הציווי שנצטווינו להביא שתי לחם חמץ למקדש, עם הקורבנות הכתובים שהם באים בגלל הלחם ביום עצרת הקבוע, ולהקריב הקורבנות כמו שפרש הכתוב בויקרא, ואוכלים הכהנים שתי הלחם אחר הנפתן עם כבשי שלמים. והוא אמרו יתעלה: "ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים" (ויקרא כג, יז) וכבר נתבאר בפרק ד' ממנחות שקורבן זה הבא בגלל הלחם חילוק ממוסף היום ושזה אינו זה.

וכבר ביארנו את זה באור מספיק במסכת מנחות, וכל דיני מצווה זו כבר נתבארנו בפרק ד' ופרק ה' ופרק ח' ופרק י"א ממנחות.