אהַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנַאי: אִם נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, מְקֻדֶּשֶׁת; וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בֵּין שֶׁהָיָה הַתְּנַאי מִן הָאִישׁ, בֵּין שֶׁהָיָה מִן הָאִשָּׁה. וְכָל תְּנַאי שֶׁבָּעוֹלָם - בֵּין בְּקִדּוּשִׁין, בֵּין בְּגֵרוּשִׁין, בֵּין בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר, בֵּין בִּשְׁאָר דִּינֵי מָמוֹן - צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּתְּנַאי אַרְבָּעָה דְּבָרִים.
בוְאֵלּוּ הֵן הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁל כָּל תְּנַאי: שֶׁיִּהְיֶה תְּנַאי כָּפוּל, וְשֶׁיִּהְיֶה הֵן שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לַלַּאו, וְשֶׁיִּהְיֶה הַתְּנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁיִּהְיֶה הַתְּנַאי דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ.
וְאִם חָסֵר הַתְּנַאי אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי הַתְּנַאי בָּטֵל, וּכְאִלּוּ אֵין שָׁם תְּנַאי כְּלָל; אֶלָא תִּהְיֶה זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת וְיִתְקַיֵּם הַמֶּקָּח אוֹ הַמַּתָּנָה מִיָּד, וּכְאִלּוּ לֹא הִתְנָה כְּלָל, הוֹאִיל וְחָסֵר הַתְּנַאי אֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה.
גכֵּיצַד? הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה 'אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה, וְאִם לֹא תִתְּנִי לִי לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת', וְאַחַר שֶׁהִתְנָה תְּנַאי זֶה נָתַן לָהּ הַדִינָר - הֲרֵי הַתְּנַאי קַיָּם, וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת עַל תְּנַאי; וְאִם נָתְנָה לוֹ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לֹא נָתְנָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
דאֲבָל אִם אָמַר לָהּ 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה', וְנָתַן הַדִינָר בְּיָדָהּ, וְהִשְׁלִים הַתְּנַאי וְאָמַר 'אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז תְּהִי מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לֹא תִתְּנִי לִי לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת' - הֲרֵי הַתְּנַאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה וְנָתַן לְיָדָהּ וְאַחַר כָּךְ הִתְנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כְּלוּם.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הוְכֵן אִם אָמַר לָהּ 'אִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה', וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדִינָר לְיָדָהּ - הֲרֵי הַתְּנַאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כָפַל תְּנָאוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהּ 'וְאִם לֹא תִתְּנִי לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת'. וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כְּלוּם.
ווְכֵן אִם אָמַר לָהּ 'אִם לֹא תִתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת לִי, וְאִם תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה', וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדִינָר לְיָדָהּ - הֲרֵי הַתְּנַאי בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים לָאו לְהֵן. וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כְּלוּם.
זוְכֵן אִם אָמַר לָהּ 'אִם תַּעֲלִי לָרָקִיעַ אוֹ תֵּרְדִי לַתְּהוֹם הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה, וְאִם לֹא תַעֲלִי לָרָקִיעַ וְלֹא תֵרְדִי לַתְּהוֹם לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת', וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַדִינָר בְּיָדָהּ - הֲרֵי הַתְּנַאי בָּטֵל, וַהֲרֵי הִיא מְקֻדֶּשֶׁת מִיָּד; שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְקַיֵּם תְּנַאי זֶה, וְאֵין זֶה אֶלָא כְּמַפְלִיגָהּ בִּדְבָרִים דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהִתּוּל.
חהֲרֵי שֶׁהִתְנָה בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ, אֶלָא שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתוֹ - כְּגוֹן שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה 'אִם תֹּאכְלִי חֵלֶב וְדָם הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה, וְאִם לֹא תֹאכְלִי לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת', 'אִם תֹּאכְלִי בְּשַׂר חֲזִיר הֲרֵי זֶה גִּטִּיךְ, וְאִם לֹא תֹאכְלִי, לֹא יְהֵא גֵּט', וְאַחַר שֶׁהִתְנָה, נָתַן הַדִינָר אוֹ הַגֵּט בְּיָדָהּ - הֲרֵי הַתְּנַאי קַיָּם; וְאִם עָבְרָה וְאָכְלָה, תִּהְיֶה מְקֻדֶּשֶׁת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְאִם לֹא אָכְלָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. וְאֵין אוֹמְרִים בְּזֶה: הֲרֵי הִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא תֹאכַל, וְלֹא תִתְקַדֵּשׁ וְלֹא תִתְגָּרֵשׁ.
