הציווי שנצטווינו לשחט בעל חי ואחר כך נאכל ממנו, שאין לו הכשר אלא בשחיטה בלבד. והוא אמרו יתעלה: "וזבחת מבקרך ומצאנך וגו' כאשר צויתך" (דברים יב, כא).

ולשון ספרי: "וזבחת - מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה. כאשר צויתך - מלמד שנצטווה משה על הקנה ועל הושט ועל רב אחד בעוף ועל רב שנים בבהמה". וכבר נתבארנו דיני מצווה זו וכל הלכותיה במסכתא המיוחדת לה, כלומר: מסכת חולין.