מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב
סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה
הִלְכוֹתָיו חָמֵשׁ וְזֶהוּ סִדּוּרָן.
הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה
הִלְכוֹת דֵּעוֹת
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה
הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְחֻקּוֹת הַגּוֹיִם
הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה
הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה
יֵשׁ בִּכְלָלָן עֶשֶׂר מִצְוֹת; שֵׁשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְאַרְבַּע מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ פְרָטָן.
(א) לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ.
(ב) שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בַמַּחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אַחֵר זוּלָתִי ה'.
(ג) לְיַחֲדוֹ.
(ד) לְאָהֳבוֹ.
(ה) לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ.
(ו) לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ.
(ז) שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶת שְׁמוֹ.
(ח) שֶׁלֹּא לְאַבֵּד דְּבָרִים שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם.
(ט) לִשְׁמֹעַ מִן הַנָּבִיא הַמְּדַבֵּר בִּשְׁמוֹ.
(י) שֶׁלֹּא לְנַסּוֹתוֹ.
וּבֵאוּר כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
א יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת; לֵידַע: שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן, וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא.
וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶׁבֵּינֵיהֶם - לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ.
ב וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מָצוּי - אֵין דָּבָר אַחֵר יָכוֹל לְהִמָּצְאוֹת.
ג וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאִים מִלְּבַדּוֹ מְצוּיִים - הוּא לְבַדּוֹ יִהְיֶה מָצוּי וְלֹא יִבָּטֵל הוּא לְבִטּוּלָם; שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים צְרִיכִים לוֹ, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם וְלֹא לְאֶחָד מֵהֶם. לְפִיכָךְ אֵין אֲמִתָּתוֹ כַּאֲמִתַּת אֶחָד מֵהֶם.
ד הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת" (ירמיה י, י), הוּא לְבַדּוֹ הָאֱמֶת וְאֵין לְאַחֵר אֱמֶת כַּאֲמִתָּתוֹ; וְהוּא שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה), כְּלוֹמַר: אֵין שָׁם מָצוּי אֱמֶת מִלְּבַדּוֹ כְּמוֹתוֹ.
ה הַמָּצוּי הַזֶּה, הוּא אֱלֹהֵי הָעוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְהוּא הַמַּנְהִיג הַגַּלְגַּל בְּכֹחַ שֶׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית; בְּכֹחַ שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק. שֶׁהַגַּלְגַּל סוֹבֵב תָּמִיד, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסֹּב בְּלֹא מְסַבֵּב; וְהוּא בָּרוּךְ הוּא הַמְּסַבֵּב אוֹתוֹ בְּלֹא יָד וּבְלֹא גּוּף.
ו וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה; שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב. דברים ה, ו).
וְכָל הַמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אַחֵר חוּץ מִזֶּה - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי" (שמות כ, ג. דברים ה, ז); וְכוֹפֵר בָּעִקָּר - שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.
ז אֱלוֹהַּ זֶה - אֶחָד הוּא, וְאֵינוֹ שְׁנַיִם וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁנַיִם; אֶלָּא אֶחָד, שֶׁאֵין כְּיִחוּדוֹ אֶחָד מִן הָאֲחָדִים הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם: לֹא אֶחָד כַּמִּין, שֶׁהוּא כוֹלֵל אֲחָדִים הַרְבֵּה; וְלֹא אֶחָד כַּגּוּף שֶׁהוּא נֶחֱלָק לְמַחֲלָקוֹת וְלִקְצָוֹת, אֶלָּא: יִחוּד שֶׁאֵין יִחוּד אַחֵר כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם.
אִלּוּ הָיוּ אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה - הָיוּ גוּפִים וּגְוִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַנִּמְנִים הַשָּׁוִין בִּמְצִיאוּתָן נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה, אֶלָּא בַמְאֹרָעִין שֶׁיֶּאֶרְעוּ בַּגּוּפוֹת וְהַגְּוִיּוֹת.
וְאִלּוּ הָיָה הַיּוֹצֵר גּוּף וּגְוִיָּה - הָיָה לוֹ קֵץ וְתַכְלִית, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גּוּף שֶׁאֵין לוֹ קֵץ, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לְגוּפוֹ קֵץ וְתַכְלִית יֵשׁ לְכֹחוֹ קֵץ וָסוֹף; וֵאלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ שְׁמוֹ הוֹאִיל וְכֹחוֹ אֵין לוֹ קֵץ וְאֵינוֹ פוֹסֵק - שֶׁהֲרֵי הַגַּלְגַּל סוֹבֵב תָּמִיד - אֵין כֹּחוֹ כֹּחַ גּוּף. וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ גּוּף, לֹא יֶאֶרְעוּ לוֹ מְאֹרְעוֹת הַגּוּפוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶחֱלָק וְנִפְרָד מֵאַחֵר - לְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אֶלָּא אֶחָד. וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד".
ח הֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוּף וּגְוִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְיְָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת", וְהַגּוּף לֹא יִהְיֶה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.
וְנֶאֱמַר: "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה", וְנֶאֱמַר: "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" - וְאִלּוּ הָיָה גּוּף הָיָה דּוֹמֶה לִשְׁאָר גּוּפִים.
