האזהרה שהזהרנו מלמנוע המשכון מבעליו בשעה שהוא צריך לו, אלא נחזיר לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, כמו שאמרה המשנה:"מחזיר את הכר בלילה ואת המחרשה ביום". והלאו שבא בעניין זה הוא אמרו יתעלה: "לא תשכב בעבטו" (שם, יב).

ולשון ספרי: "לא תשכב ועבוטו עמך". אלא מחזיר לו מה שאי אפשר לו בלעדיו מחמת עוניו כמו שבאר ואמר: "כי היא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו". (שמות כב, כו).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מבבא מציעא.