אשִׁשָּׁה מִצְוָתָן שֶׁיַּקְרִיבוּ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאֵלּוּ הֵן: הַמְּצֹרָע, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, וְהַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת בִּטּוּי לַשֶּׁקֶר בִּשְׁגָגָה, וְהַטָּמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְהַטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁגָגָה.
בקָרְבַּן הַיּוֹלֶדֶת: אִם הָיְתָה עֲשִׁירָה - מְבִיאָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעוֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תּוֹר לְחַטָּאת.
וְאִם אֵין יָדָהּ מַשֶּׂגֶת - הֲרֵי קָרְבָּנָהּ יוֹרֵד, וּמְבִיאָה שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת.
אַפִלּוּ הָיְתָה יָדָהּ מַשֶּׂגֶת לַשֶּׂה וְאֵינָהּ מַשֶּׂגֶת לִנְסָכָיו - מְבִיאָה קָרְבַּן עָנִי.
גהַמְּצֹרָע כְּשֶׁיִּטְהַר - מֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת. מֵהֶן שְׁנֵי כְּבָשִׂים, אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד אָשָׁם, וְכִבְשָׂה לְחַטָּאת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
אִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת - מֵבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת, וְכֶבֶשׂ לְאָשָׁם.
דעַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְעַל שִׁגְגַת שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְעַל שִׁגְגַת טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְטֻמְאַת קֳדָשָׁיו - מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, כִּשְׁאָר הַחַטָּאוֹת הַקְּבוּעוֹת.
וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת - מֵבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת.
וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לָעוֹף - מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וְהִיא הַקְּרוּיָה 'מִנְחַת חוֹטֵא', שֶׁכְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֶׂיהָ בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.
הכָּל הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה וּמְפֹרָשׁ זֶה שֶׁחַיָּב לְהָבִיאָן, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ.
שֶׁכָּךְ כָּתוּב שָׁם "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה... אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא... אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם... וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה..." (ויקרא ה, א-ה). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזֶּה שֶׁחִיֵּב כָּאן קָרְבָּן לַטָּמֵא - בְּשֶׁנִּטְמָא וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ וְהוּא לֹא יָדַע.
אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר מִפִּי הַקַּבָּלָה, הֲרֵי הוּא כִּמְפֹרָשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ חִיְּבָה תּוֹרָה כָּרֵת לַטָּמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ וְלַטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ.
בָּאוֹכֵל נֶאֱמַר "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה" (ויקרא ז, כ), וּבַנִּכְנָס לַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא" (במדבר יט, כ) - וְכֵיוָן שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה כָּרֵת עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו, פֵּרְשָׁה הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגָתָן.
וכָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת, בַּעְלָהּ מֵבִיא עַל יָדֶיהָ. אִם הָיָה עָנִי, מְבִיאָה קָרְבַּן עָנִי; וְאִם הָיָה עָשִׁיר, מַקְרִיב עַל יָדָהּ קָרְבַּן עָשִׁיר. וּמֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וְעַל יְדֵי בִּתּוֹ וְעַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים.
זהַמֶּלֶךְ וְכוֹהֵן מָשִׁיחַ - מְבִיאִין קָרְבָּנָם עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אוֹ עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי אוֹ עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו, כִּשְׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת; שֶׁלֹּא חִלֵּק הַכָּתוּב קָרְבַּן מֶלֶךְ מִקָּרְבַּן הֶדְיוֹט מִקָּרְבַּן כּוֹהֵן מָשִׁיחַ, אֶלָא בַּמִּצְווֹת שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אֲבָל בְּקָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד כֻּלָּן שָׁוִין.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת, אֵימָתַי יִהְיֶה חַיָּב עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְעַל שִׁגְגַת שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְאֵימָתַי יִהְיֶה פָּטוּר עֲלֵיהֶן, וְעַל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִהְיֶה חַיָּב קָרְבָּנוֹת הַרְבֵּה כְּמִנְיַן הַשְּׁבוּעוֹת, וְעַל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ לֹא יִהְיֶה חַיָּב אֶלָא קָרְבָּן אֶחָד.
וּבְהִלְכוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה, אֲבָאֵר בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ תִּתְחַיֵּב הַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצֹרָע קָרְבָּנוֹת הַרְבֵּה, וּבְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִתְחַיֵּב כָּל אֶחָד מֵהֶן קָרְבָּן אֶחָד.
חכָּל הַמֵּבִיא קָרְבָּן עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה, אִם הָיָה אָנוּס - פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת אֶלָא עַל שִׁגְגָתָן, שֶׁאִם הָיָה אָנוּס - פָּטוּר.
טמִי שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְכִשְׂבָּה שֶׁל חַטָּאתוֹ וְצָרִיך לָהֶן - הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׂעִירָה, וִיחַלֵּל אוֹתָם הַמָּעוֹת עַל הַשְּׂעִירָה, וְיֵהָנֶה בָּהֶן. וְכֵן אִם הִפְרִישׁ לִשְׂעִירָה וְלָקַח כִּשְׂבָּה - יֵהָנֶה בָּהֶן.
יהִפְרִישׁ מָעוֹת לִבְהֵמָה וְהֶעֱנִי - יִקַּח שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וִיחַלֵּל עֲלֵיהֶן אוֹתָן הַמָּעוֹת, וְיֵהָנֶה בָּהֶן. הִפְרִישׁ מָעוֹת לִבְנֵי יוֹנָה אוֹ לְתוֹרִים וְהֶעֱנִי - יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וִיחַלֵּל עָלֶיהָ אוֹתָן הַמָּעוֹת, וְיֵהָנֶה בָּהֶן.
וְכֵן אִם הָיָה עָנִי וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר - יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, וְיָבִיא עוֹף.
הִפְרִישׁ לְעוֹף וְהֶעֱשִׁיר - יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, וְיָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה.
אַפִלּוּ הָיָה מוֹרִישׁוֹ גּוֹסֵס - הֲרֵי זֶה עָנִי עַד שֶׁיָּמוּת מוֹרִישׁוֹ וְיִירָשֶׁנּוּ.
יאעָשִׁיר שֶׁהִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְנָפַל בָּהּ מוּם, אִם רָצָה - יָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹף; אֲבָל אִם הִפְרִישׁ עוֹף, וְנִפְסַל - לֹא יָבִיא בְּדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, שֶׁאֵין לָעוֹף פִּדְיוֹן.
יבהִפְרִישׁ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר: עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַּכְּלִי - הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה וְתֵאָכֵל; וּמִשֶּׁקָּדְשָׁה בַּכְּלִי - תַּעֲבֹר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
יגעָשִׁיר שֶׁהִפְרִישׁ קֵן לִמְכֹּר אוֹתָהּ וְלִקַּח בְּדָמֶיהָ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהֶעֱנִי - יָבִיא קֵן זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת דָּמִים שֶׁהִיא נִדְחֵית. וְלָמָּה לֹא נִדְחֵית? מִפְּנֵי שֶׁהַדָּחוּי מֵעִיקָרוֹ אֵינוֹ דָּחוּי, וַהֲרֵי נִרְאֶה קֵן זֶה לוֹ עַתָּה. עָנִי שֶׁהִקְרִיב קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא; וְעָשִׁיר שֶׁהִקְרִיב קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא.
