1. צאצא של המלך הראשון

מרדכי מופיע במגילת אסתר, המגוללת את סיפור נס פורים, בתור ""אִישׁ יְהוּדִי . . וּשְׁמוֹ מׇרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר, בֶּן⁠ שִׁמְעִי, בֶּן⁠ קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי"1. התיאור 'איש ימיני' מציין שמוצאו של מרדכי משבט בנימין, בנם הצעיר של יעקב אבינו ורחל אמנו.

המדרש2 מפרט את שושלת היוחסין המלאה של מרדכי, דור מעל דור, עד לבנימין בן יעקב, לפי שושלת זו מרדכי הוא צאצא ישיר לשאול, המלך הראשון שמלך על עם ישראל 3.

2. בשבילו דוד המלך הבליג

המדרש4 מזהה את שִׁמְעִי, סבו של מרדכי, עם שִׁמְעִי בן גֵרָא ממשפחת בית שאול שקילל את דוד המלך בעת מנוסתו מפני אבשלום בנו שמרד בו5. לפי חלק מהמפרשים שִׁמְעִי היה ראש חכמי ישראל בדורו6.

אֲבִישַׁי בן צְרוּיָה, אחיינו של דוד המלך ומפקד בכיר בצבאו, ביקש לערוף את ראשו של שמעי כיאה למי שפגע בכבוד המלכות אולם דוד המלך מנע זאת ממנו. חז"ל מסבירים שאחת הסיבות לכך שדוד המלך נחלץ להגן בצורה יוצאת דופן על שמעי הייתה כדי לאפשר לו ללדת את בנו יאיר כדי שממנו ייוולד בעתיד מרדכי7.

שמואל הנביא מתנבא על בחירת ה' בשאול כמלך על ישראל - איור אמנותי: ספירה לייטסטון.
איור אמנותי: ספירה לייטסטון.

3. הראשון שזוהה כיהודי

בימינו מקובל לתאר כל צאצא לבני ישראל בשם 'יהודי', אולם בעבר הרחוק נקראו כך בני שבט יהודה, צאצאיו הישירים של יהודה בן יעקב אבינו.

בדור השלישי של ממלכת בית דוד התפלג עם ישראל לשתי ממלכות: הגדולה שבהם, שבירתה הייתה השומרון, נקראה 'ממלכת ישראל' והיא כללה את רוב שבטי ישראל וחלשה על רוב שטחי ארץ ישראל, בעוד הממלכה המקורית, תחת שלטון בית דוד, הפכה ל'ממלכת יהודה' וכללה בעיקר את השבטים יהודה ובנימין וחלק משבט לוי. ממלכת ישראל התקיימה כ-200 שנה עד שנחרבה בידי מלכי אַשׁוּר ובניה הוגלו למקומות שונים. לעומתה, המשיכה ממלכת יהודה להתקיים כמעט 140 שנה נוספות עד חורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנצר, מלך האימפריה הבבלית שהביסה וירשה את ממלכת אַשׁוּר.

למרות שמרדכי היה צאצא לשבט בנימין הוא מכונה במגילת ישראל "איש יהודי". המשמעות הפשוטה של הכינוי מצביעה על מוצאו של מרדכי מממלכת יהודה שבה נולד וגדל. אולם חז"ל דורשים את הכינוי במשמעות עמוקה יותר ומסבירים שהשם 'יהודי' מסמל הודאה באמיתות הבורא וכפירה בעבודה זרה8.

מאז ועד ימינו הפך השם 'יהודי' למגדיר הזהות העמוק ביותר של כל בן לעם ישראל.

4. הוא התנדב לצאת לגלות

11 שנה לפני שהחריב את בית המקדש, יצא נבוכדנצר למתקפה צבאית נגד ממלכת יהודה במטרה לדכא את המרד המתמשך של מלכי יהודה נגד מרותה של ממלכת בבל. לאחר שהטיל מצור על ירושלים נכנע יְהוֹיָכִין מלך יהודה (שנקרא גם יְכָנְיָה) ונלקח בשבי לבבל יחד עם כל בית המלוכה ושכבת העלית של החברה היהודית בארץ ישראל, כולל המנהיגים, תלמידי החכמים והעשירים.

גם מרדכי היה בין הגולים לבבל9. לפי דעה אחת בתלמוד הוא לא הוכרח לצאת לגלות כמו האחרים אלא בחר בכך מרצונו כדי להיות לצד אחיו הסובלים10.

