תפילה וברכת כוהנים - פרק ד - BeitChabad.com

אחֲמִשָׁה דְבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּה:

טָהֳרַת יָדַיִם;

וְכִיסוּי הָעֶרְוָה;

וְטָהֳרַת מְקוֹם תְּפִלָּה;

וּדְבָרִים הַחוֹפְזִים אוֹתוֹ;

וְכַוָּנַת הַלֵּב.

ב'טָהֳרַת יָדַיִם' כֵּיצַד? רוֹחֵץ יָדָיו בְּמַיִם עַד הַפֶּרֶק וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה וְלֹא הָיָה לוֹ מַיִם, אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה מִילִין שֶׁהֵם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה – הוֹלֵךְ עַד מְקוֹם הַמַּיִם וְרוֹחֵץ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יוֹתֵר עַל כֵּן – מְקַנֵחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְעָפָר אוֹ בְקוֹרָה וּמִתְפַּלֵּל.

גבַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? לְפָנָיו; אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַמַּיִם לַאֲחוֹרָיו – אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו אֶלָּא עַד מִיל; אֲבָל אִם עָבַר מִן הַמַּיִם יוֹתֵר אֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר, אֶלָּא מְקַנֵחַ יָדָיו וּמִתְפַּלֵּל.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵינוֹ מְטַהֵר לִתְפִלָּה אֶלָּא יָדָיו בִּלְבָד? בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת חוּץ מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית; אֲבָל שַׁחֲרִית – רוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵל. וְאִם הָיָה רָחוֹק מִן הַמַּיִם מְקַנֵחַ יָדָיו בִּלְבָד וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

דכָּל הַטְּמֵאִין, רוֹחֲצִין יְדֵיהֶן בִּלְבַד כִּטְהוֹרִין וּמִתְפַּלְּלִים; אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִטְבֹּל וְלַעֲלוֹת מִטוּמְאָתָן – אֵין הַטְבִילָה מְעַכָּבֶת.

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעֶזְרָא תִּקֵן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל; וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ אַחַר כֵּן הִתְקִּינוּ אַף לִתְפִלָּה שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד עַד שֶׁיִּטְבֹּל.

וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה נָגְעוּ בָּהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִים אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים.

וּמִפְּנֵי זֶה תִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעַל קֶרִי לְבַדּוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִכְּלַל הַטְּמֵאִין.

הלְפִיכָךְ הָיוּ אוֹמְרִין בִּזְמַן תַּקָנָה זוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע וּמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה דַּם נִדָּה – צְרִיכִין טְבִילָה לִקְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן לִתְפִלָּה מִפְּנֵי הַקֶרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִין. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן, שֶׁאֵין טְבִילָה זוֹ מִפְּנֵי טָהֳרָה אֶלָּא מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן תָּמִיד.

וּכְבָר בָּטְלָה גַּם תַּקָּנָה זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה – לְפִי שֶׁלֹּא פָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל; וְלֹא הָיָה כֹחַ בַּצִּבּוּר לַעֲמֹד בָּהּ.

ומִנְהָג פָּשׁוּט בְּשִׁנְעָר וּבִסְפָרַד, שֶׁאֵין בַּעַל קֶרִי מִתְפַּלֵּל עַד שֶׁרוֹחֵץ כָּל בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם מִשּׁוּם "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (עמוס ד, יב)".

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּבָרִיא אוֹ בְחוֹלֶה שֶׁבָּעַל. אֲבָל חוֹלֶה שֶׁרָאָה קֶרִי לְאוֹנְסוֹ – פָּטוּר מִן הָרְחִיצָה וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג. וְכֵן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע אֵין בָּהֶן מִנְהָג, אֶלָּא מְִקַנְחִין עַצְמָן וְרוֹחֲצִין יְדֵיהֶן וּמִתְפַּלְּלִין.

ז'כִּסּוּי הָעֶרְוָה' כֵּיצַד? אַף עַל פִּי שֶׁכִּסָּה עֶרְוָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְכַסִין לִקְרִיאַת שְׁמַע – לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ. וְאִם לֹא כִּסָּה לִבּוֹ אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יְכַסֶּה, הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל יָצָא; וּלְכַתְּחִלָה לֹא יַעֲשֶׂה.

ח'טָהֳרַת מָקוֹם הַתְּפִלָּה' כֵּיצַד? לֹא יִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת; וְלֹא בְמֶרְחָץ וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא וְלֹא בְאַשְׁפָּה וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה עַד שֶׁיִּבְדְּקֶנוּ.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרִין בּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע – אֵין מִתְפַּלְּלִין בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁמַרְחִיקִין מִצּוֹאָה וּמִמֵּי רַגְלַיִם וְרֵיחַ רַע וּמִן הַמֵּת וּמֵרְאִיַּת הָעֶרְוָה לִקְרִיאַת שְׁמַע, כָּךְ מַרְחִיקִין לִתְפִלָּה.

טהַמִתְפַּלֵּל וּמָצָא צוֹאָה בִּמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וְחָטָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּדַק עַד שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל – חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם טָהוֹר.

הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּמָצָא צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹ: אִם יָכוֹל לְהַלֵּךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִזְרְקֶנָה לְאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת – יְהַלֵךְ; וְאִם לָאו – יְסַלְּקֶנָה לִצְדָדִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל – יַפְסִיק. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִים בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁכָר, וְלֹא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֻרְיָס בְּעֵת עִפּוּשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רָע אַף עַל פִּי שֶׁהַמָקוֹם טָהוֹר.