ט אִם כֵּן, מַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְתַחַת רַגְלָיו"; "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים"; "יַד יְיָ"; "עֵינֵי יְיָ"; "אָזְנֵי יְיָ" וְכַיּוֹצֵא בַדְּבָרִים הָאֵלּוּ? -
הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הוּא שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶלָּא הַגּוּפוֹת, וְדִבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְהַכֹּל כִּנּוּיִים הֵן; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי", וְכִי חֶרֶב יֵשׁ לוֹ וּבַחֶרֶב הוּא הוֹרֵג? אֶלָּא - מָשָׁל וְהַכֹּל מָשָׁל.
רְאָיָה לְדָבָר: שֶׁנָּבִיא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁרָאָה הַקָּדֹושׁ בָּרוּךְ הוּא "לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָּר", וְאֶחָד רָאָהוּ "חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה". משֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ רָאָהוּ עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֵׂה מִלְחָמָה, וּבְסִינַי כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר עָטוּף.
לוֹמַר: שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת וְצוּרָה, אֶלָּא הַכֹּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וּבַמַּחֲזֶה: וַאֲמִתַּת הַדָּבָר אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵבִין וְלֹא יְכוֹלָה לְהַשִּׂיגוֹ וּלְחָקְרוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "הֲחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא".
י מַהוּ זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ לְהַשִּׂיג כְּשֶׁאָמַר "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ"? -
בִּקֵּשׁ לֵידַע אֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ בְּלִבּוֹ. כְּמוֹ יְדִיעַת אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאָה פָנָיו וְנֶחְקְקָה צוּרָתוֹ בְּלִבּוֹ, שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ הָאִישׁ נִפְרַד בְּדַעְתּוֹ מִשְׁאָר הָאֲנָשִׁים - כָּךְ בִּקֵּשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ לִהְיוֹת מְצִיאוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרֶדֶת בְּלִבּוֹ מִשְּׁאָר הַנִּמְצָאִים, עַד שֶׁיֵּדַע אֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ כַּאֲשֶׁר הִיא.
וֶהֱשִׁיבוֹ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּדַעַת הָאָדָם הַחַי שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִגּוּף וָנֶפֶש, לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ.
וְהוֹדִיעוֹ בָּרוּךְ הוּא, מַה שֶׁלֹּא יָדַע אָדָם לְפָנָיו וְלֹא יֵדַע לְאַחֲרָיו, עַד שֶׁהִשִּׂיג מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ דָּבָר: שֶׁנִּפְרָד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדַעְתּוֹ מִשְּׁאָר הַנִּמְצָאִים, כְּמוֹ שֶׁיִּפָּרֵד אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאָה אֲחוֹרָיו וְהִשִּׂיג כָּל גּוּפוֹ וּמַלְבּוּשׁוֹ בְּדַעְתּוֹ מִשְּׁאָר גּוּפֵי הָאֲנָשִׁים.
וְעַל דָּבָר זֶה רָמַז הַכָּתוּב וְאָמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ".
יא וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבָּרֵר שֶׁאֵינוֹ גּוּף וּגְוִיָּה, יִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֶחָד מִמְּאֹרְעוֹת הַגּוּפוֹת: לֹא חִבּוּר וְלֹא פֵּרוּד, לֹא מָקוֹם וְלֹא מִדָּה, לֹא עֲלִיָּה וְלֹא יְרִידָה, וְלֹא יָמִין וְלֹא שְׂמֹאל, וְלֹא פָנִים וְלֹא אָחוֹר, וְלֹא יְשִׁיבָה וְלֹא עֲמִידָה;
וְאֵינוֹ מָצוּי בַּזְּמַן עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית וּמִנְיַן שָׁנִים; וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם לוֹ שִׁנּוּי;
וְאֵין לוֹ לֹא מָוֶת וְלֹא חַיִּים כְּחַיֵּי הַגּוּף הַחַי; וְלֹא סִכְלוּת וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת הָאִישׁ הֶחָכָם;
לֹא שֵׁנָה וְלֹא הַקִּיצָה, לֹא כַּעַס וְלֹא שְׂחוֹק, וְלֹא שִׂמְחָה וְלֹא עַצְבוּת, וְלֹא שְׁתִיקָה וְלֹא דִּבּוּר כְּדִבּוּר בְּנֵי אָדָם.
וְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: 'אֵין לְמַעְלָה לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא עֲמִידָה וְלֹא עֹרֶף וְלֹא עִפּוּי'.
יב וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן הוּא, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי הַנְבִיאִים - הַכֹּל מָשָׁל וּמְלִיצָה הֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחַק", "כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם", "כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְיָ" וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, עַל הַכֹּל אָמְרוּ חֲכָמִים: 'דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם', וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הַאֹתִי הֵם מַכְעִיסִים".
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי", וְאִלּוּ הָיָה פְּעָמִים כּוֹעֵס וּפְעָמִים שָׂמֵחַ הָיָה מִשְׁתַּנֶּה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִין אֶלָּא לַגּוּפִים הָאֲפֵלִים הַשְּׁפָלִים שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם - אֲבָל הוּא בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם עַל כָּל זֶה.
