אמִצְוַת עֲשֵׂה לִיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל; ויקרא כו, ב). וְלֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא, אֶלָא מִמִּי שֶׁצִּוָּה עַל יִרְאָתוֹ.
בוְאֵיזוֹ הִיא יִרְאָתוֹ? שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, אוֹ בְּמִנְעָל שֶׁבְּרַגְלָיו, אוֹ בַּאֲפֻנְדָּתוֹ, אוֹ בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, אוֹ בַּמָּעוֹת הַצְּרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאָסוּר לוֹ לָרֹק בְּכָל הַר הַבַּיִת; אֶלָא אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק, מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יַעֲשֶׂה הַר הַבַּיִת דֶּרֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס מִפֶּתַח זוֹ וְיֵצֵא בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְקַצֵּר הַדֶּרֶךְ; אֶלָא יַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ. וְלֹא יִכָּנֵס לוֹ אֶלָא לִדְבַר מִצְוָה.
גוְכָל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת, נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר שֶׁהוּא מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל.
לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ 'מַה לְךָ מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל?' 'שֶׁאֲנִי אָבֵל', 'הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמֶךָ'; 'שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה', 'הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ'.
דכָּל שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָה וְנִסְתַּלֵּק לוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל. אֶלָא מְהַלֵּךְ אֲחוֹרַנִּית מְעַט מְעַט, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הָעֲזָרָה. וְכֵן אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד, וּלְוִיִּים מִדּוּכָנָן כָּךְ הֵם יוֹצְאִין מִן הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֵעַ אַחַר תְּפִלָּה לַאֲחוֹרָיו. כָּל זֶה לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הלֹא יָקַל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁל עֲזָרָה, שֶׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר - מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְכָל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה - יְהַלֵּךְ בְּנַחַת בַּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַ', שֶׁנֶאֶמַר "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א ט, ג; דברי הימים ב ז, טז).
וּמְהַלֵּךְ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד וּרְעָדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהילים נה, טו).
ווְאָסוּר לְכָל אָדָם לֵישֵׁב בְּכָל הָעֲזָרָה. וְאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה'" (שמואל ב ז, יח; דברי הימים א יז, טז).
וְהַסַּנְהֶדְּרִין שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין אֶלָא בְּחֶצְיָהּ שֶׁל חֹל.
זאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הַיּוֹם חָרֵב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, חַיָּב אָדָם בְּמוֹרָאוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ בְּבִנְיָנוֹ: לֹא יִכָּנֵס אֶלָא לַמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְלֹא יֵשֵׁב בָּעֲזָרָה, וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל; ויקרא כו, ב) - מַה שְׁמִירַת שַׁבָּת לְעוֹלָם, אַף מוֹרָא מִקְדָּשׁ לְעוֹלָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָרֵב, בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹמֵד.
חבִּזְמַן שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הָיָה בָּנוּי אָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהָקֵל אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַצּוֹפִים, שֶׁהוּא חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה אֶת הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא יִהְיֶה גָּדֵר מַפְסִיק בֵּינוֹ וּבֵין הַמִּקְדָּשׁ.
טאָסוּר לָאָדָם לְעוֹלָם שֶׁיִּפָּנֶה אוֹ שֶׁיִּישַׁן בֵּין מִזְרָח לְמַעְרָב; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאֵין קוֹבְעִין בֵּית הַכִּסֵּא בֵּין מִזְרָח לְמַעְרָב בְּכָל מָקוֹם: מִפְּנֵי שֶׁהַהֵיכָל בַּמַּעֲרָב. לְפִיכָךְ לֹא יִפָּנֶה לֹא לַמַּעֲרָב, וְלֹא לַמִּזְרָח שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַמַּעֲרָב, אֶלָא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם נִפְנִים, וִישֵׁנִים.
וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים - יֵשֵׁב וּפָנָיו כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ, אוֹ יְסַלֵּק הַקֹּדֶשׁ לַצְּדָדִין.
יוְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל, אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם, חָצֵר כְּנֶגֶד הָעֲזָרָה, שֻׁלְחָן כְּצוּרַת הַשֻּׁלְחָן, וּמְנוֹרָה כְּצוּרַת הַמְּנוֹרָה.
אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא מְנוֹרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה קָנִים אוֹ שֶׁל שְׁמוֹנָה קָנִים, אוֹ מְנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּכֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁבְעָה קָנִים.
יאשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְהִיא אַרְבַּע מַחֲנוֹת; וּמַחֲנֵה לְוִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ" (במדבר א, נ); וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וְהִיא מִפֶּתַח חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד וְלִפְנִים.
וּכְנֶגְדָּן לְדוֹרוֹת: מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם עַד הַר הַבַּיִת, כְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל; וּמִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד פֶּתַח הָעֲזָרָה שֶׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר, כְּמַחֲנֵה לְוִיָּה; וּמִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים, מַחֲנֵה שְׁכִינָה.
וְהַחֵיל וַעֶזְרַת נָשִׁים, מַעֲלָה יְתֵרָה בְּבֵית הָעוֹלָמִים.
יבכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים - מַה שֶׁאֵין מְבִיאִין כֵּן, מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת.
יגעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִשְּׁאָר הָאָרֶץ - שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת הַמְּצֹרָעִים, וְאֵין קוֹבְרִין מֵת בְּתוֹכָן עַד שֶׁיִּרְצוּ שִׁבְעָה טוּבֵי הָעִיר אוֹ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר; וְאִם יָצָא הַמֵּת חוּץ לָעִיר, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ כֻּלָּן לְהַחְזִירוֹ. רָצוּ בְּנֵי הָעִיר לְהוֹצִיא הַקֶּבֶר מִן הַמְּדִינָה, מְפַנִּין אוֹתוֹ. וְכָל הַקְּבָרוֹת מְפַנִּין, חוּץ מִקֶּבֶר נָבִיא אוֹ מֶלֶךְ.
קֶבֶר שֶׁהִקִּיפַתּוּ הָעִיר, בֵּין מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו בֵּין מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ: אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יָתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָאן וַחֲמִשִּׁים לְכָאן, אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ כֻּלָּן; פָּחוֹת מִכָּאן, מְפַנִּין אוֹתוֹ.
ידיְרוּשָׁלַיִם מְקֻדֶּשֶׁת מִשְּׁאָר הָעֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת - שֶׁאוֹכְלִין קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִפְנִים מֵחוֹמָתָהּ.
וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁנֶּאְמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת; וְאֵין מַעְבִירִין בְּתוֹכָהּ עַצְמוֹת אָדָם.
וְאֵין מַשְׂכִּירִין בְּתוֹכָהּ בָּתִּים; וְאֵין נוֹתְנִין בָּהּ מָקוֹם לְגֵר תּוֹשָׁב.
וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ קְבָרוֹת, חוּץ מִקִּבְרֵי בֵּית דָּוִד וְקֶבֶר חֻלְדָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים.
וְאֵין נוֹטְעִין בָּהּ גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְאֵינָהּ נִזְרַעַת וְלֹא נֶחֱרֶשֶׁת שֶׁמָּא תִסְרַח; וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת, חוּץ מִגִּנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים.
וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אַשְׁפּוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁרָצִים.
וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה.
וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת מִפְּנֵי הֶעָשָׁן.
וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים; וְכֵן לֹא יְגַדְּלוּ הַכּוֹהֲנִים תַּרְנְגוֹלִין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת.
וְאֵין הַבַּיִת נֶחְלָט בָּהּ; וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בַּנְּגָעִים; וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת; וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים.
טוהַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה - שֶׁאֵין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִין לְשָׁם. וּמֻתָּר לְהַכְנִיס הַמֵּת עַצְמוֹ לְהַר הַבַּיִת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טְמֵא מֵת שֶׁהוּא נִכְנָס לְשָׁם.
טזהַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין גּוֹיִים וּטְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה נִכְנָסִים לְשָׁם.
יזעֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל - שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאִסּוּר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם.
אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, מֻתָּר טְבוּל יוֹם לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.
וְטָמֵא שֶׁנִּכְנָס לַעֶזְרַת הַנָּשִׁים, אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת.
יחעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת נָשִׁים - שֶׁאֵין מְחֻסָּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לָהּ חַיָּב כָּרֵת.
יטעֶזְרַת הַכּוֹהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה - שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְשָׁם, אֶלָא בְּשָׁעַת צָרְכֵיהֶם לִסְמִיכָה וּלְכַפָּרָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה.
כבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה - שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וּקְרוּעֵי בְּגָדִים נִכְנָסִין לְשָׁם.
כאהַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ - שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.
כבבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָא כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה.
כגמָקוֹם שֶׁהָיָה בָּעֲלִיָּה מְכֻוָּן עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - אֵין נִכְנָסִין לוֹ אֶלָא פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ לֵידַע מַה הוּא צָרִיךְ לְחַזֵּק בִּדְקוֹ.
בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָסִין הַבַּנָּאִים לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן בַּהֵיכָל, אוֹ לְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַטֻּמְאָה - מִצְוָה שֶׁיִּהְיוּ הַנִּכְנָסִין כּוֹהֲנִים תְּמִימִים.
לֹא מָצְאוּ תְּמִימִים, יִכָּנְסוּ בַּעֲלֵי מוּמִין; אִם אֵין שָׁם כּוֹהֲנִים, יִכָּנְסוּ לְוִיִּים; לֹא מָצְאוּ לְוִיִּים, יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל. מִצְוָה בַּטְּהוֹרִים. לֹא מָצְאוּ טְהוֹרִים, יִכָּנְסוּ טְמֵאִים.
טָמֵא וּבַעַל מוּם - יִכָּנֵס טָמֵא וְאַל יִכָּנֵס בַּעַל מוּם, שֶׁהַטֻּמְאָה דְּחוּיָה בַּצִּבּוּר.
וְכָל הַנִּכְנָסִין לַהֵיכָל לְתַקֵּן, יִכָּנְסוּ בְּתֵבוֹת. אִם אֵין שָׁם תֵּבוֹת אוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ בַּתֵּבוֹת - יִכָּנְסוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים.
