תמידין ומוספין - פרק א

הלכות תמידים ומוספין - הקדמה יש בכללן תשע עשרה מצוות: שמונה עשרה מצוות עשה, ואחת מצוַת לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להקריב שני כבשים בכל יום עולות.
(ב) להדליק אש על המזבח בכל יום.
(ג) שלא לכבותה.
(ד) להרים את הדשן בכל יום.
(ה) להקטיר קטורת בכל יום.
(ו) להדליק נרות בכל יום.
(ז) שיקריב כהן גדול מנחה בכל יום, והיא הנקראת "חבתין.
(ח) להוסיף שני כבשים עולות בשבת.
(ט) לעשות לחם הפנים.
(י) מוסף ראשי חודשים.
(יא) מוסף הפסח.
(יב) להקריב עומר התנופה.
(יג) לספור כל איש ואיש שבעה שבועות מיום הקרבת העומר.
(יד) מוסף עצרת.
(טו) להביא שתי הלחם עם הקרבנות הבאות בגלל הלחם ביום עצרת.
(טז) מוסף ראש השנה.
(יז) מוסף יום צום.
(יח) מוסף החג.
(יט) מוסף שמיני עצרת. וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב שְׁנֵי כְּבָשִׂים עוֹלוֹת בְּכָל יוֹם וְהֵם הַנִּקְרָאִים תְּמִידִין. אֶחָד בַּבֹּקֶר וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח ג) "שְׁנַיִם לַיּוֹם עלָה תָמִיד" וְגוֹ':

וְאֵימָתַי זְמַן שְׁחִיטָתָן. שֶׁל בֹּקֶר שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַחַמָּה מִשֶּׁיֵּאוֹר פְּנֵי כָּל מִזְרָח. ופַּעַם אַחַת דָּחֲקָה הַשָּׁעָה אֶת הַצִּבּוּר בְּבַיִת שֵׁנִי וְהִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם:

תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ מִשֶּׁיַּאֲרִיךְ הַצֵּל וְיֵרָאֶה לַכּל שֶׁהֶאֱרִיךְ. וְהוּא מִשֵּׁשׁ וּמֶחֱצָה וָמַעְלָה עַד סוֹף הַיּוֹם. וְלֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם אֶלָּא בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. וְלָמָּה מְאַחֲרִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחַר תְּחִלַּת זְמַן שְׁחִיטָתוֹ. מִפְּנֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל יְחִידִים אוֹ שֶׁל צִבּוּר. לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּלָל קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. וְלֹא שׁוֹחֲטִין קָרְבָּן אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם חוּץ מִקָּרְבַּן פֶּסַח לְבַדּוֹ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְרִיבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶן בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת:

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְכֵן מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים מַקְרִיבִין כַּפָּרָתָן אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לֶאֱכל פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב:

עַרְבֵי פְּסָחִים בֵּין בְּחל בֵּין בְּשַׁבָּת הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחַט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לִשְׁחֹט פִּסְחֵיהֶם. וְאִם חָל עֶרֶב פֶּסַח לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה בִּתְחִלַּת זְמַנּוֹ. וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֶוַח לִצְלוֹת קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס שַׁבָּת:

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. מַקְטִירִין כָּל דָּבָר הָרָאוּי לְהַקְטָרָה כָּל הַיּוֹם. וּמַקְטִירִין אֵיבְרֵי עוֹלוֹת וְהָאֵימוּרִין עַד חֲצִי הַלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְאֵיבָרִין וְאֵימוּרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ בֵּין מִן הַתָּמִיד בֵּין מִשְּׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת מְהַפְּכִין בָּהֶן כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ב) "כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר":

אֵיבָרִים שֶׁל תָּמִיד דּוֹחִין אֶת הַטֻּמְאָה וְאֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּלְבַד מַקְטִירִין אֵיבְרֵי תָּמִיד שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת. שֶׁהַתָּמִיד תְּחִלָּתוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת וְסוֹפוֹ אֵינוֹ דּוֹחֶה. חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב אִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲבָל אֵין קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח י) "עלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ" וְלֹא עוֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת. וְלֹא עוֹלַת חֹל בְּיוֹם טוֹב:

אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. מַקְטִירִין חֶלְבֵי הַפְּסָחִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּחֶלְבֵי שַׁבָּת:

אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבֻקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְיִהְיוּ מוּכָנִים קֹדֶם יוֹם הַקְרָבָה בְּאַרְבָּעָה יָמִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַתָּמִיד עַד שֶׁמְּבַקְּרִין אוֹתוֹ שְׁנִיָּה קֹדֶם שְׁחִיטָה לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת. וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ מַיִם בְּכוֹס שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לְהֶפְשֵׁט:

כְּמַעֲשֵׂה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר כָּךְ מַעֲשֵׂה תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְהַכּל כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה שֶׁלֹּא יְחַקּוּ אֶת הַמִּינִין אֶלָּא אוֹחֲזִין יָדָיו וְרַגְלָיו בִּידֵיהֶן. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב:

תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית שֶׁל בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית מִמֶּנָּה עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחָטִין כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ:

טָעוּ אוֹ שָׁגְגוּ אֲפִלּוּ הֵזִידוּ וְלֹא הִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר יַקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁנִּתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל הָיָה מִזְבֵּחַ חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרֵב עָלָיו כְּלוּם לֹא יַקְרִיבוּ עָלָיו תְּחִלָּה בֵּין הָעַרְבַּיִם. שֶׁאֵין מְחַנְּכִין מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר: