האם אחשוורוש שלט בכל העולם?

האם זה נכון שלפי המקורות היהודיים המלך אחשוורוש שלט על כל העולם? אנחנו יודעים שממלכת פרס האחמנית אכן שלטה על מרחבים עצומי, אבל מכאן ועד לומר שהפרסים שלטו בכל העולם הדרך עוד רחוקה. אז למה בדיוק הכוונה כשאומרים שאחשוורוש שלט בכל העולם?

תשובה

מגילת אסתר נפתחת בתיאור ממלכתו העצומה של המלך אחשוורוש שהתפרשה "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה"1.

מקריאה פשטנית של הפסוק מובן שהודו וכוש הן שתי ארצות רחוקות זו מזו שכל אחת מהן הייתה בקצה אחר של ממלכת אחשוורוש. לפי הבנה זו, ניתן לזהות את הודו עם הודו של ימינו ואת כוש עם אזור נוביה, בגבול סודאן ומצרים של ימינו2.

ואכן, תיאור זה חופף במידה רבה את גבולות הממלכה האחמנית בשיא גודלה, כפי שניתן לראות במפה הבאה:

גבולותיה של הממלכה האחמנית בשיאה (מתוך: ויקיפדיה. רישיון: Cc-by-sa-2.5,2.0,1.0 היוצר: משתמש "רוליג")

למרות שבפסוק זה לא נכתב בפירוש שממלכת אחשוורוש כללה את כל ארצות העולם, התלמוד3, שמציג מחלוקת אמוראים לגבי פירושו של הפסוק, קובע שממלכת אחשוורוש התפרשה על פני כל העולם.

לפי הפירוש הראשון המובא בתלמוד, "הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם", וקו הגבול של ממלכת אחשוורוש נמתח ביניהן; ואילו לפי הפירוש השני, הודו וכוש הן שתי ארצות סמוכות זו לזו (ולפי פירוש זה יש המזהים את "כוש" עם רכס ההרים 'הינדו-כוש' בגבול פקיסטן ואפגינסטן של ימינו4 ), והפסוק כלל לא מתכוון לשרטט את הגבולות הגיאוגרפים של ממלכת אחשוורוש אלא לתאר את עוצמת השלטון שלו: "כשם שמלך על הודו וכוש - כך מלך מסוף העולם ועד סופו".

ברור אם כן, לכאורה, שלפני שני הפירושים אחשוורוש אכן מלך "בכל העולם". כמו כן, הגמרא מונה את אחשוורוש בין המלכים הבודדים בהיסטוריה ש"מלכו בכיפה", כלומר תחת כל כיפת השמיים5.

ואולם, כפי שתכף נראה, יתכן שאת דברי התלמוד הללו יש להבין אחרת ממשמעותם הפשוטה.

127 מתוך 252

לפי המדרש6, בניגוד למשתמע מדברי הגמרא, העולם כולו מורכב מ-252 טריטוריות ואחשוורוש מלך רק על חצי מהן ועוד אחת, שהן 127 מדינות בסך הכול.

ויש מי שמסביר7, שמדובר בשתי תקופות. בראשונה מלך אחשוורוש על כל העולם, "מהודו ועד כוש"; לאחר מכן פרץ מרד באימפריה ו-125 מדינות מרדו בו וממלכתו התכווצה ל"שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" בלבד.

בכל העולם – כפשוטו?

ובכן, האם יש דרך ליישב בין המקורות? והאם ניתן להסביר את דברי התלמוד בצורה שלא תסתור את הידוע בימינו על גבולותיה של ממלכת פרס העתיקה?