טוּבְמַה אָמְרוּ: כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - תְּנָאוֹ בָּטֵל, חוּץ מִדָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן? כְּגוֹן שֶׁקִדֵּשׁ אוֹ גֵּרַשׁ אוֹ נָתַן אוֹ מָכַר עַל תְּנַאי שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּתְנָאוֹ שֶׁיְּזַכֶּה עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁלֹּא זִכְּתָה לוֹ תּוֹרָה וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ, אוֹ יִפְטֹר עַצְמוֹ בִּתְנָאוֹ מִדָּבָר שֶׁחִיְּבָה אוֹתוֹ בּוֹ תּוֹרָה - שֶׁאוֹמְרִין לוֹ 'תְּנָאַךָ בָּטֵל, וּכְבָר נִתְקַיְּמוּ מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵין אַתָּה נִפְטָר מִדָּבָר שֶׁחִיְּבָה אוֹתְךָ בּוֹ הַתּוֹרָה, וְלֹא תִזְכֶּה בְּדָבָר שֶׁמָּנְעָה אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ'.
יכֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁקִדֵּשׁ אִשָּׁה עַל תְּנַאי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה - שֶׁאוֹמְרִין לוֹ 'כְּסוּת וּשְׁאֵר, תְּנָאַךָ קַיָּם', מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן.
אֲבָל בָּעוֹנָה - תְּנָאַךָ בָּטֵל, שֶׁהַתּוֹרָה חִיְּבָה אוֹתְךָ בָּעוֹנָה, וַהֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאַתָּה חַיָּב בְּעוֹנָתָהּ, וְאֵין בְּיָדְךָ לִפְטֹר עַצְמְךָ בִּתְנָאַךָ'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְכֵן הַמְּקַדֵּשׁ יְפַת תֹּאַר עַל תְּנַאי שֶׁיִּתְעַמֶּר בָּהּ - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאֵין לוֹ לְהִתְעַמֶּר בָּהּ; שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מָנְעָה אוֹתוֹ מִלְּהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה, וְלֹא מִפְּנֵי תְּנָאוֹ יִזְכֶּה בְּדָבָר שֶׁמָּנְעָה אוֹתוֹ תּוֹרָה, אֶלָא תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יאהִתְנָה עַל הָאִשָּׁה בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין אוֹ בִּשְׁעַת גֵּרוּשִׁין שֶׁתִּבָּעֵל לְאָבִיהָ וּלְאָחִיהָ אוֹ לִבְנָהּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁתַּעֲלֶה לָרָקִיעַ אוֹ שֶׁתֵּרֵד לַתְּהוֹם, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, שֶׁאֵין בְּיָדָהּ שֶׁיַּעַבְרוּ אֲחֵרִים וְיָבוֹאוּ עַל הָעֶרְוָה, וְנִמְצָא שֶׁהִתְנָה בְּדָבָר שֶׁאֵין בְּיָדָהּ לְקַיְּמוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יבאֲבָל אִם הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁיִּתֵּן לִי פְּלוֹנִי חֲצֵרוֹ אוֹ שֶׁיַּשִּׂיא בִּתּוֹ לִבְנִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - תְּנָאוֹ קַיָּם; שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר בְּיָדָהּ לְקַיְּמוֹ, וְתִתֵּן לִפְלוֹנִי מָמוֹן הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֲצֵרוֹ וְעַד שֶׁיַּשִּׂיא בִּתּוֹ לִבְנוֹ - שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן עֲבֵרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יגשִׂים אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל תְּנָאִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ תָּמִיד, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ הַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנַאי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ הַנּוֹתֵן גֵּט עַל תְּנַאי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ הַמּוֹכֵר, אוֹ הַנּוֹתֵן עַל תְּנַאי - תֵּדַע שֶׁהַתְּנַאי יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ אוֹתָן בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם.
וְאִם חָסֵר אֶחָד מֵהֶן, אֵין כָּאן תְּנַאי.
ידיֵשׁ מִקְצַת גְּאוֹנִים אַחֲרוֹנִים שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם צָרִיךְ לִכְפֹּל תְּנָאוֹ אֶלָא בְּגִטִּין וְקִדּוּשִׁין בִּלְבָד, אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפֹּל.
