האזהרה שהזהרנו מלשכוח את אשר עשה לנו זרע עמלק, ואשר קדמונו ברע, כבר ביארנו במצווה קפ"ט ממצוות עשה שזכירת מה שעשה לנו זרע עמלק וחידוש האיבה לו - היא מצוות עשה. וכך מזהר[ים אנו] מלהזניח דבר זה ומלשכחו - והיא מצוות לא תעשה. והוא אמרו יתעלה: "לא תשכח" (שם כה, יט)

ובספרי: "זכור" - בפה; "לא תשכח" - בלב, כלומר: אל תזניח איבתו ואל תסירנה מלבך.