המדרש מציין שבשנים הבאות הוא הספיק לשוב מבבל לירושלים והוגלה חזרה לבבל כאשר נבוכדנצר שוב עלה לירושלים והחריב את בית המקדש11.

5. מבוני בית המקדש השני

70 שנה לאחר מכן, בעקבות הצהרת כורש, מלך האימפריה הפרסית שבינתיים כבשה את בבל העתיקה, שהתירה ליהודים לעלות חזרה לארצם ולבנות בה את בית המקדש, היה מרדכי בין אלו ששבו לציון בראשות לזרובבל בן שאלתיאל, נצר למלך הגולֶה יהויכין, והחלו לבנות את בית המקדש בירושלים12.

הניסיון לבנות את בית המקדש ולחדש את היישוב היהודי בארץ נתקל בקשיים רבים, ורוב העולים, וביניהם מרדכי, נאלצו לשוב לבבל. מרדכי חזר לשושן, עיר הבירה של האימפריה הפרסית.

"גליל כורש": גליל אבן שעליו חרותה "הצהרת כורש" בדבר חופש הפולחן לעמים השונים שחסו תחת מלכותו. בתקופה זו התיר כורש ליהודים לעלות שוב לארץ ישראל ולבנות בה את בית המקדש. (התמונה באדיבות קרן ויקימדיה)
"גליל כורש": גליל אבן שעליו חרותה "הצהרת כורש" בדבר חופש הפולחן לעמים השונים שחסו תחת מלכותו. בתקופה זו התיר כורש ליהודים לעלות שוב לארץ ישראל ולבנות בה את בית המקדש. (התמונה באדיבות קרן ויקימדיה)

6. חבר בכיר בסנהדרין

סיפור המגילה מתרחש בתקופת מגוריו של מרדכי בבירה הפרסית. למרות המרחק מירושלים ובית המקדש שחרב וטרם נבנה מחדש, מוסד ה'סנהדרין' – המוסד המחוקק העליון של עם ישראל שפעל עוד מימיו של משה רבינו שבסמכותו לקבוע את הלכות התורה ולהכריע במחלוקות חשובות – המשיך להתקיים.

כתלמיד חכם יוצא דופן היה מרדכי חבר בכיר בסנהדרין13, וגם שנים אחר כך, כאשר עזרא הסופר הקים את 'כנסת הגדולה' – מועצת חכמים שמנתה 120 מגדולי חכמי ישראל ועיצבה את חיי היומיום של היהדות עד לימינו – היה מרדכי אחד מאותם חכמים14.

7. מנהיג כמו משה רבינו

מרדכי היה "ראש בני ישראל" בדורו, כלומר מנהיגו של העם היהודי כולו. האחריות וההשפעה של מרדכי על כל היהודים בדורו הייתה מוחשית במיוחד כאשר ביוזמת המן, ראש הממשלה שונא היהודים של האימפריה הפרסית, נחתם צו מלכותי הקורא להשמיד ולהרוג את כל היהודים בגבולות האימפריה. הגזרה הנוראה ריחפה על עתידו של כל יהודי, ואולם בהשפעת מרדכי הצדיק דווקא אז החלה התעוררות רוחנית בעם והתחזקות יוצאת דופן של הזהות והאמונה היהודית15.

חז"ל ביטאו זאת במשפט אחד חזק: "מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו"16 ; כלומר, מרדכי היה עבור היהודים בני דורו מה שהיה משה רבינו עבור בני ישראל שחיו בדור שלו.

8. הרבי שלימד את הילדים

למרות שהיה תלמיד חכם, זקן ובעל מעמד בכיר בין חכמי ישראל, הוא השקיע מזמנו ומרצו ללמד את התורה לילדים רכים מתוך הבנה שעתידו של העם היהודי תלוי דווקא בהם.

9. סרב להיכנע לרשע

המן האגגי, שהיה ממוצא עמלקי, קודם בהיררכיה הפרסית ומונה לראש ממשלתו של המלך אחשוורוש. בציווי המלך נאלצו כולם להשתחוות לפניו ורק מרדכי היהודי, שישב בשער המלך, סרב להשתחוות לו.

ההתרסה של מרדכי כלפי המן הרתיחה את דמו ובעקבותיה החליט לנקום ביהודים כולם. בשלב הראשון, התעוזה של מרדכי נתפסה כקיצוניות מסוכנת אבל למפרע התברר שהיא הביאה ניצחון ליהודים ומפלה לשונאיהם.

