אמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַ"זֹּנָה" (ויקרא כא, ז; ויקרא כא, יד) הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה - הִיא כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה בַּכֹּל, אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ.
לְפִיכָךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בַּסְקִילָה - לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה, וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת - לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה, וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ.
בוְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה, אַפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּמַלְקוּת - לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ.
אֲבָל הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מֵאִסּוּרֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בַּכֹּל, וְאֵינָן מְיֻחָדִין בַּכּוֹהֲנִים, אוֹ מֵאִסּוּרֵי עֲשֵׂה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְמִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה, אוֹ לְגוֹי וְעֶבֶד הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ - הֲרֵי זוֹ זוֹנָה.
גוְכֵן הַגִּיּוֹרֶת וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת - אַפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים - הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זוֹ זוֹנָה וַאֲסוּרָה לַכּוֹהֵן.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
מִכָּאן אָמְרוּ: גּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אוֹ מִצְרִי וַאֲדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, אוֹ חָלָל, שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית - עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה, וְנִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה. וְאִם הָיְתָה כּוֹהֶנֶת, נִפְסְלָה מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר, עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לַכּוֹהֵן, וְאֵינָהּ זוֹנָה.
דהַבָּא עַל אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כְּגוֹן הַבָּא עַל קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אוֹ עַל חֲלוּצָתוֹ - לֹא עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יִבּוּם.
ההָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תָּלוּי בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר. שֶׁהֲרֵי הַבָּא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַקְּדֵשָׁה, וְהַנִּרְבַעַת לִבְהֵמָה - נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל אִסּוּר וְלֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה; וּמִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָלָל - נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל הֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה.
וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָא בַּפְּגִימָה, וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ אוֹ מֵחָלָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וכָּל הַנִּבְעֶלֶת לְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה - בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ - מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה. וּבִלְבָד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. לְפִיכָךְ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן - נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה.
זאֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה - בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה" (דברים כד, ד). הַכֹּל בִּכְלָל, שֶׁאִם נִבְעֲלוּ נֶאֶסְרוּ עַל בַּעְלֵיהֶן. פָּרַט לָךְ הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה, יג); אֲבָל אֵשֶׁת כּוֹהֵן בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁהֲרֵי הִיא זוֹנָה.
חאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה. אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ, נֶאֱנַסְתִּי אוֹ שָׁגַגְתִּי וּבָא עָלַי אַחֵר, אוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁזִנְּתָה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן - הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וְאִם הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹ, אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵיהֶם - הֲרֵי זֶה יוֹצִיא, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי סָפֵק.
טאֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ 'נֶאֱנַסְתִּי', אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ - הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְכָל כּוֹהֵן שֶׁבָּעוֹלָם, אַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלָהּ; שֶׁהֲרֵי הוֹדָת שֶׁהִיא זוֹנָה, וְאָסְרָה עַצְמָהּ וְנַעֲשֵׂית כַּחֲתִכָּה הָאֲסוּרָה.
יכּוֹהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, וְאַחַר זְּמַן בָּא עָלֶיהָ וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ - נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק, שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין נִבְעֲלָה, אוֹ אַחַר קִדּוּשִׁין.
אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁטָּעַן טְעָנָה זוֹ - לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת: שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין שֶׁמָּא אַחַר קִדּוּשִׁין; וְאַפִלּוּ נֹאמַר אַחַר קִדּוּשִׁין - שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן, שֶׁהָאֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יאלְפִיכָךְ אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ לְיִשְׂרָאֵל, וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ - נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק; שֶׁאֵין כָּאן אֶלָא סָפֵק אֶחָד, שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן, וּסְפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, לְחֻמְרָא.
יבכָּל אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, וְנִסְתְּרָה וְלֹא שָׁתָת מֵי סוֹטָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכּוֹהֵן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה; בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לְהַשְׁקוֹתָהּ, בֵּין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֵדוּת שֶׁמָּנְעָה אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת - הוֹאִיל וְלֹא שָׁתָת מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה מִסָּפֵק.
