הִלְכוֹת מִילָה
מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת; וְהִיא: לָמוּל הַזְּכָרִים בְּיּוֹם שְׁמִינִי. וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
אמִילָה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ' (בראשית יז, יד). וּמִצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ וְעַל הָרַב לָמוּל אֶת עֲבָדָיו, 'יְלִיד בַּיִת וּמִקְנַת כָּסֶף' (בראשית שם, יב). עָבַר הָאָב אוֹ הָאָדוֹן וְלֹא מָל אוֹתָן – בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת שֶׁאֵין הַכָּרֵת תָּלוּי אֶלָּא בֶעָרֵל עַצְמוֹ. וּבֵית דִּין מְצֻוִּים לָמוּל אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹ הָעֶבֶד בִּזְמַנּוֹ; וְלֹא יַנִּיחוּ עָרֵל בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְעַבְדֵיהֶן.
באֵין מָלִין בְּנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ; אֶלָּא אִם כֵּן עָבַר וְנִמְנַע לְמוּלוֹ, שֶׁבֵּית דִּין מָלִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. נִתְעַלֵּם מִבֵּית דִּין וְלֹא מָלוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁיִּגְדַּל – הוּא חַיָּב לָמוּל אֶת עַצְמוֹ; וְכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיַּעֲבוֹר עָלָיו מִשֶׁיִּגְדַּל וְלֹא יָמוּל אֶת עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא מְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת, עַד שֶׁיָּמוּת וְהוּא עָרֵל בְּמֵזִיד.
גאֶחָד עֶבֶד שֶׁנּוֹלַד בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד עֶבֶד הַנִּלְקָח מִן הַכּוּתִים – חַיָּב הָרַב לָמוּל אוֹתָן. אֶלָּא שֶׁיְּלִיד בַּיִת נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה, וּמִקְנַת כֶּסֶף נִמּוֹל בְּיּוֹם שֶׁנִּלְקַח. אֲפִלּוּ לְקָחוֹ בְיוֹם שֶׁנּוֹלַד – נִמּוֹל בְּיוֹמוֹ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דיֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה וְיֵשׁ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּמּוֹל בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד. כֵּיצַד? לָקַח שִׁפְחָה וְלָקַח עֻבָּרָהּ עִמָּהּ וְיָלְדָה – הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח הָעֻבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וַהֲרֵי הָעֻבָּר עַצְמוֹ מִקְנַת כֶּסֶף; הוֹאִיל וְקָנָה אִמּוֹ קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה.
הלָקַח שִׁפְחָה לְעֻבָּרֶיהָ, אוֹ שֶׁלָּקַח שִׁפְחָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָהּ לְשֵׁם עַבְדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד בִּרְשׁוּתוֹ – נִמּוֹל בְּיּוֹם שֶׁנּוֹלָד. שֶׁהֲרֵי הַנּוֹלָד הַזֶּה, כְּאִלּוּ הוּא מִקְנַת כֶּסֶף לְבַדּוֹ וּכְאִלּוּ הַיּוֹם קָנָהוּ, שֶׁאֵין אִמּוֹ בִּכְלַל שִׁפְחוּת יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן יְלִיד בָּיִת.
וְאִם טָבְלָה אִמּוֹ אַחַר שֶׁיָּלָדָה – הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה.
ולָקַח עֶבֶד גָּדוֹל מִן הַגּוֹיִם וְלֹא רָצָה הָעֶבֶד לָמוּל – מְגַלְגְּלִין עִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; יֶתֶר עַל כֵּן אָסוּר לְקַיְמוֹ כְּשֶׁהוּא עָרֵל, אֶלָּא חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם.
וְאִם הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה וְהוּא אֵצֶל רַבּוֹ הַגּוֹי שֶׁלֹּא יָמוּל אוֹתוֹ – מֻתָּר לְקַיְמוֹ וְהוּא עָרֵל, וּבִלְבַד שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ וְיִהְיֶה כְּגֵּר תּוֹשָׁב. אֲבָל אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְוֹת יֵהָרֵג מִיָּד.
וְאֵין מְקַבְּלִים גֵּר תּוֹשָׁב אֶלָּא בִזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג.
זגֵּר שֶׁנִּכְנַס לִקְהַל יִשְׂרָאֵל – חַיָּב מִילָה תְּחִלָּה. וְאִם מָל כְּשֶׁהָיָה גּוֹי, צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית בְּיּוֹם שֶׁנִּתְגַּיֵּר. וְכֵן קָטָן שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי.
אַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְהוּא הַיָּלוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זַכְרוּת כַּזָּכָר וְנַקְבוּת כִּנְקֵבָה – צָרִיךְ לָמוּל אוֹתוֹ בַּשְּׁמִינִי. וְכֵן יוֹצֵא דּוֹפֶן וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עֲרָלוֹת – מָלִין אֶת שְׁתֵּיהֶן בַּשְּׁמִינִי.
חאֵין מָלִין לְעוֹלָם אֶלָּא בַּיּוֹם, אַחַר עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּין בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא זְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ שֶׁהוּא מִתְּשִׁיעִי וָהָלְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (ויקרא יב, ג) – 'בַּיּוֹם' וְלֹא בַלַּיְלָה.
מָל מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – כָּשֵׁר. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמִילָה; וְאַף עַל פִּי כֵן – מִצְוָה לְהַקְדִּים בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, שֶׁזְּרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִּצְוֹת.
טמִילָה בִזְמַנָּהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְשֶׁלֹא בִזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
וּבֵין בִּזְמַנָּהּ וּבֵין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ – דּוֹחָה אֶת הַצָּרָעַת.
כֵּיצַד? שֶׁאִם הָיְתָה בַהֶרֶת בְּעוֹר הָעָרְלָה חוֹתְכָהּ עִם הָעָרְלָה; אַף עַל פִּי שֶׁקְּצִיצַת נֶגַע הַצָּרַעַת בְּלֹא תַעֲשֶׂה - יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.
יכְּשֵׁם שֶׁמִילַת הַבָּנִים דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, כָּךְ מִילַת הָעֲבָדִים שֶׁהֵן נִמּוֹלִים לִשְׁמֹנָה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם חָל שְׁמִינִי שֶׁלָּהֶן בְּשַׁבָּת.
חוּץ מִילִיד בַּיִת שֶׁלֹּא טָבְלָה אִמּוֹ עַד שֶׁיָּלְדָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה – אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
יאקָטָן שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, ומִי שֶׁנּוֹלַד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי לְעִבּוּרוֹ קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר בְּרִיָּתוֹ, שֶׁהוּא כְּנֵפֶל מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ חַי; וְיוֹצֵא דוֹפֶן וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עֲרָלוֹת – אֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא נִמּוֹלִין בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם תְּשִׁיעִי שֶׁלָּהֶן.
יבמִי שֶׁנּוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָפֵק בַּיּוֹם סָפֵק בַּלַּיְלָה – מוֹנִין מִן הַלַּיְלָה וְנִמּוֹל לַתְּשִׁיעִי, שֶׁהוּא סָפֵק שְׁמִינִי.
וְאִם נוֹלַד עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא נִמּוֹל בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת. שֶׁאֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת מִסָּפֵק.
יגמִי שֶׁנּוֹלַד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי: אִם הָיָה שָׁלֵם בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו – הֲרֵי זֶה וָלָד שָלֵם, וּ'בֶן שִׁבְעָה' הוּא אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתָּהָה. וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְשַׁבָּת וְאֵינוֹ כְּאֶבֶן; וּמָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִם נוֹלַד וּשְׂעָרוֹ לָקוּי וְאֵין צִפָּרְנָיו שְׁלֵמִין כִּבְרִיָּתָן – הֲרֵי זֶה בֶּן שְׁמֹנָה וַדַּאי, שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְהִוָּלֵד אֶלָּא בְתִשְׁעָה וְיָצָא קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר; וּלְפִיכָךְ הוּא חָשׁוּב כְּאֶבֶן וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת.
וְאַף עַל פִּי כֵן – אִם שָׁהָה שְׁלשִׁים יוֹם הֲרֵי הוּא וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַנּוֹלָדִין לְכָל דָּבָר. שֶׁכָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלשִׁים יוֹם בָּאָדָם – אֵינוֹ נֵפֶל.
ידמִי שֶׁנּוֹלַד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְעִבּוּרוֹ, אִם נוֹלַד שָׁלֵם – הֲרֵי זֶה וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וּמָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת.
סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה סָפֵק בֶּן שְׁמֹנָה – מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת עַל כָּל פָּנִים: אִם בֶּן שִׁבְעָה הוּא וְשָׁלֵם הוּא – בְּדִין הוּא שֶׁיִּדְחֶה שַׁבָּת; וְאִם בֶּן שְׁמֹנָה הוּא – הֲרֵי זֶה שֶׁמָּל כִּמְחַתֵּךְ בָּשָׂר הוּא; לְפִי שֶׁזֶּה נֵפֶל אִם הוּא בֶּן שְׁמֹנָה.
טוהוֹצִיא הָעֻבָּר רֹאשׁוֹ חוּץ לִמְעֵי אִמּוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא כֻּלּוֹ אֶלָּא בְלֵילֵי שַׁבָּת – אֵין מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְדוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וּבִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה – אֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי. וְכֵן מִילָה שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
טזחוֹלֶה אֵין מָלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא. וּמוֹנִין לוֹ מֵעֵת שֶׁיַּבְרִיא מֵחָלְיוֹ שִׁבְעָה יָמִים מֵעֵת לְעֵת וְאַחַר כָּךְ מָלִין אוֹתוֹ.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה וְכַיּוֹצֵא בָחֳלִי זֶה; אֲבָל אִם כָּאֲבוּ לוֹ עֵינָיו – בְּעֵת שֶׁיִּפָּתְחוּ עֵינָיו וְיֵרָפְאוּ מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
יזקָטָן שֶׁנִּמְצָא בַּשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ יָרוֹק בְּיוֹתֵר – אֵין מָלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּפּוֹל בּוֹ דָּם וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו כְּמַרְאֵה הַקְּטַנִּים הַבְּרִיאִים.
וְכֵן אִם הָיָה אָדֹם בְּיוֹתֵר כְּמִי שֶׁצָּבְעוּ אוֹתוֹ, אֵין מָלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּבָּלַע בּוֹ דָּמוֹ וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו כִּשְׁאָר הַקְּטַנִּים. מִפְּנֵי שֶׁזֶּה חֹלִי הוּא וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ הַרְבֵּה.
יחאִשָּׁה שֶׁמָּלָה בְּנָהּ רִאשׁוֹן וָמֵת מַחֲמַת מִילָה שֶׁהִכְשִׁילָה אֶת כֹּחוֹ; וְכֵן מָלָה אֶת הַשֵּׁנִי וָמֵת מַחֲמַת מִילָה; בֵּין מִבַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן בֵּין מִבַּעֲלָהּ הַשֵּׁנִי – הֲרֵי זֶה לֹא יָמוּל אֶת הַשְּׁלִישִׁי בִּזְמַנּוֹ, אֶלָּא מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִתְחַזֵּק כֹּחוֹ. אֵין מָלִין אֶלָּא וָלָד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם חֹלִי, שֶׁסַכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַכֹּל; וְאֶפְשָׁר לָמוּל לְאַחַר זְמַן וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.