אכָּל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן - חַיָּב כָּרֵת; וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה - נִסְקָל; וְאִם עָבַד בִּשְׁגָגָה - מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.
בעֲבוֹדוֹת הַרְבֵּה קָבְעוּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְכָל צֶלֶם וָצֶלֶם וּלְכָל צוּרָה וְצוּרָה; וַעֲבוֹדַת זֶה אֵינָהּ כַּעֲבוֹדַת זֶה.
כְּגוֹן: פְּעוֹר, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁפּוֹעֵר אָדָם עַצְמוֹ לוֹ. וּמַרְקוּלִיס, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיִּזְרֹק לוֹ אֲבָנִים אוֹ יְסַקֵּל מִלְּפָנָיו אֲבָנִים; וְהַרְבֵּה עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ תִּקְנוּ לִשְׁאָר צְלָמִים.
לְפִיכָךְ הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְמַרְקוּלִיס, אוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִפְעוֹר - פָּטוּר, עַד שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי".
וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן צְרִיכִין בֵּית דִּין לֵידַע דַּרְכֵי הָעֲבוֹדוֹת - שֶׁאֵין סוֹקְלִין עוֹבֵד כּוֹכָבִים עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזּוֹ הִיא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גוְאַזְהָרָה שֶׁל עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָהֶן הוּא מַה שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא תָעָבְדֵם".
בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת חוּץ מִמִּשְׁתַּחֲוֵה וְזוֹבֵחַ וּמַקְטִיר וּמְנַסֵּךְ, אֲבָל הָעוֹבֵד בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ לְאֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים - חַיָּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּסֵּךְ לִפְעוֹר אוֹ שֶׁזָּבַח לְמַרְקוּלִיס - חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַייָ לְבַדּוֹ" - זְבִיחָה בִּכְלָל עֲבוֹדָה הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? לוֹמַר לָךְ: מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁעוֹבְדִין בָּהּ לַשֵּׁם וְחַיָּב הַזּוֹבֵחַ לְאֵל אַחֵר סְקִילָה עָלֶיהָ בֵּין הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בִּזְבִיחָה אוֹ אֵינָהּ בִּזְבִיחָה, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָבַד בָּהּ לְאֵל אַחֵר - בֵּין שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ בֵּין שֶׁאֵינָהּ בְּכָךְ - חַיָּב עָלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר" לְחַיֵּב עַל הַהִשְׁתַּחֲוָיָה אֲפִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ. וְהוּא הַדִּין לִמְקַטֵּר וּמְנַסֵּךְ. וְזוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ אֶחָד הוּא.
דסָפַת לָהּ צוֹאָה, אוֹ שֶׁנִּסֵּךְ לָהּ עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם - חַיָּב.
שָׁחַט לָהּ חָגָב - פָּטוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ; וְכֵן אִם שָׁחַט לָהּ בְּהֵמָה מְחֻסֶּרֶת אֵבֶר - פָּטוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ.
עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל: שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ - חַיָּב וְנֶאֱסֶרֶת; זָרַק מַקֵּל בְּפָנֶיהָ - חַיָּב וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, שֶׁאֵין זְרִיקַת הַמַּקֵּל כְּעֵין זְרִיקַת הַדָּם; שֶׁהֲרֵי הַמַּקֵּל כְּמוֹ שֶׁהוּא וְהַדָּם מִתְפַּזֵּר.
הַמְּקַבֵּל עָלָיו אֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בֵּאלוֹהַּ - חַיָּב סְקִילָה; וַאֲפִלּוּ הִגְבִּיהַּ דְּבַר מָה וְאָמַר לָהּ 'אֵלִי אָתָּה'! וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בְדִבּוּר זֶה - חַיָּב. וַאֲפִלּוּ חָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְאָמַר 'אֵין זֶה אֵלִי'! - אֵין חֲזָרָתוֹ כְּלוּם אֶלָּא נִסְקָל.
ההָעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כְּדַרְכָּהּ, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן - חַיָּב.
כֵּיצַד? הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְּעוֹר כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ, אוֹ זָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ - הוֹאִיל וַעֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ חַיָּב וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ.
והָעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מֵאַהֲבָה, כְּגוֹן: שֶׁחָשַׁק בְּצוּרָה זוֹ מִפְּנֵי מְלַאכְתָהּ שֶׁהָיְתָה נָאָה בְיוֹתֵר, אוֹ שֶׁעֲבָדָהּ מִיִּרְאָתוֹ לָהּ שֶׁמָּא תָרֵעַ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵן מְדַמִּים עוֹבְדֶיהָ שֶׁהִיא מְטִיבָה וּמְרֵעָה: אִם קִבְּלָהּ עָלָיו בֵּאלוֹהַּ - חַיָּב סְקִילָה; וְאִם עֲבָדָהּ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ אוֹ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת מֵאַהֲבָה אוֹ מִיִּרְאָה - פָּטוּר.
הַמְּגַפֵּף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהַמְּנַשֵּׁק לָהּ וְהַמְּכַבֵּד וְהַמְּרַבֵּץ לְפָנֶיהָ וְהַמַּרְחִיץ לָהּ וְהַסָּךְ וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּדִבְרֵי כָבוֹד הָאֵלּוּ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָעָבְדֵם", וּדְבָרִים אֵלּוּ בִּכְלָל עֲבוֹדָה הֵן. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ לוֹקֶה עַל אַחַת מֵהֶן לְפִי שֶׁאֵינָן בְּפֵרוּשׁ.
וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְעָשָׂהוּ לְעָבְדָהּ - חַיָּב.
זיָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְֹּלֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ; נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת בְּפָנֶיהָ לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֵם מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ; אֶלָּא יֵשֵׁב וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל.
חפַּרְצוּפוֹת הַמְּקַלְּחוֹת מַיִם בִּפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים - לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל פִּיהֶן וְיִשְׁתֶּה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
טהָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ בְּיָדוֹ וְלֹא עֲבָדָהּ - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה".
וְכֵן הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדוֹ לַאֲחֵרִים, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם".
לְפִיכָךְ הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדוֹ לְעַצְמוֹ לוֹקֶה שְׁתַּיִם.
יאָסוּר לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" - כְּלוֹמַר צוּרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְנוֹי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בָהֶן הַטּוֹעִים וִידַמּוּ שֶׁהֵם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
וְאֵין אָסוּר לָצוּר לְנוֹי אֶלָּא צוּרַת הָאָדָם בִּלְבַד.
לְפִיכָךְ אֵין מְצַיְּרִים לֹא בְעֵץ וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְאֶבֶן צוּרַת הָאָדָם.
וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת כְּגוֹן הַצִּיּוּר וְהַכִּיּוּר שֶׁבִּטְרַקְלִין וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, וְאִם צָר לוֹקֶה.
אֲבָל אִם הָיְתָה הַצּוּרָה מֻשְׁקַעַת אוֹ צוּרָה שֶׁל סַמָּנִין, כְּגוֹן: הַצּוּרוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת וְהַטַּבְלִיּוֹת אוֹ צוּרוֹת שֶׁרוֹקְמִין בְּאָרִיג - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת.
יאטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם שֶׁהוּא צוּרַת אָדָם: אִם הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת - אָסוּר לְהַנִּיחָהּ וּמֻתָּר לַחְתֹּם בָּהּ; וְאִם הָיְתָה הַצּוּרָה שׁוֹקַעַת - מֻתָּר לְהַנִּיחָהּ וְאָסוּר לַחְתֹּם בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּחְתָּם תֵּעָשֶׂה בוֹ הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת.
וְכֵן אָסוּר לָצוּר דְּמוּת חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים מַזָּלוֹת וּמַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" - לֹא תַעֲשׂוּ כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם.
וַאֲפִלּוּ עַל הַלּוּחַ.
צוּרוֹת הַבְּהֵמוֹת וּשְׁאָר נֶפֶשׁ חַיָּה, חוּץ מִן הָאָדָם, וְצוּרוֹת הָאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן - מֻתָּר לָצוּר אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת.