לפי רבי יוסף חיים מבגדד8, התשובה היא פשוטה: ה"עולם" שבכולו מלך אחשוורוש אינו כל העולם במשמעותו הגיאוגרפית, אלא מרכזו של העולם המיושב. כלומר, אזורי המזרח התיכון בואכה המזרח הרחוק וצפון-מזרח אפריקה, שבהם חיו רוב בני האדם בתקופת סיפור המגילה. הביטויים "מסוף העולם ועד סופו" ו"מושל בכיפה" מלכתחילה אינם מביאים בחשבון את כל האזורים שהיו פחות מיושבים בעת העתיקה, כולל רוב שטחי אירופה ואפריקה ובוודאי שלא את יבשות "העולם החדש", אמריקה ואוסטרליה.

כמוהו ישנם עוד מפרשים הסוברים שממלכת אחשוורוש הייתה רחוקה מלכלול את כל הגלובוס ושהיו אף קהילות יהודיות שלמות שלא היו תחת שלטונו של אחשוורוש כאשר נגזרה גזירת ההשמדה שיזם המן הרשע9. גם בתרגום המקובל של מגילת אסתר לארמית משתמע שרק חלק מהעם היהודי היה נתון תחת שלטונו של אחשוורוש10.

פירוש אחר מניח שבמדינות ופרובינציות רבות שלא היו חלק מהשלטון הישיר של ממלכת אחשוורוש שלטו מלכים ואסלים שהיו מעלים לו מיסים בלבד11.

למה כולם חוגגים את פורים?

אם אמנם לא כל עם ישראל סבל מרוע הגזרה מדוע כולם חייבים באופן שווה לחגוג את פורים ולקיים את המצוות המיוחדות שתיקנו מרדכי היהודי כזכר לנס שהתרחש?

הנה שני הסברים מרכזיים שנותן רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א"):

תגובת שרשרת

אם חס וחלילה היה המן הרשע מצליח בזממו וגזרת ההשמדה על יהודי האימפריה הפרסית הייתה מתממשת, גם שאר שליטי העולם היו מצטרפים לרעיון וגוזרים, חלילה, גזרות איומות על נתיניהם היהודים. כאשר הגזרה התהפכה ובמקומה עלה קרנם של יהודי הממלכה הפרסית, התחזק גם מעמדם יהודי שאר התפוצות12.

הנס הוא ביטוי להתגלות אלוקית

לפי האריז"ל, המועדים הטובים בלוח השנה היהודי אינם רק זכר לציון מאורעות היסטוריים שקרו בעבר, אלא חזרה מממשית, בכל מועד ובכל חג, של המאורע המקורי שהחג או המועד נועדו לציין את זכרו.

כיצד? כיון שלאמיתו של דבר הניסים והמאורעות המכוננים שאירעו לעם ישראל היו, בעת התרחשותם, ביטוי גשמי להתגלויות רוחניות מיוחדות שהאירו בעולם. אז נכון שבהיבט הפיזי, במעשה בפועל, הסיפור אמנם לא חוזר על עצמו מידי שנה, אבל בהיבט הרוחני, בכל חג ומועד חוזרת ומאירה אותה התגלות אלוקית מיוחדת שהאירה בעולם בשעת התרחשות הסיפור בפעם הראשונה.

ובהתאם לכך, המצוות המיוחדות של כל חג הן האמצעים המאפשרים לנו לקלוט ולהכיל ולהתחבר עם ההארה האלוקית המיוחדת של החג13.

וזוהי הסיבה לכך שעם ישראל כולו משתתף בחגיגת הפורים וכל יהודי ויהודייה חייבים לקיים את ארבע המצוות המיוחדות של היום, גם מי שהורי-הוריו לא היו חלק מאלו שנגזרה עליהם גזרתו הקשה של המן וחייהם לא ניצלו בזכות הנס – כיון שההתגלות האלוקית הנשגבה שקיבלה את ביטויה הגשמי בהתרחשות הנס הגדול, חוזרת ומאירה בכל שנה ביום הפורים ומזמינה אותנו להתנהג בהתאם ולקיים את המצוות המיוחדות של פורים כדי לזכות לאותה הארה קדושה.