֶׁאָכַל עַד שֶׁקָּץ בִּמְזוֹנוֹ, וְאָכַל יָתֵר עַל שָׂבְעוֹ - פָּטוּר, כְּמִי שֶׁאָכַל אֹכָלִין שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לַאֲכִילָה; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַיָּתֵר רָאוּי לָרָעֵב, אֵינוֹ רָאוּי לְכָל מִי שֶׁשָּׂבֵעַ כְּזֶה.
חחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁשָּׁאַל לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָרוֹפְאִים הַבְּקִיאִין אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ - מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר 'דַּי'.
אָמַר הַחוֹלֶה 'אֵינִי צָרִיךְ', וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר 'צָרִיךְ' - מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו; וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רוֹפֵא אֻמָּן.
רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר 'צָרִיךְ', וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֵינוֹ צָרִיךְ' - מַאֲכִילִין אוֹתוֹ.
מִקְצַת הָרוֹפְאִין אוֹמְרִין 'צָרִיךְ', וּמִקְצָתָן אוֹמְרִין 'אֵינוֹ צָרִיךְ' - הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב אוֹ אַחַר הַבְּקִיאִין.
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַחוֹלֶה 'צָרִיךְ אֲנִי'; אֲבָל אִם אָמַר 'צָרִיךְ אֲנִי' - מַאֲכִילִין אוֹתוֹ.
לֹא אָמַר הַחוֹלֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְנֶחְלְקוּ הָרוֹפְאִים וְהָיוּ כֻּלָּם בְּקִיאִין, וְאֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ כְּמִנְיַן שֶׁאָמְרוּ אֵינוֹ צָרִיךְ - מַאֲכִילִין אוֹתוֹ.
טעֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה בָּשָׂר, לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא: אִם נִתְקָרְרָה דַּעְתָּהּ בְּזִכָּרוֹן זֶה, מוּטָב; וְאִם לָאו, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשָׁהּ.
וְכֵן מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻּלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו; אֲפִילּוּ נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאֵין מַשְׁהִין עַד שֶׁיִּמְצְאוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין.
יקָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, מְחַנְּכִין אוֹתָן שָׁעוֹת.
כֵּיצַד? הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹשׁ; הָיָה רָגִיל בְּשָׁלוֹשׁ, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע. לְפִי כּוֹחַ הַבֵּן מוֹסִיפִין לְעַנּוֹתוֹ בְּשָׁעוֹת.
בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה - מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת.
יאבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וּבֶן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי הֵן גְּדוֹלִים לְכָל הַמִּצְווֹת, וּמַשְׁלִימִין מִן הַתּוֹרָה.
אֲבָל אִם לֹא הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - עֲדַיִן קְטַנִּים הֵן, וְאֵינָם מַשְׁלִימִין אֶלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע - אֵין מְעַנִּין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי סַכָּנָה.