מרדכי עומד זקוף-קומה בשער המלך מול המן הרשע - איור אמנותי: הסטודיו של רבקה קארף
מרדכי עומד זקוף-קומה בשער המלך מול המן הרשע
איור אמנותי: הסטודיו של רבקה קארף

10. הוא אימץ (ונשא) את בת דודתו

למרדכי היה דוד בשם אֲבִיחַיִל. אביחיל ואשתו נפטרו והשאירו אחריהם יתומה קטנה בשם אסתר. באין לה אב ואם אימץ אותה מרדכי וגידל אותה כבתו. חז"ל מספרים שלימים הוא אף נשא אותה לאישה. אסתר הפכה למלכת האימפריה הפרסית לאחר שנלקחה לביתו של המלך אחשוורוש בניגוד לרצונה ומצאה חן בעיניו. מגילת אסתר נקראת על שמה.

11. וניווט את התנהלותה מאחורי הקלעים

כאשר אסתר נלקחה מביתו של מרדכי אל אחשוורוש הוא ציווה עליה להסתיר את זהותה היהודית, וגם לאחר מכן, המשיך לשהות קרוב לארמון כדי לפקח עלך שלומה. הוא שמר על קשר רצוף עם אסתר באמצעות אחד ממשרתיה ששמו היה הַתָך. בשיתוף פעולה, ועם הרבה תפילות, הצליחו מרדכי ואסתר להביא את הסוף הטוב והמשמח של נס פורים.

אסתר מפנה אצבע מאשימה כלפי המן במשתה המשותף עם אחשוורוש
אסתר מפנה אצבע מאשימה כלפי המן במשתה המשותף עם אחשוורוש

12. הוא ידע שבעים שפות

חז"ל מספרים17 שכחבר ב'סנהדרין' מרדכי שלט ב-70 שפות!

השליטה יוצאת הדופן שלו בכל השפות המדוברות באזור היא עובדת-מפתח בסיפור המגילה. בזכות הידע הנרחב שלו בשפות זרות הצליח מרדכי לפענח את מזימת ההתנקשות במלך שהגו בִגְתָן ותֶרֶשׁ, שניים משומרי הסף בארמון, ולהעביר את המידע הקריטי לאחשוורוש.

ברבות הימים, בדיוק כשכעסו של המן על מרדכי מגיע לשיא והוא בונה גרדום גבוה כדי לתלות עליו את שנוא נפשו, פתאום נזכר המלך להוקיר טובה למרדכי על נאמנותו ושולח את המן להעניק לו את הכבוד המלכותי. המן, שמושפל עד עפר מהמשימה הלא צפויה, סופג את מפלתו הסופית כאשר אחשווורוש מגלה את תכניתו המרושעת ביחס למרדכי יקירו והוא הופך את גורלם ומצווה לתלות את המן על הגרדום הענק שבנה בעצמו.

13. והבין גם את שפת הסימנים!

מסתבר שמרדכי לא ידע רק את השפות המדוברות אלא גם את שפתם של האילמים...

הגמרא18 מספרת על שנה אחת שבה לא היו חיטים ושׂעורים בשדות שסביב ירושלים. כשהגיע היום השני של חג הפסח לא ידעו מהיכן יביאו שעורים לבית המקדש עבור קרבן העומר. הכריזו ובקישו מכל מי שיודע, לספר היכן צומחות שׂעורים. הגיע אדם אילם והניח יד אחת על גג ויד שניה על צריף. אף אחד לא הצליח לפענח את הרמז עד שהגיע מרדכי ושאל האם יש מקום ששמו "גגות צריפין". בדקו ומצאו שם שדה שעורים.

בהגיע חג השבועות באותה שנה נזקקו לקצור חיטים עבור קרבן "שתי הלחם". ושוב הגיע אותו אילם והפעם שם יד אחד על עינו ויד שניה על בריח-נעילה של דלת, שנקראה בפיהם "סיכרא". אמר מרדכי שיבדקו אם יש מקום שנקרא 'סוכר עין' או 'עין סוכר' כי שם גדלים חיטים. הלכו ל'בקעת עין סוכר' וגילו שגדלות שם חיטים.

14. אבי הבלשנים

התכונה הייחודית של מרדכי לפענח גם שפות לא רשמיות העניקה לו את השם "בִּלְשָׁן"19 שלפי חז"ל זהו הֶלְחֶם ("נוטריקון") של המילים: "בולל לשונות ודורשן"; כלומר היכולת שלו לערבב בין שפות שונות ולהסיק את המשמעות הרצויה גם כשהשפה לא ברורה20.

