האזהרה שהזהרנו מלכרות אילנות עושי פרי בשעת המצור על עיר, כדי להציק לאנשיה ולהכאיב לבם. והוא אמרו יתעלה: "לא תשחית את עצה - ואתו לא תכרת" (שם כ, יט). וכן נכנסת כל השחתה בכלל לאו זה, כגון: מי שישרוף בגד לבטלה או ישבור כלי לבטלה - הרי זה עובר משום "לא תשחית" ולוקה. ובסוף מכות נתבאר, שקוצץ אילנות טובות - לוקה. אמרו: ואזהרתיה מהכא: "ממנו תאכל ואתו לא תכרת".

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ב מבבא בתרא.