אמִי שֶׁהָיָה טָמֵא בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, אוֹ נֶאֱנַס בְּאֹנֶס אַחֵר, אוֹ שֶׁשָּׁגַג, וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן - הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בֵּין הָעַרְבַּיִם.
וּשְׁחִיטַת פֶּסַח זֶה - מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן, אֶלָא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לְפִיכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
בכֵּיצַד? מִי שֶׁשָּׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן: אִם הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי, חַיָּב כָּרֵת; וְאִם שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס אַף בַּשֵּׁנִי, פָּטוּר.
הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן, הֲרֵי זֶה מַקְרִיב בַּשֵּׁנִי; וְאִם לֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁגַג - הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְרִיב קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ, וְהָיָה מֵזִיד.
אֲבָל מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת, שֶׁכְּבָר נִפְטַר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן מִן הַכָּרֵת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גוּמִי שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְשָׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו אֶת הַדָּם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לָעֶרֶב - לֹא הֻרְצָה, וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי.
דטָמֵא שֶׁיָּכוֹל לִטַּהֵר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא טָבַל אֶלָא יָשַׁב בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן, וְכֵן הֶעָרֵל שֶׁלֹּא מָל עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן - הֲרֵי זֶה מֵזִיד בָּרִאשׁוֹן.
לְפִיכָךְ אִם לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי, אַפִלּוּ בִּשְׁגָגָה - חַיָּב כָּרֵת.
הכְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עַצְמוֹ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח, כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמִילַת כָּל עֲבָדָיו, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ" (שמות יב,מח).
וְאִם שָׁחַט קֹדֶם שֶׁיָּמוּל אוֹתָם, הַפֶּסַח פָּסוּל.
וְכֵן טְבִילַת אַמְהוֹתָיו לְשֵׁם עַבְדוּת מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁהַטְּבִילָה לַשְּׁפָחוֹת כַּמִּילָה לָעֲבָדִים.
והַקָּטָן, אֵין מִילַת עֲבָדָיו וּטְבִילַת שִׁפְחוֹתָיו מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלְּהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל עֶבֶד אִישׁ" (שמות יב, מד) - לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.
זגֵּר שֶׁנִתְגַּיֵּר בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים - חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו בָּרִאשׁוֹן, פָּטוּר.
חנָשִׁים שֶׁנִּדְחוּ לַשֵּׁנִי - בֵּין מִפְּנֵי הָאֹנֶס וְהַשְּׁגָגָה, בֵּין מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְדֶרֶךְ רְחוֹקָה - הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי לָהֶם רְשׁוּת: רָצוּ שׁוֹחֲטִין, רָצוּ אֵין שׁוֹחֲטִין.
לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן בַּשַּׁבָּת בְּפֶסַח שֵׁנִי. אֲבָל אִם הָיְתָה הָאִשָּׁה אַחַת מִבְּנֵי חֲבוּרָה, מֻתָּר.
אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.
טמִי שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עִם עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל אוֹ יָתֵר - הֲרֵי זֶה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה; הָיָה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ פָּחוֹת מִזֶּה - אֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲצוֹת כְּשֶׁיְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בְּנַחַת.
הָלַךְ וְלֹא הִגִּיעַ מִפְּנֵי שֶׁעִכְּבוּהוּ הַבְּהֵמוֹת בְּדָחְקָם, אוֹ שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה חוֹלֶה בְּרַגְלָיו וְלֹא הִגִּיעַ לָעֲזָרָה עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן - הֲרֵי זֶה אָנוּס, וְאֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה.
מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְהִבְטִיחוּהוּ לָצֵאת לָעֶרֶב - שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וּכְשֶׁיֵּצֵא לָעֶרֶב יֹאכַל.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הָיָה חָבוּשׁ בְּיַד גּוֹיִים, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו עַד שֶׁיֵּצֵא. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו וְיָצָא - הֲרֵי זֶה אוֹכֵל; וְאִם לֹא יָצָא - פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו.
וְכֵן הָאוֹנֵן וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל, שֶׁשָּׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן וְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִטְמְאוּ בְּמֵת, וַהֲרֵי אֵינָן יְכוֹלִין לֶאֱכֹל - הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