בעקבותיו נוהגים לקרוא בימינו למי שעוסק בחקר השפות והיכולת האנושית להשתמש בשפה בתואר "בלשן" ולמקצוע קוראים "בלשנות".

15. הוא היה נביא

אמנם במגילת אסתר לא מתוארת התגלות נבואית כלשהי ואפילו לא מוזכר בה שם ה' ולו פעם אחת, מרדכי יהודי נמנה בין 48 הנביאים (ו-7 הנביאות) שקמו לעם ישראל ודברי הנבואה שלהם נכתבו לדורות21.

16. משנה למלך אחשוורש

לאחר שהוציא את המן להורג העניק אחשוורוש את שלל סמכויותיו למרדכי ומינה אותו למשנה-למלך. את מעמדו הרם ניצל מרדכי על מנת להיטיב עם אחיו היהודים ולדאוג לצרכיהם.

17. הוא חי מאות שנים!

אנחנו לא יודעים בדיוק כמה שנים חי מרדכי היהודי, אבל אין ספק שהוא חי שנים רבות מאוד. כמה רבות? ובכן, יש יסוד להניח שהוא חי יותר מ-400 שנה, ואולי אפילו 800 שנה!

הנה החשבון:

הגמרא מסבירה שהמחסור המדובר בחיטים ושעורים בשדות סביב ירושלים נוצר בעקבות מלחמת האחים שפרצה בין שני האחים לבית חשמונאי, הורקנוס ואריסטובלוס, בשלהי ימי בית המקדש השני, כ-400 שנה לאחר מאורעות חורבן בית המקדש הראשון וגלות נבוכדנצר שמרדכי היה בין אלו שגלו בה. בהנחה שמרדכי שפענח את רמזיו של האילם הוא מרדכי מסיפור המגילה22, הרי שגילו היה אז לכל הפחות 400!

אם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא היה בן-בנו של שמעי בן גרא, שחי בימיו של דוד המלך, צריך להקדים את מועד לידתו כמה מאות שנים אחורה, לראשית, או לכל הפחות לאמצע, תקופת בית המקדש הראשון... ומכאן המסקנה המדהימה שיתכן ומרדכי היה אחד האנשים שהאריכו הכי הרבה ימים על פני האדמה.

מראה משוחזר של בית המקדש השני, מתוך 'דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני' המוצב כיום במוזיאון ישראל
מראה משוחזר של בית המקדש השני, מתוך 'דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני' המוצב כיום במוזיאון ישראל

18. היה לו תפקיד בבית המקדש

על המזבח בבית המקדש הוקרבו קורבנות שונים וביניהם גם קורבנות-עוף, כלומר תורים או בני-יונה שהובאו כקרבן. בבית המקדש הייתה קופה מיוחדת שמימנה את קורבנות העוף עבור אלו שנזקקו להביא אותן ולא הייתה ידם משגת23 מרדכי היה אזה שחראי על ניהול קופת קורבנות העוף.

גם על עבודתו בתפקיד זה נשתמרו סיפורים המעידים על חוכמתו הרבה בהבנת סיפוריהם האישיים של אלו שבאו להקריב את הקורבנות24.

19. קראו לו גם פתחיה

בנוסף לשמו המוכר, מרדכי, ולכינוי "בלשן" שמצורף לשמו בספר עזרא, המשנה מתארת את מרדכי בשם נוסף: פתחיה. הוא נקרא כך על פיקחותו הרבה ויכולתו להבין דבר מתוך דבר. ובלשון המשנה: "שהיה פותח בדברים ודורשן"25.

צילום עתיק של האתר המזוהה בתור "קבר מרדכי ואסתר" בהמדאן
צילום עתיק של האתר המזוהה בתור "קבר מרדכי ואסתר" בהמדאן

20. מיוחס לו קבר באיראן, אבל גם בארץ

כמעט 2,500 שנה לאחר סיפור פורים, יהודים (וגם, להבדיל, מוסלמים) פרסיים מצביעים בגאווה וביראת כבוד על 'קבר מרדכי ואסתר' הנמצא בהמדאן, 360 ק"מ דרומית מערבית לטהראן.

עם זאת, ישנו גם אתר קבורה המיוחס למרדכי ואסתר בארץ ישראל, סמוך לברעם שבגליל העליון.