י'דְבָרִים הַחוֹפְזִים אוֹתוֹ' כֵּיצַד? אִם הָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו - לֹא יִתְפַּלֵּל. וְכָל הַצָּרִיךְ לִנְקָבָיו וְהִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְרָכָיו. וְאִם יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ כְּדֵי פַּרְסָה תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּבְדוֹק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה וְיִבְדוֹק נְקָבָיו וְיָסִיר כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְכָל הַדָּבָר הַטוֹרְדוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

יאמִי שֶׁגִּהֵק וּפִהֵק וְנִתְעַטֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ; אִם לִרְצוֹנוֹ – הֲרֵי זֶה מְגוּנֶה. וְאִם בָּדַק גּוּפוֹ קֹדֶם שֶׁיִתְפַּלֵּל וּבָא לְאוֹנְסוֹ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק בִּתְפִלָּתוֹ – מַבְלִיעוֹ בְּטַלִּיתוֹ אוֹ בְּבִגְדוֹ. וְאִם הָיָה מִצְטַעֵר בְּכָךְ – זוֹרְקוֹ בְּיָדוֹ לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בִּתְפִלָּה וְנִמְצָא טָרוּד.

יָצָא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְמַטָּה כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ – שׁוֹהֶה עַד שֶׁתִּכְלֶה הָרוּחַ וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ.

יבבִּקֵשׁ לְהוֹצִיא רוּחַ מִלְמַטָּה וְנִצְטַעֵר הַרְבֵּה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ – מְהַלֵּךְ לְאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַמְתִּין עַד שֶׁתִּכְלֶה הָרוּחַ; וְאוֹמֵר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְצַרְתָּנוּ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים; גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ חֶרְפָּתֵנוּ וּכְלִמָתֵנוּ, חֶרְפָּה וּכְלִמָּה בְּחַיֵּינוּ תוֹלֵעָה וְרִמָּה בְּמִיתָתֵנוּ. וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וּמִתְפַּלֵּל.

יגהָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנָטְפוּ מֵי רַגְלָיו עַל בִּרְכָּיו – מַמְתִּין עַד שֶׁיִכְלוּ הַמַיִם וְחוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. וְאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת הַתְּפִלָּה חוֹזֵר לְרֹאשׁ.

ידוְכֵן הַמַשְׁתִּין מַיִם – שׁוֹהֶה כְדֵי הִילוּךְ ד' אַמּוֹת וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וּמִשֶׁהִתְפַּלֵּל, שׁוֹהֶה אַחַר תְּפִלָּתוֹ כְּדֵי הִילוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַחַר כָּךְ מַשְׁתִּין; כְּדֵי שֶׁיִּפְסוֹק דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה מִפִּיו.

טו'כַּוָּנַת הַלֵּב' כֵּיצַד? כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵינָהּ בְּכַוָּנָה אֵינָהּ תְּפִלָּה; וְאִם הִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנָה חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה.

מָצָא דַּעְתּוֹ מְשׁוּבֶּשֶׁת וְלִבּוֹ טָרוּד, אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁתִּתְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ. לְפִיכָךְ הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהוּא עָיֵף אוֹ מֵצַר – אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁתִּתְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ; אָמְרוּ חֲכָמִים: יִשְׁהֶה שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁיָנוּחַ וְתִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

טזכֵּיצַד הִיא הַכַּוָּנָה? שֶׁיְּפַנֶּה אֶת לִבּוֹ מִכָּל הַמַחֲשָׁבוֹת וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשְׁכִינָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט קֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ; וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל בְּנַחַת וּבְתַחֲנוּנִים. וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּפִלָּתוֹ כְּמִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא מַשְּׂאוּי וּמַשְׁלִיכוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט אַחַר הַתְּפִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִפָּטֵר. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּפִלָּה וְשָׁעָה אַחַת לְאַחַר תְּפִלָּה וּמַאֲרִיכִין בִּתְפִלָּה שָׁעָה.

יזשִׁכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ כַּוָּנָה. וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה; לְפִיכָךְ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל כְּשֶׁיִתְרוֹקֵן מִשִׁכְּרוּתוֹ. שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. אֵי זֶה [הוּא] שִׁכּוֹר? זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. שָׁתוּי – יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵינוֹ מִשְׁתַּבֵּשׁ; אַף עַל פִּי כֵן, הוֹאִיל וְשָׁתָה רְבִיעִית יַיִן – לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיָּסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו.

יחוְכֵן אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס; אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה.

וְלֹא מִתּוֹךְ דִּין וַהֲלָכָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ טָרוּד בַּהֲלָכָה. אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ עִיּוּן, כְּגוֹן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת.

יטתְּפִלּוֹת הַפְּרָקִים כְּגוֹן תְּפִלַּת מוּסָף רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּתְפִלַּת מוֹעֲדוֹת – צָרִיךְ לְהַסְדִּיר תְּפִלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ.

הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה כְּגוֹן מְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה, מִתְפַּלֵּל בְּרָכָה אַחַת וְזוֹ הִיא: צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחֲסוֹרָהּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה; בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ; וְאִם יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹמֵד. וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְיִשּׁוּב וְתִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ – חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כְּתַּקָנָתָהּ תִּשְׁעָה עָשָׂר בְּרָכוֹת.

עוד במדור זה

עוד כתבות שיעניינו אותך