א

שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בִּכְלֵי עֵץ שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְקַבָּלָה. כָּל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ אָדָם בִּלְבַד כְּגוֹן הַסֻּלָּם טָהוֹר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל וְלֹא רִבּוּהוּ חֲכָמִים לְטֻמְאָה. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ הַכֵּלִים וְהָאָדָם כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְהַטַּבְלָא וְהַמִּטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן לְתַשְׁמִישׁ אָדָם וְתַשְׁמִישׁ מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁהֲרֵי מַנִּיחַ הַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַכּוֹסוֹת עַל הַטַּבְלָא וְהַמַּצָּעוֹת עַל הַמִּטָּה. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ הַכֵּלִים בִּלְבַד שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּשׁ מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם אִם לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים אֶלָּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִכְּלוּם כְּגוֹן מְנוֹרָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת הַנֵּר בִּשְׁעַת הַדְלָקָה, וְכַן וְהוּא כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין תַּחַת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה, וְהַדְּפוּסִין כֻּלָּן. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן כִּסּוּי הַקַּפָצָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְתִיק הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהָרֹמַח וְהַמִּסְפָּרִים וְהַתַּעַר וְהַמִּכְחוֹל וְהַמִּכְתָּב וּבֵית הַכּוֹחַל וְתִיק טַבְלָא וּסְקוּרְטִיָא וּבֵית הַחִצִּים וּבֵית הַפַּגוֹזוֹת וְתִיק חֲלָלִים כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן אֶלָּא מְשַׁמְּשֵׁי כֵּלִים מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי הַכְּלִי צָרִיךְ לָהֶן בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. אֲבָל כִּסּוּי קַמַטְרָא וְכִסּוּי תֵּבָה וְכִסּוּי טֶנִי וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ וְהַכִּסֵּא שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה וְהַקְּמָתִין שֶׁלָּהּ וְהַקֵּלֶב שֶׁבּוֹנִין עָלָיו תִּיק הַסַּפָּר וּבֵית הַנֶּגֶר וְהַמַּנְעוּל וְהַמְּזוּזָה וְתִיק נְבָלִים וְהַכִּנּוֹרוֹת וְהַקֵּלֶב שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנֶפֶת וּדְפוּס שֶׁל תְּפִלִּין וְסוּס שֶׁל עֵץ שֶׁל זֶמֶר שֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ וּרְבִיעִית הַמְּקוֹנֶנֶת וּגְנוֹנַת הֶעָנִי וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה וְנַקְלִיטֵי הַמִּטָּה וַחֲמוֹר שֶׁתַּחַת הַמִּטָּה כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּשֵׁי הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד:

ב

מַלְבֵּן הַמִּטָּה אִם הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּפִיקוֹת וְיֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם שֶׁמְּחַבְּרָן עִם הַמִּטָּה הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא עִם הַמִּטָּה שֶׁהֲרֵי נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַמִּטָּה וַהֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ. נְתָנוֹ עַל שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי הוּא גָּבוֹהַּ עַל הַמִּטָּה אַף עַל פִּי שֶׁמְּסֹרָג בַּחֲבָלִים הוֹאִיל וְאֵין לוֹ רַגְלַיִם טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִמְּשַׁמְּשֵׁי הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד כְּמַלְבְּנֵי בְּנֵי לֵוִי שֶׁתּוֹלִין בָּהֶם כִּנּוֹרוֹתֵיהֶן וּכְלֵי הַשֵּׁיר שֶׁהֵן טְהוֹרִין:

ג

מַכְבֵּשׁ שֶׁל שְׁכַּף שֶׁמּוֹתֵחַ עָלָיו אֶת הָעוֹר טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחַ עָלָיו אֶת הָאֶבֶן בַּמָּקוֹם הֶחָקוּק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ עָלָיו וְנִמְצָא עָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא מִשּׁוּם קִבּוּל שֶׁהֲרֵי הֶחָקָק שֶׁבּוֹ עָשׂוּי לְהִתְמַלְּאוֹת בְּאֶבֶן:

ד

חִפּוּיֵי הַמִּטָּה טְהוֹרִין וְכֵן כָּל הַחִפּוּיִין בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל עֶצֶם אוֹ שֶׁל עוֹר אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לב) "אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶן" פְּרָט לְחִפּוּיֵי הַכֵּלִים. וְכֵן כְּלֵי עֵץ אוֹ עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל שֶׁצִּפָּם בְּמַתֶּכֶת טְהוֹרִים וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מֵאַחַר שֶׁצִּפָּם בִּטְּלָן וְהַצִּפּוּי עַצְמוֹ טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ה

הָעוֹשֶׂה כְּלִי מִקְצָתוֹ מִן הָעֵץ וּמִקְצָתוֹ מִן הַמַּתֶּכֶת אִם הָיָה הָעֵץ מְשַׁמֵּשׁ הַמַּתֶּכֶת מְקַבֵּל טֻמְאָה וְאִם הָיְתָה הַמַּתֶּכֶת מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ הַכּל טָהוֹר. כֵּיצַד. מַפְתֵּחַ שֶׁל עֵץ וְשִׁנָּיו מִמַּתֶּכֶת אֲפִלּוּ שֵׁן אֶחָד הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הָיְתָה הִיא מִמַּתֶּכֶת וְשִׁנַּיִם שֶׁלּוֹ מֵעֵץ הַכּל טָהוֹר:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָמָהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה. הָיְתָה שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָמוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

ז

הַשֵּׁן שֶׁל מַתֶּכֶת אוֹ הַחוֹתָם מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אִם לֹא הָיָה מְחֻבָּר לָעֵץ. וְכֵן הַמְעַבֵּד וְהַמַּזְרֶה וְהַמָּגוֹב וְהַמַּסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אֶחָד מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָהּ שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

ח

מַקֵּל שֶׁעָשָׂה בְּרֹאשׁוֹ מַסְמֵר כְּמִין רִמּוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹחֵז בּוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. עֲשָׂאָהוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָאָרֶץ אוֹכֶלֶת אֶת הָעֵץ מְקַבֵּל טֻמְאָה:

ט

וְכֵן מַקֵּל שֶׁקָּבַע בּוֹ מַסְמְרִים כְּדֵי לְהַכּוֹת בּוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁנִּמְצָא הָעֵץ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתֶּכֶת. עֲשָׂאָן לְנוֹי אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי הַמַּתֶּכֶת מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ:

י

וְכֵן מְנַקִּיּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁקְּבָעָן בַּמַּקֵּל אוֹ בַּדֶּלֶת לְנוֹי טְהוֹרוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַכֵּלִים: