אמִצְוַת עֲשֵׂה לִסְפֹּר שֶׁבַע שֶׁבַע שָׁנִים וּלְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים... וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים" (ויקרא כה, ח-י). וּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ מְסוּרִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבָד.
בוּמֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ לִמְנוֹת? מֵאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ" (ויקרא כה, ג) - עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אַרְצוֹ; וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, וְשֶׁבַע שָׁנִים בְּחִלּוּק.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאַחַר מוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִיא שָׁנָה שְׁנִיָּה לַיְּצִירָה - הִתְחִילוּ לִמְנוֹת. וְעָשׂוּ שְׁנַת עֶשֶׂר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם לַיְּצִירָה, שֶׁהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ - שְׁמִטָּה; וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים, שֶׁהִיא שְׁנַת אַרְבַּע וְשִׁשִּׁים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ.
גשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבְלִים מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ.
וְשָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ, שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים בַּיּוֹבֵל הָיְתָה - שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד בַּיִת רִאשׁוֹן. כֵּיוָן שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּטַל מִנְיָן זֶה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה, שִׁבְעִים שָׁנָה. וְנִבְנָה בַּיִת שֵׁנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עָמַד.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית מִבִּנְיָנוֹ עָלָה עֶזְרָא, וְהִיא הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה; וּמִשָּׁנָה זוֹ הִתְחִילוּ לִמְנוֹת מִנְיָן אַחֵר.
וְעָשׂוּ שְׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה לְבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי שְׁמִטָּה, וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יוֹבֵל בְּבַיִת שֵׁנִי, מוֹנִין הָיוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמִטּוֹת.
דנִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁחָרַב בָּהּ הַבַּיִת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁתְּחִלָּתָהּ מִתִשְׁרֵי שֶׁאַחַר הֶחֻרְבָּן בִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי מִתִשְׁרֵי הוּא הַמִּנְיָן לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבֵלוֹת - אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִן הַיּוֹבֵל הַתְּשִׁיעִי הָיְתָה.
וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת אֶלֶף וּמֵאָה וְשֶׁבַע לֶחֻרְבָּן, שֶׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּשְׁמוֹנִים וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְמִנְיַן שְׁטָרוֹת, שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׂ וּשְׁלוֹשִׁים וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְּצִירָה - הִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה, וְהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִן הַיּוֹבֵל.
האֲבָל כָּל הַגְּאוֹנִים אָמְרוּ, שֶׁמָּסֹרֶת הִיא בִּידֵיהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁלֹּא מָנוּ בְּאוֹתָן הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁבֵּין חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי אֶלָא שְׁמִטּוֹת בִּלְבָד, בְּלֹא יוֹבֵל.
וְכֵן מִשֶּׁחָרַב בָּאַחֲרוֹנָה, לֹא מָנוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים אֶלָא שֶׁבַע שֶׁבַע בִּלְבָד מִתְחִלַּת שְׁנַת הֶחֻרְבָּן.
וְכֵן עוֹלֶה מִתַּלְמוּד עֲבוֹדָה זָרָה כְּפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁהוּא קַבָּלָה.
ווּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה יְדוּעָה הִיא וּמְפֻרְסֶמֶת אֵצֶל הַגְּאוֹנִים וְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא מָנוּ אֶלָא לִשְׁנֵי חֻרְבָּן, מַשְׁלִיכִין אוֹתָן שֶׁבַע שֶׁבַע.
וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תְּהִי שָׁנָה זוֹ, שֶׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּמֵאָה וְאֶלֶף לֶחֻרְבָּן, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
וְעַל זֶה אָנוּ סוֹמְכִין, וּכְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ מוֹרִין לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים - שֶׁהַקַּבָּלָה וְהַמַּעֲשֶׂה עַמּוּדִים גְּדוֹלִים בַּהוֹרָאָה, וּבָהֶן רָאוּי לְהִתָּלוֹת.
זשְׁנַת יוֹבֵל אֵינָהּ עוֹלָה מִמִּנְיַן שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ - אֶלָא שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה, וּשְׁנַת חֲמִשִּׁים יוֹבֵל; וּשְׁנַת אַחַת וַחֲמִשִּׁים, תְּחִלַּת שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁל שָּׁבוּעַ. וְכֵן בְּכָל יוֹבֵל וְיוֹבֵל.
חמִשֶּׁגָּלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ הַיּוֹבֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כה, י) - בִּזְמַן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֹרָבִין שֵׁבֶט בְּשֵׁבֶט, אֶלָא כֻּלָּן יוֹשְׁבִים כְּתִקְנָן.
בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בָּאָרֶץ - נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹבֵל הִיא" (ויקרא כה, י; ויקרא כה, יא; ויקרא כה, יב) - בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.
טוּבִזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, נוֹהֵג דִּין עֶבֶד עִבְרִי, וְדִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְדִין שְׂדֵה חֲרָמִים, וְדִין שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב; וְנוֹהֶגֶת שְׁבִיעִית בָּאָרֶץ, וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם - מִן הַתּוֹרָה.
וּבִזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג - אֵינוֹ נוֹהֵג אֶחָד מִכָּל אֵלוּ, חוּץ מִשְׁבִיעִית בָּאָרֶץ וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ימִצְוַת עֲשֵׂה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בָּעֲשִׂירִי לְתִשְׁרֵי בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל. וּמִצְוָה זוֹ מְסוּרָה לְבֵית דִּין תְּחִלָּה, וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר..." (ויקרא כה, ט). וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר - תֵּשַׁע, כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמַעְבִירִין שׁוֹפָר בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
יאשׁוֹפָר שֶׁל יּוֹבֵל וְשֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר.
וְאֶחָד רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֶחָד הַיּוֹבֵל לַתְּקִיעוֹת; אֶלָא שֶׁבַּיּוֹבֵל תּוֹקְעִין בֵּין בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וּבֵין בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין, וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.
יבוּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַּׁבָּת, לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֶלָא בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְאֵין כָּל יָחִיד וְיָחִיד תּוֹקֵעַ אֶלָא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.
יגשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין בַּיּוֹבֵל: תְּקִיעָה, וְשִׁלּוּחַ עֲבָדִים, וְהַחְזָרַת שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְזוֹ הִיא 'הַשְׁמָטַת קַרְקַע'.
ידמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִים לְבָתֵּיהֶן וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶן וְלֹא הַשָּׁדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן, אֶלָא עֲבָדִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים - תָּקְעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן, וְחָזְרוּ שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
טודִּין הַיּוֹבֵל בִּשְׁבִיתַת הָאָרֶץ וְדִין הַשְּׁמִטָּה אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר. כָּל שֶׁאָסוּר בַּשְּׁבִיעִית מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ, אָסוּר בִּשְׁנַת יוֹבֵל; וְכָל שֶׁמֻּתָּר בַּשְּׁבִיעִית, מֻתָּר בַּיּוֹבֵל; וּמְלָאכוֹת שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית, לוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּיּוֹבֵל; וְדִין פֵּרוֹת שְׁנַת יוֹבֵל בַּאֲכִילָה וּמְכִירָה וּבְבִעוּר, כְּדִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְכָל דָּבָר.
טזיְתֵרָה שְׁבִיעִית עַל הַיּוֹבֵל - שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶטֶת כְּסָפִים, וְלֹא יּוֹבֵל. וְיוֹתֵר יוֹבֵל עַל הַשְּׁבִיעִית - שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים וּמַשְׁמִיט קַרְקַע. וְזֶה הוּא דִּין מְכִירַת שָׂדוֹת הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (ויקרא כה, כד). יוֹבֵל מַשְׁמִיט קַרְקַע בִּתְחִלָּתוֹ, וּשְׁבִיעִית אֵין מְשַׁמֶטֶת כְּסָפִים אֶלָא בְּסוֹפָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
