האזהרה שהזהרנו מלהוציא דמי מעשר שני בזולת האכילה והשתיה, הוא אמרו בו: "ולא נתתי ממנו למת" (דברים כו, יד).

ולשון ספרא: "שלא לקחתי ממנו ארון ותכריכין". ואם הוציא ממנו איזה דבר - יאכל כנגדו, כמו שנתבאר במקומו, והזהיר את המת לחיזוק, כאילו יאמר: אף על פי שהיא מצווה - לא יוציא עליו מעות מעשר שני.

ונראה לי שכיון שציווה יתעלה להוציא דמי מעשר שני במזון בלבד, כמו שאמר: "ונתתה הכסף וגו'" (שם יד, כו) - הרי המוציא אותו בזולת המזון, כאילו נתנו למת, שאין תועלת למת בכך.