1. כולנו שמעו אותם יחד, מאלוקים

שבעה שבועות לאחר שה' הוציא את בני ישראל ממצרים על ידי משה רבינו, הם עמדו למרגלות הר סיני. כל העם – גברים, נשים וטף – שמספרם נאמד במיליונים1, שמעו את קולו של אלוקים מכריז מתוך אש, ענן וערפל עשר אמירות שנפתחו במילים "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים"2.

חז"ל מסבירים שכל הנשמות של עם ישראל היו באותו מעמד ושמעו מאת ה' את עשרת הדיברות – כולל כל אלו שייוולדו בכל הדורות הבאים3.

האירוע ההיסטורי, שבו נשקו השמיים לארץ, ידוע בתור 'מעמד הר סיני', אירוע 'מתן תורה', או 'יוֹם הַקָּהָל'; ודברי האלוקים שנשמעו בו, נקראים "דברי הברית", "עשרת הדיברות" או "עשרת הדברים".

2. הם נאמרו בלשון יחיד

כל עשרת הדברות נאמרו בלשון יחיד: "אנכי ה' א-לוֹהֶיךָ!", "לא יהיה לְךָ אלוהים אחרים!" "לא תִרצָח!" (וכן הלאה). חז"ל מספרים שכל אחד מבני ישראל הבין והרגיש באותו רגע שה' מדבר איתו באופן אישי!4.

3. אלוקים חרת אותם על אבנים, פעמיים

בתום המעמד הנשגב, משה עלה להר סיני ושהה שם ברצף למשך 40 יממות. בסופם, הוא קיבל מאת האלוקים שני לוחות אבן ספיר שעשרת הדיברות חקוקים בהם. כאשר משה ירד מן ההר עם הלוחות בידיו וראה את בני ישראל סוגדים לעגל הזהב, הוא השליך מידיו את הלוחות והם התנפצו. לאחר שתי תקופות-שהייה נוספות על ההר, בנות 40 יום כל אחת, חצב משה סט לוחות נוסף, ושוב, גם עליהם, אלוקים חרט את עשרת הדברות.

4. הם מונחים בארון העֵדוּת

שני הסטים של לוחות הברית (הן הלוחות השניים והן שברי הלוחות הראשונים5 ), הונחו בארון עץ מיוחד מצופה זהב מבפנים ומבחוץ, שנסגר במכסה שטוח יצוק מזהב טהור שממנו עולים שני "כרובים": דמויות ילדים בעלי כנפיים פרושות. הארון, שנקרא, על שם הלוחות, "ארון הברית" או "ארון העדות" – הוצב ב"קודש הקודשים": החדר הפנימי של "משכן" האלוקים במדבר, ואחר כך של היכל בית המקדש בירושלים.

מיקומו של ארון הברית כיום אינו יודע. לפי אחת הדעות בחז"ל, כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש בירושלים, הוא חפר מראש מערת סתר כדי להטמין בה את ארון העדות במקרה שהמקדש ייחרב. כמה עשרות שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון, גנז יאשיהו המלך את ארון העדות במחבוא המיועד לו ומאז הוא שם6.

5. הם מקיפים את כל החוויה האנושית

עשרת הדברות מקיפות את כל הצדדים של החוויה האנושית. הם כוללים התייחסות למחשבה, לדיבור וגם למעשה בפועל; הם מכתיבים גם מה לעשות ("מצוות עשה"), וגם ממה יש להימנע ("מצוות לא תעשה").

חמשת הדברות הראשונים, שנחקקו על לוח אחד, עוסקים בעיקר ביחס שבין האדם לאלוקים:

      1. אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ...
      2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים...
      3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא...
      4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ...
      5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ...

חמשת הדברות האחרונים, שנחקקו על הלוח השני, עוסקים בעיקר ביחס שבין האדם לזולת:

      1. לֹא תִּרְצָח.
      2. לֹא תִּנְאָף.
      3. לֹא תִּגְנֹב.
      4. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
      5. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ...7

6. 10 מתוך 613

אמנם במעמד הר סיני שמענו מפי האלוקים רק את עשרת הדברות, אבל אחר כך8 מסר לנו משה מאת ה' עוד מצוות רבות – בסך הכול 613 מצוות9.

