היא דין המוציא שם רע, לומר: הציווי שנצטווינו להלקותו ושתשאר אשתו עמו, לפי שגם בו נאמר: "ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו" (שם שם, יט).

ונתבאר בגמרא מכות גם בלאו זה, כמו שנתבאר באונס, כלומר: שזה לאו שקדמו עשה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ג' ופרק ד' מכתובות.