אהַנּוֹדֵר מִנְחָה מַאֲפֵה תַּנּוּר - לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כֻּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וְלֹא מַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים.
בהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת', וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, 'בְּמַרְחֶשֶׁת', וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת - מַה שֶׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.
וְאִם אָמַר 'זוֹ לְהָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת', וְהֵבִיאָהּ בְּמַחֲבַת, אוֹ 'בְּמַחֲבַת', וְהֵבִיאָהּ בְּמַרְחֶשֶׁת - הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְכֵן הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד', וֶהֱבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אוֹ 'בִּשְׁנֵי כֵּלִים', וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד - מַה שֶׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה'" (דברים כג, כד).
גאָמַר 'אֵלּוּ לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד', וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, 'אֵלּוּ לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים', וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד - הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

לֹא קְבָעָן בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, אֶלָא אָמַר 'הֲרֵי עָלַי שֵׁנִי עֶשְׂרוֹנוֹת', וּבְשָׁעַת הַפְרָשָׁה קְבָעָן וְהִפְרִישָׁן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, וְחָזַר וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד - הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ" (דברים כג, כד) - וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִפְרַשְׁתָּ.
אָמַר 'הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד', וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אָמְרוּ לוֹ 'בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ': הִקְרִיבָם בִּשְׁנֵי כֵּלִים, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין; הִקְרִיבָם בִּכְלִי אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים.
דאָמַר 'הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים', וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ 'בִּשְׁנֵי כֵּלִים נָדַרְתָּ': הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים; הִקְרִיבָן בִּכְלִי אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ.
ההָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי מִנְחָה', יָבִיא אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. אָמַר 'הֲרֵי עָלַי מְנָחוֹת', יָבִיא שְׁנֵי מִינֵי מְנָחוֹת מֵחֲמִשְׁתָּן. אָמַר 'הֲרֵי עָלַי מִין מְנָחוֹת', יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד. 'הֲרֵי עָלַי מִינֵי מְנָחוֹת', יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִין. וְכֵן אִם אָמַר 'מִינֵי מִנְחָה', יָבִיא שֵׁנִי מִינִין. קָבַע נִדְרוֹ בְּמִין מֵהֶן, וּשְׁכָחוֹ - מֵבִיא חֲמִשְׁתָּן.
ואֵין הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחָה בִּכְלִי אֶחָד יָתֵר מִשִּׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. וְאִם נָדַר יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים - מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד, וְהַשְּׁאָר בִּכְלִי שֵׁנִי; שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהִבָּלֵל כְּאֶחָד אֶלָא שִׁשִּׁים, אֲבָל יָתֵר עַל שִׁשִּׁים אֵין נִבְלָלִין.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבְּלִילָה מְעַכֶּבֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הָרָאוּי לִבִילָה, אֵין הַבִּילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִבִילָה, הַבִּילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.
זאָמַר 'הֲרֵי עָלַי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד עִשָּׂרוֹן' - מֵבִיא מֵאָה וְעֶשְׂרִים בִּשְׁנֵי כֵּלִים, שִׁשִּׁים בְּכָל כְּלִי, וּמֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּכְלִי שְׁלִישִׁי. אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן', מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד. 'הֲרֵי עָלַי עֶשְׂרוֹנוֹת', יָבִיא שְׁנַיִם. פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרֵשׁ - יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בִּכְלִי אֶחָד.
שָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרֵשׁ, וּבְאֵיזֶה מִין קְבָעוֹ - הֲרֵי זֶה מֵבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, מִכָּל מִין וּמִין מֵחֲמִשְׁתָּן.
חקָבַע נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה עֶשְׂרוֹנוֹת נָדַר וּבְכַמָּה כֵּלִים נָדַר - הֲרֵי זֶה מֵבִיא מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים, בְּשִׁשִּׁים כְּלִי.
כֵּיצַד? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּכְלִי רִאשׁוֹן, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת בִּכְלִי שֵׁנִי, וּשְׁלוֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת בַּשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בַּכְּלִי הָאַחֲרוֹן.
וְאִם שָׁכַח אַף בְּאֵיזֶה מִין קָבַע - מֵבִיא עַל סֵדֶר זֶה שִׁשִּׁים כְּלִי, מִכָּל מִין; וְנִמְצָא מֵבִיא מִכָּל מִין, אֶלֶף וּשְׁמוֹנָה מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים עִשָּׂרוֹן.
טהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי מִנְחַת שְׂעוֹרִים' אוֹ 'מִנְחַת חֲצִי עִשָּׂרוֹן' אוֹ 'מִנְחַת בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה' - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מַקְרִיבִין.
אָמַר 'הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים' אוֹ 'מִן הָעֲדָשִׁים' אוֹ 'מִנְחָה בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה' אוֹ 'מִנְחָה חֲצִי עִשָּׂרוֹן' - שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: אִם אָמַר 'לֹא נָדַרְתִּי אֶלָא עַל דַּעַת שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיב כְּזֶה, וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אֶלָא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם סֹלֶת בְּשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר' - הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְאִם אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין'- הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין.
ינָדַר עִשָּׂרוֹן וּמֶחְצָה, וְאָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין' - הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁנַיִם.
אָמַר 'הֲרֵי עָלַי קֶמַח', אוֹ 'הֲרֵי עָלַי חֲצִי עִשָּׂרוֹן', וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם מִנְחָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, כְּמִי שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם.
וְכֵן הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם', 'זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים' - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
וְאִם אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין כֵּן, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַנּוֹדְרִין' - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא כְּדֶרֶךְ הַמַּקְרִיבִין.
יאהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי לַחְמֵי תּוֹדָה', יָבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ; שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין לֶחֶם בְּלֹא תּוֹדָה, וְסוֹף הַקָּרְבָּן הִזְכִּיר.
אָמַר 'הֲרֵי עָלַי לֶחֶם לִפְטֹר תּוֹדָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי', יָבִיא לֶחֶם תּוֹדָה עִם תּוֹדַת חֲבֵרוֹ.
יבמִתְנַדֵּב אָדָם אוֹ נוֹדֵר יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
וְאֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג יַיִן וְלֹא שְׁנֵי לוּגִין, שֶׁאֵין בַּנְּסָכִים לֹא לוֹג וְלֹא שְׁנַיִם. וְאֵין מִתְנַדְּבִין חֲמִשָּׁה, שֶׁאֵין חֲמֵשֶׁת לוּגִין רְאוּיִין לֹא לְנִסְכֵּי בְּהֵמָה אַחַת וְלֹא לְנִסְכֵּי שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת.
אֲבָל מִתְנַדְּבִין שְׁלוֹשָׁה, וְאַרְבָּעָה, וְשִׁשָּׁה, וּמִשִּׁשָּׁה וּמַעֲלָה - מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִסְכֵּי בְּהֵמוֹת.
יגכֵּיצַד? נָדַר שִׁבְעָה, הֲרֵי הֵן כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ וְאַיִל; נָדַר שְׁמוֹנָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שְׁנֵי אֵילִים; תִּשְׁעָה, כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וָכֶבֶשׂ אוֹ כְּנִסְכֵּי שְׁלוֹשָׁה כְּבָשִׂים; נָדַר עֲשָׂרָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וְאַיִל אוֹ שְׁנֵי כְּבָשִׂים וְאַיִל. וְכֵן עַד לְעוֹלָם.
ידנָדַר חֲמֵשֶׁת לוּגִין - אוֹמְרִין לוֹ 'הַשְׁלֵם שִׁשָּׁה', שֶׁהֲרֵי קְבָעָן לְקָרְבָּן; אֲבָל אִם נָדַר לוֹג אוֹ שְׁנַיִם - פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין כְּלָל, לֹא הֵן וְלֹא מִקְצָתָן.
וְאֵין מִתְנַדְּבִין וְלֹא נוֹדְרִין פָּחוֹת מִלּוֹג שֶׁמֶן - שֶׁאֵין לְךָ מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, וְהִיא צְרִיכָה לוֹג אֶחָד שֶׁמֶן.
טוהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִין. 'הֲרֵי עָלַי שֶׁמֶן', לֹא יִפְחֹת מִלּוֹג.
פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה לוֹג נָדַר מִן הַיַּיִן אוֹ מִן הַשֶּׁמֶן - יָבִיא מֵאָה וְאַרְבָּעִים לוֹג; שֶׁאֵין לְךָ יוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין בּוֹ הַצִּבּוּר קָרְבָּנוֹת מְרֻבּוֹת יוֹתֵר מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וְיִהְיוּ הַנְּסָכִים בּוֹ בַּיּוֹם מֵאָה וְאַרְבָּעִים לוֹג שֶׁמֶן וּכְמוֹתָם יַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין.