האזהרה שהזהרנו מללכת אחרי הכופרים ומלהתנהג כמנהגם, ואפילו במלבושם וכינוסיהם במסיבותיהם, והוא אמרו: "ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם" (ויקרא כ, כג). וכבר נכפל לאו זה באמרו: "ובחקתיהם לא תלכו" (שם יח, ג). ובא הפירוש: לא אמרתי אלא בחקיים החקוקיים להם ולאבותיהם.

ולשון ספרא: "ובחקותיהם לא תלכו - שלא תהלכו בנימוסות שלהם, בדברים החקוקיים להם, כגון תרטיות וקרקסיות והאסתטריות - אלה הן מיני מסיבות שהיו מתכנסים בהם לעבודת האלילים; ר' מאיר אומר: אלו דרכי האמורי שמנו חכמים; ר' יהודה בן בתירא אומר: שלא תנחור ולא תגדל ציצית ושלא תספר קומי.

והעושה דבר מכל אלו - חייב מלקות.

ונכפל הלאו בעניין זה בלשון אחר, והוא אמרו: "השמר לך פן תנקש אחריהם" (דברים יב, ל).

ולשון ספרי: "השמר" - בלא תעשה; "פן" - בלא תעשה; "תנקש אחריהם" שמא תדמה להם ותעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש, שלא תאמר: הואיל והם יוצאין בארגמן אני אצא בארגמן; הואיל והם יוצאין בתלוסין, אף אני אצא בתלוסין - וזה מין ממיני תכשיטי הצבא. וידוע לך לשון ספרי הנבואה: "ועל כל הלבשים מלבוש נכרי" (צפניה א, ח) -

כל זה לשם הרחקה מהם וגינוי לכל מנהגיהם - אפילו במלבוש.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ו' משבת וגם בתוספתא שבת.