יגפְּנוּיָה שֶׁרָאוּהָ נִבְעֲלָה לְאֶחָד, וְהָלַךְ לוֹ, וְאָמְרוּ לָהּ 'מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַיִךְ?' וְאָמְרָה 'אָדָם כָּשֵׁר' - הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְלֹא עוֹד, אֶלָא אַפִלּוּ רָאוּהָ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ 'מִמִּי נִתְעַבַּרְתְּ?' וְאָמְרָה 'מֵאָדָם כָּשֵׁר' - הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְכוֹהֵן.
ידבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְעֲלָה בּוֹ פָּרָשַׁת דְּרָכִים אוֹ בַּקְּרָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁהַכֹּל עוֹבְרִין שָׁם, וְהָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים שָׁם כְּשֵׁרִים, וְרֹב הָעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה פֵּרְשׁוּ אֵלּוּ הָעוֹבְרִין כְּשֵׁרִים. שֶׁחֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיֵחוּסִין, וְהִצְרִיכוּ שְׁנֵי רֻבּוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים פּוֹסְלִים אוֹתָהּ, כְּגוֹן גּוֹיִים וּמַמְזֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִמֶּנּוּ כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁהָיוּ רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּסוּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים - חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אוֹתָהּ נִבְעֲלָה, וְלֹא תִנָּשֵׂא לְכוֹהֵן לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא.
טורָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בָּעִיר, אוֹ נִתְעַבְּרָה בָּעִיר - אַפִלּוּ לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם אֶלָא גּוֹי אֶחָד אוֹ חָלָל אֶחָד וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה לְכוֹהֵן; שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ, כְּמֶחְצָה עַל מֶחְצָה הוּא. וְאִם נִשֵּׂאת - לֹא תֵצֵא, הוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת 'לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי'.
טזהָיְתָה אִלֶּמֶת אוֹ חֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁאָמְרָה 'אֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִבְעַלְתִּי', אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת בֵּין כָּשֵׁר לְפָסוּל - הֲרֵי זוֹ סְפֵק זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכוֹהֵן - תֵּצֵא, אֶלָא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָרֻבִּין הַמְּצוּיִין אֶצְלָהּ כְּשֵׁרִים.
יזהַשְּׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יָתֵר - אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה, שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לְגוֹי. וְאִם יֵשׁ לָהּ עֵד שֶׁלֹּא נִתְיַחֵד הַגּוֹי עִמָּהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה. וְאַפִלּוּ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ קָרוֹב, נֶאֱמָן לְעֵדוּת זוֹ. וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת כֻּלָּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִיכָךְ הֵקִילוּ בַּשְּׁבוּיָה.
יחוְכֵן קָטָן שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, נֶאֱמָן. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁבָּה הוּא וְאִמּוֹ, וְהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר 'נִשְׁבִּינוּ לְבֵין הַגּוֹיִים, יָצָאתִי לִשְׁאֹב מַיִם וְדַעְתִּי עַל אִמִּי, לִלְקֹט עֵצִים וְדַעְתִּי עַל אִמִּי'; וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ חֲכָמִים לְכוֹהֵן עַל פִּיו.
יטאֵין הַבַּעַל נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּאִשְׁתּוֹ הַשְּׁבוּיָה שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, שֶׁאֵין אָדָם מֵעִיד לְעַצְמוֹ. וְכֵן שִׁפְחָתָהּ, לֹא תָעִיד לָהּ. אֲבָל שִׁפְחַת בַּעְלָהּ, מְעִידָה לָהּ. וְשִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה מְסִיחָה לְפִי תֻּמָּהּ נֶאֱמֶנֶת.
ככּוֹהֵן שֶׁהֵעִיד לִשְׁבוּיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה - הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם פְּדָאָהּ וְהֵעִיד לָהּ - הֲרֵי זֶה יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהִיא טְהוֹרָה, לֹא הָיָה נוֹתֵן מָעוֹתָיו בָּהּ.
כאהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה 'נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי' - נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאַפִלּוּ הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא שְׁבוּיָה.
אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית - אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ אֶחָד שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁנִּטְמֵאת, וְאֶחָד מַכְחִישׁ אוֹתוֹ וּמֵעִיד לָהּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ גּוֹי עַד שֶׁנִּפְדֵּית - אַפִלּוּ זֶה שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
כבמִי שֶׁאָמְרָה 'נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי', וְהִתִּירוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית - הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה, וְלֹא תֵצֵא מֵהֶתֵּרָהּ. וְאַפִלּוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ הַשַּׁבָּאי, וַהֲרֵי הִיא שְׁבוּיָה לְפָנֵינוּ בְּיַד אֲדוֹנֶיהָ - הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא מֵהֶתֵּרָהּ שֶׁהִתִּירוּהָ. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מֵעַתָּה עַד שֶׁתִּפָּדֶה.
כגבָּאוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּטְמֵאת - אַפִלּוּ נִשֵּׂאת, וְאַפִלּוּ הָיוּ לָהּ בָּנִים - הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא. וְאִם בָּא עֵד אֶחָד, אֵינוֹ כְּלוּם. אָמְרָה 'נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי, וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁאֲנִי טְהוֹרָה' - אֵין אוֹמְרִין: נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים, אֶלָא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיַד. וְלֹא עוֹד, אֶלָא אַפִלּוּ יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֵדֵי טֻמְאָה - מַתִּירִין אוֹתָהּ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים. שֶׁבַּשְּׁבוּיָה הֵקִילוּ.
כדהָאָב שֶׁאָמַר 'קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְגֵרַשְׁתִּיהָ', וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה - נֶאֱמָן. קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה - אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַחְזִיקָהּ גְּרוּשָׁה.
נִּשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ, בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה - אֵינוֹ נֶאֱמָן; שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָא לְאָסְרָהּ מִשּׁוּם אִישׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים כב, טז) - אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִשּׁוּם זְנוּת.
כהאֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּיָה - הוֹאִיל וְהַדָּבָר סָפֵק, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לָדוּר עִמּוֹ בְּחָצֵר אַחַת; וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּמִיד לְשָׁמְרוֹ.
כועִיר שֶׁבָּאָה בַּמָּצוֹר וְנִכְבְּשָׁה: אִם הָיוּ הַגּוֹיִים מַקִּיפִין אֶת הָעִיר מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ וְתֵעָשֶׂה בִּרְשׁוּתָן - הֲרֵי כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת לַכְּהֻנָּה כִּשְׁבוּיוֹת, שֶׁמָּא נִבְעֲלוּ לַגּוֹיִים. אֶלָא מִי שֶׁהָיְתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כזוְאִם הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת, וְלֹא יֵדְעוּ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּעִיר מַחְבּוֹאָה אַחַת, אַפִלּוּ אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָא אִשָּׁה אַחַת - הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל.
כחכֵּיצַד מַצֶּלֶת? כָּל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה 'טְהוֹרָה אֲנִי' - נֶאֱמֶנֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עֵד; מִתּוֹךְ שֶׁיְכוֹלָה לוֹמַר 'נִמְלַטְתִּי כְּשֶׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר' אוֹ 'בַּמַּחְבּוֹאָה הָיִיתִי וְנִצּוֹלְתִּי', נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר 'לֹא נִמְלַטְתִּי וְלֹא נֶחְבֵּאתִּי, וְלֹא נִטְמֵאתִי'.
כטבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּגְדוּד שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכוּת, שֶׁהֵם מִתְיַשְּׁבִין בָּעִיר, וְאֵינָן יְרֵאִין. לְפִיכָךְ חוֹשְׁשִׁין לָהֶם, שֶׁמָּא בָּעֲלוּ. אֲבָל גְּדוּד שֶׁל מַלְכוּת אַחֶרֶת שֶׁפָּשַׁט וְשָׁטַף וְעָבַר - לֹא נֶאֶסְרוּ הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי לִבְעֹל, שֶׁהֵן עוֹסְקִים בַּשָּׁלָל, וּבוֹרְחִין לָהֶם.
וְאִם שָׁבוּ נָשִׁים, וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתָן - אַף עַל פִּי שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, וְהִצִּילוּ אוֹתָן מִיָּדָם - הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת.
להָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בְּיַד גּוֹיִים - עַל יְדֵי מָמוֹן, מֻתֶּרֶת. וְעַל יְדֵי נְפָשׁוֹת, אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ אִם הָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן, נֶאֶסְרָה עָלָיו.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְּמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הַגּוֹיִים, וְהֵם יְרֵאִים מֵהֶם; אֲבָל בִּזְּמַן שֶׁיַּד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה עָלֵינוּ - אַפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּרְשׁוּת הַגּוֹיִים, נֶאֶסְרָה אֶלָא אִם כֵּן הֵעִיד לָהּ אֶחָד כַּשְּׁבוּיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
