הִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב
יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְזֶהוּ פְּרָטָן׃
(א) דִּין טֻמְאַת נִדָּה;
(ב) דִּין טֻמְאַת יוֹלֶדֶת;
(ג) דִּין טֻמְאַת זָבָה;

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

(ד) דִּין טֻמְאַת זָב.
וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ׃
אהַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת - כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, מְטַמֵּא כֵּלִים בַּמַּגָּע, וּמְטַמֵּא אָדָם בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא; וּמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּמֶרְכָּב מִתַּחְתָּיו, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן אַב טֻמְאָה, וּמְטַמֵּא מַדָּף עַל גַּבָּיו.
באֶחָד זָבָה קְטַנָּה וְאֶחָד זָבָה גְּדוֹלָה, וְאֶחָד זָבָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ אוֹ מֵחֲמַת אֹנֶס; וְאֶחָד זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אוֹ בַּעַל שָׁלֹשׁ - טֻמְאַת כֻּלָּן שָׁוָה לְטַמֵּא אֲחֵרִים.
גקְטַנָּה בַּת יוֹם אֶחָד, מִטַּמְּאָה בְּנִדָּה; בַּת עֲשָׂרָה יָמִים, בְּזִיבָה; בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
דקָטָן בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא בְּזִיבָה. וְאֶחָד גֵּרִים וַעֲבָדִים, וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל - מִטַּמְּאִין בְּנִדָּה וּבְזִיבָה.
הסְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה כִּשְׁאָר הַבְּרִיאִין.
ואֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה בְּלֹבֶן, וְלֹא הָאִישׁ בְּאֹדֶם; אֶלָּא הָאִשָּׁה בְּאֹדֶם, וְהָאִישׁ בְּלֹבֶן.
זטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶם חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה; מִטַּמְּאִין בְּלֹבֶן כְּאִישׁ, וּבְאֹדֶם כְּאִשָּׁה. וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק; לְפִיכָךְ אֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
רָאָה לֹבֶן וְאֹדֶם כְּאֶחָד, שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה וְאֶת הַקֳּדָשִׁים; אֲבָל אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר "מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ" - עַד שֶׁתִּהְיֶה הַטֻּמְאָה טֻמְאַת זָכָר וַדַּאי אוֹ טֻמְאַת נְקֵבָה וַדָּאִית.
וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּלֹבֶן וְאֹדֶם שֶׁלּוֹ כְּאַחַת, אֵינוֹ חַיָּב עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; נָגַע הוּא עַצְמוֹ בְּלֹבֶן וְאֹדֶם שֶׁרָאָה, הֲרֵי זֶה חַיָּב עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.
חדַּם הַנִּדָּה, אוֹ דַּם הַזָּבָה, אוֹ דַּם הַיּוֹלֶדֶת - מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב" - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁמַּדְוָהּ כָּמוֹהָ.
וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן אִסּוּר נִדָּה, שֶׁחֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה. אֲבָל אִם רָאֲתָה דָּם יָרֹק - הֲרֵי הוּא טָהוֹר.
וְאֵינוֹ כְּמוֹ רֻקָּהּ וּשְׁאָר מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה, שֶׁהָרֹק מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, וְזֶה שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד.
טאִשָּׁה שֶׁיָּצָא הַוָּלָד מִדָּפְנָהּ, וְיוֹצֵא עִמּוֹ דָּם מִן הַדֹּפֶן - הֲרֵי אוֹתוֹ הַדָּם אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, כְּדַם הַנִּדָּה וְהַלֵּדָה וְהַזִּיבָה; שֶׁהַמָּקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא. וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה דָּם דֶּרֶךְ הָרֶחֶם.
ימְקוֹר הָאִשָּׁה שֶׁנֶּעֱקַר וְנָפַל לָאָרֶץ, הָאִשָּׁה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב. וְכֵן מָקוֹר שֶׁהֵזִיעַ כִּשְׁתֵּי טִפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת, הָאִשָּׁה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב.
אֲבָל אֵינָהּ נִדָּה, עַד שֶׁתִּרְאֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דָמִים הַמְטַמְּאִין בָּאִשָּׁה.
יאהֵזִיעָה טִפָּה אַחַת - הֲרֵי הָאִשָּׁה טְהוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִחוּץ לַמָּקוֹר.
יבזוֹבוֹ שֶׁל זָב - אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת כַּזָּב, שֶׁנֶּאֱמַר "זוֹבוֹ טָמֵא הוּא"; וּמְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, בְּכָל שֶׁהוּא.
רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב - אֵינָהּ מְטַמְּאָה בַּמַּשָּׂא, וַהֲרֵי הִיא כְּשִׁכְבַת זֶרַע׃ בֵּין מֵאִישׁ גָּדוֹל, בֵּין מֵאִישׁ קָטָן.
וְכֵן הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁיָּשַׁב עֲלֵיהֶם, מִשֶּׁרָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁרָאָה הַשְּׁנִיָּה - טְהוֹרִים; שֶׁאֵינוֹ קָרוּי זָב אֶלָּא אַחַר רְאִיָּה שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְחֻסְּרֵי כַפָּרָה.
רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַמֵּסִיט טִפָּה אַחֲרוֹנָה.
יגרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מְצֹרָע, מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" - הֲרֵי הַצָּרוּעַ כְּזָב גָּמוּר: מַה זָּב גָּמוּר - זוֹבוֹ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא, אַף מְצֹרָע - רְאִיָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא.
ידרֹק הַזָּב, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו - כָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן אַב טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה, וּמְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בָּרֹק "וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר", וּמֵימֵי רַגְלָיו וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם צִחְצוּחֵי זִיבָה כָּל שֶׁהוּא.
טואֶחָד זָב, וְאֶחָד נִדָּה וְיוֹלֶדֶת וְזָבָה - כָּל אֶחָד מֵהֶן, רֻקּוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו אַב טֻמְאָה כַּזָּב; וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ "הַזָּב" - אֶחָד הַזָּב וְאֶחָד שְׁאָר הָאַרְבָּעָה.
טזתִּשְׁעָה מַשְׁקִין בַּזָּב. שְׁלֹשָׁה מֵהֶן אַב טֻמְאָה, וְהֵן: רֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו. כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּכָל שֶׁהוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שְׁלֹשָׁה מֵהֶן כִּוְלַד הַטֻּמְאָה, וְאֵלּוּ הֵן: דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, וַחֲלֵב הָאִשָּׁה. כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ כְּמַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁאֵין מְטַמְּאִין אָדָם, אֲבָל מְטַמְּאִין כֵּלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּשְׁלֹשָׁה מֵהֶן טְהוֹרִין, וְאֵלּוּ הֵן: זֵיעָתוֹ, וְלֵחָה סְרוּחָה הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְהָרֵעִי. הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִן הַזָּב וַחֲבֵרָיו, כְּמוֹתָן מִשְּׁאָר הָאָדָם.
כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְרִירוֹ וּמֵי הָאַף שֶׁלּוֹ - הֲרֵי הֵן כְּרֻקּוֹ לְכָל דָּבָר, וּבִכְלַל הָרֹק הֵן חֲשׁוּבִין. דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּי אַמָּה, וְדָם הַשּׁוֹתֵת מִפִּיו הֲרֵי הֵן בִּכְלַל דַּם מַגֵּפָתוֹ. הָיָה מוֹצֵץ וְרוֹקֵק דָּם - הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא כְּרֹק, שֶׁהַדָּם שֶׁמּוֹצֵץ אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא צִחְצוּחֵי רֹק.