וְאֵין רָאוּי לִסְמֹךְ עַל דָּבָר זֶה, שֶׁכְּפִילַת הַתְּנַאי עִם שְׁאָר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים, מִתְּנַאי בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד לָמְדוּ אוֹתָן חֲכָמִים, "אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד... וְאִם לֹא יַעַבְרוּ" (במדבר לב, כט-ל) - וּתְנַאי זֶה לֹא הָיָה בְּגִטִּין וְלֹא בְּקִדּוּשִׁין. וּכְזֶה הוֹרוּ גְּדוֹלֵי הַגְּאוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת.
טוהַמְּקַדֵּשׁ עַל תְּנַאי - כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, תִּהְיֶה מְקֻדֶּשֶׁת מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, לֹא מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה.
כֵּיצַד? הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה 'אִם אֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז בְּשָׁנָה זוֹ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדִינָר זֶה, וְאִם לֹא אֶתֵּן לָךְ לֹא תְהִי מְקֻדֶּשֶׁת', וְנָתַן הַדִינָר לְיָדָהּ בְּנִיסָן, וְנָתַן לָהּ הַמָאתַיִם זוּז שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ בְּתִשְׁרֵי - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִתִשְׁרֵי. לְפִיכָךְ אִם קִדְּשָׁהּ שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי שֶׁל רִאשׁוֹן - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי.
וְכֵן הַדִּין בַּגִּטִּין וּבַמְּמוֹנוֹת - בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, הוּא שֶׁיִּהְיֶה גֵּט אוֹ יִתְקַיֵּם הַמֶּקָּח אוֹ הַמַּתָּנָה.
טזבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה שָׁם תְּנַאי, וְלֹא אָמַר 'מֵעַכְשָׁו'; אֲבָל אִם אָמַר לָהּ 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁו בְּדִינָר זֶה אִם אֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז', וּלְאַחַר זְמַן נָתַן לָהּ הַמָּאתַיִם - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת לְמַפְרֵעַ מִשְׁעַת הַקִּדּוּשִׁין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה תְּנָאוֹ אֶלָא לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה. לְפִיכָךְ, אִם קִדְּשָׁהּ אַחֵר קֹדֶם שֶׁיֵּעָשֶׂה הַתְּנַאי - אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הַדִּין בַּגִּטִּין וּבַמְּמוֹנוֹת.
יזכָּל הָאוֹמֵר 'מֵעַכְשָׁו', אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפֹּל תְּנָאוֹ וְלֹא לְהַקְדִּים הַתְּנַאי לַמַּעֲשֶׂה, אֶלָא אַף עַל פִּי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה, תְּנָאוֹ קַיָּם. אֲבָל צָרִיךְ לְהַתְנוֹת בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ; וְאִם הִתְנָה בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ - הֲרֵי זֶה כְּמַפְלִיג בִּדְבָרִים, וְאֵין שָׁם תְּנַאי.
וְכָל הָאוֹמֵר 'עַל מְנַת' - הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר 'מֵעַכְשָׁו', וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפֹּל הַתְּנַאי וְלֹא לְהַקְדִּימוֹ לַמַּעֲשֶׂה.
יחכֵּיצַד? הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז', 'הֲרֵי זֶה גִּטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז', 'הֲרֵי חָצֵר זוֹ נְתוּנָה לְךָ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז' - הֲרֵי תְּנָאוֹ קַיָּם, וְנִתְקַדְּשָׁה הָאִשָּׁה, אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְזָכָה זֶה בֶּחָצֵר, וְהֵם יִתְּנוּ הַמָאתַיִם זוּז.
וְאִם לֹא נָתְנוּ - לֹא תִהְיֶה זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְלֹא תִתְגָּרֵשׁ זוֹ, וְלֹא יִזְכֶּה זֶה בֶּחָצֵר.
וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָפַל תְּנָאוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה לַתְּנַאי, וְנָתַן הַקִּדּוּשִׁין אוֹ הַגֵּט בְּיָדָהּ וְהֶחֱזִיק זֶה בֶּחָצֵר, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִים תְּנָאוֹ; שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי - יִזְכֶּה זֶה בֶּחָצֵר, וְתִתְקַדֵּשׁ זוֹ וְתִתְגָּרֵשׁ זוֹ, מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי כְּלָל.