עשרת הדברות הם אפוא מקבץ קטן10 של מצוות, מתוך מאות מצוותיו של הבורא. ואכן, חרף מרכזיותם של עשרת הדברות, אין למצוות אלו מעמד גבוה יותר משל יתר מצוות התורה, וכל 613 המצוות מחייבות את האדם באופן שווה.

7. הם כוללים את כל התורה כולה!

עם זאת, עשרת הדיברות אינם רק רשימת מצוות. העובדה שדווקא אותם שמענו כולנו ישירות מאלוקים11, שדווקא הם נקראים "דברי הברית", ושאלוקים חקק אותם על גבי אבן לעדות נצחית – כל אלו מלמדות שיש בעשרת הדברות משהו מיוחד.

רבותינו מסבירים שעשרת הדיברות כוללים בתוכם את כל התורה כולה:

  • עשרת הדברות (בגרסת ספר שמות) מכיל בדיוק 620 אותיות – כנגד 613 מצוות התורה, ועוד 7 אותיות כנגד שבעת ימי בראשית12, או כנגד שבע המצוות "דרבנן" (מצוות שחכמי ישראל תיקנו במשך הדורות ולא נמסרו לנו ממשה רבינו בשם ה')13.
  • עשרת נושאי המצוות: 613 המצוות מחולקות לעשר חטיבות, כשכל חטיבת מצוות עוסקת בנושא אחר. כל אחד מהדיברות מייצג חטיבת מצוות אחת, ויחד הם מייצגים את כל מצוות התורה14.
  • עשרת הדיברות מכוונים גם כנגד עשר ה"מאמרות" שבאמצעות "אמירתן" ברא הקדוש ברוך הוא את העולם, כמסופר בתחילת ספר בראשית ("יהי אור" "יהי רקיע" וכו')15.

8. הכוהנים בבית המקדש נהגו לקרוא אותם מידי יום

ואכן, הכוהנים בבית המקדש היו קוראים את עשרת הדברות בכל בוקר לפני קריאת שמע16. היו שחשבו להעתיק את מנהג הכוהנים אל מחוץ למקדש, ולקבוע שכולם יקראו את עשרת הדברות בכל יום יחד עם קריאת שמע, אולם חכמים מנעו זאת כדי שלא ייווצר הרושם כאילו, חס ושלום, רק עשרת הדברות הן דברי האלוקים בעצמו ולא יתר מצוות התורה17.

9. הם כתובים בתורה פעמיים

עשרת הדברות מופיעות בתורה פעמיים: פעם ראשונה בספר שמות (פרק כ), ופעם נוספת בספר דברים (פרק ה). שתי הגרסאות כמעט זהות, אבל יש ביניהם כמה הבדלים מעניינים, כשהגרסה של ספר דברים ארוכה מעט יותר.

דוגמה מפורסמת להבדל בין הגרסאות נמצאת בדיבר הרביעי: בספר שמות נאמר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" ואילו בספר דברים "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת". חז"ל מסבירים שהקדוש ברוך הוא אמר, כביכול, את שני המילים "זכור" ו"שמור" בבת אחת – מה שהפה האנושי אינו מסוגל לעשות והאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע18.

10. קוראים אותם שלוש פעמים בשנה

עשרת הדברות נקראים בציבור מתוך ספר התורה 3 פעמים בשנה: בשבת שבה קוראים את פרשת יתרו (מספר שמות), בשבת שבה קוראים את פרשת ואתחנן (מספר דברים), ופעם שלישית בחג השבועות, שחל בתאריך ו בסיון – היום בשנה שבו התרחש אירוע מתן תורה.

"בעל הקורא" (זה שקורא בקול מתוך ספר התורה), מקריא את עשרת הדיברות בנגינה מיוחדת, המדגישה את חלוקת הטקסט לעשרה קטעים, במקום נגינת הקריאה הרגילה בתורה המדגישה את החלוקה ל"פסוקים"19. בקהילות רבות גם נהוג שהציבור כולו נעמד ומביט לכיוון ספר התורה בעת קריאת עשרת הדיברות.

הרבי מליובאוויטש זי"ע ביקש לדאוג שכל יהודי ויהודייה – מתינוקות בני יומם ועד קשישים באים בימים – יהיו נוכחים בכל שנה בקריאת עשרת הדברות בחג השבועות, כדי לשחזר ולחוות מחדש את המעמד המקורי של קבלת התורה בהר סיני.