שאלה:
בקריאת התורה בבית הכנסת ראיתי שיש כאלה שעומדים ויש כאלה שיושבים, ומי שעולה לתורה והקורא – תמיד עומדים. זה עקרוני?
תשובה:
קודם כל, נחלק בין מי שעולה לתורה והקורא בתורה לבין ציבור המאזינים לקריאת התורה. הקורא בתורה חייב לעמוד, ומי ששומע – לאו דווקא.
בגלל כבוד התורה – כמו משה רבינו
על פי ההלכה, הקורא בתורה צריך לעמוד בשעת הקריאה. כך גם העולה לתורה – שגם הוא בעצם קורא בתורה, אמנם בשקט, אבל מילה במילה ביחד עם הקורא.
ההלכה הזו נלמדת מהפסוק: "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם1". מיד לאחר מתן תורה, כאשר חדלו הקולות והברקים, חזרו בני ישראל לאוהלים שלהם, אבל משה רבינו נשאר על הר סיני למשך ארבעים יום רצופים שבהם לא אכל ולא שתה, ורק למד את התורה מפי הקדוש ברוך הוא. בפסוק הזה אנו רואים שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו ללמוד את התורה דווקא בעמידה – "ואתה פה עמוד עמדי", וזאת משום כבוד התורה.
יתירה מכך, התלמוד2 מספר שמזמן משה רבינו ועד זמנו של התנא רבן גמליאל, שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, היו לומדים תורה רק בעמידה! רק מאז שמת רבן גמליאל אנשים נהיו חלשים וחולניים יותר ולא היו מסוגלים ללמוד רק בעמידה והתחילו ללמוד תורה גם בישיבה. ועל כך אמרו חכמים "משמת רבן גמליאל – בטל כבוד תורה!3".
ובכל זאת, בקריאת התורה גם כיום חייבים לעמוד. מדוע? כי קריאת התורה בציבור היא לא כמו לימוד תורה יחידני שאפשר לעשות אותו בישיבה, בגלל קדושת ספר התורה וכבוד הציבור וגודל המעמד. לכן, 'בעל הקורא' ו'העולה לתורה' חייבים לעמוד בשעת הקריאה. אסור להם לשבת, ואפילו לא להישען על משהו – וכל זה כדי לכבד את התורה ואת נותן התורה - אלוקים4.
עמדו או שתקו?
ומה עם כל שאר הציבור ששומעים את קריאת התורה?
על כך יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה האם צריך לעמוד או שאפשר לשבת, ויש נוהגים כך ויש נוהגים כך.
על מה מתבססת המחלוקת? בספר נחמיה מופיע תיאור של מעמד קריאת התורה שהתרחש בתחילת ימי בית המקדש השני על ידי עזרא הסופר: "וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם . . וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם5". ובכן, יש מפרשים ש"עמדו" פירושו עצרו מלדבר, כלומר ששתקו והקשיבו לקריאה. אולם יש המסבירים שבנוסף לכך גם עמדו כל העם על רגליהם6, ואם כן, לדעתם יש לעמוד בשעת קריאת התורה7.
למעשה, ברוב הקהילות לא מקפידים להאזין לקריאת התורה בעמידה, מלבד קריאה של קטעים מיוחדים: כאשר קוראים את "שירת הים" ("אז ישיר משה" בפרשת בשלח) ו"עשרת הדברות", וכמו כן בכל פעם שקוראים את הפסוק האחרון בכל חומש (אז קוראים כולם יחד: "חזק חזק ונתחזק!").
הוסיפו תגובה