תשובה - פרק ד - BeitChabad.com

אאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה:

אַרְבָּעָה מֵהֶן עָוֹן גָּדוֹל, וְהָעוֹשֶׂה אֶחָד מֵהֶן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְפִּיק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְפִי גֹּדֶל חֶטְאוֹ. וְאֵלּוּ הֵם:

א) הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים. וּבִכְלָל עָוֹן זֶה הַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה.

ב) וְהַמַּטֶּה אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְרָעָה כְּגוֹן מֵסִית וּמַדִּיחַ.

ג) הָרוֹאֶה בְנוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְאֵינוֹ מְמַחֶה בְּיָדוֹ. הוֹאִיל וּבְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ אִלּוּ מִחָה בוֹ הָיָה פוֹרֵשׁ - וְנִמְצָא כְּמַחֲטִיאוֹ. וּבִכְלָל עָוֹן זֶה כֹּל שֶׁאֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְמַחוֹת בַּאֲחֵרִים בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים וְלֹא מִחָה אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּכִשְׁלוֹנָם.

ד) וְהָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב' וּבִכְלָל זֶה הָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר'.

בוּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנּוֹעֲלִים דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶן, וְאֵלּוּ הֵם:

א) הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר - לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶן וְאֵינוֹ זוֹכֶה עִמָּהֶן בִּזְכוּת שֶׁעוֹשִׁין.

ב) וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים - לְפִי שֶׁמַּחֲלֻקְתּוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לִפְרשׁ מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.

ג) וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְוֹת - שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּזּוּ בְעֵינָיו אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא עוֹשָׂן, וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה בַּמֶּה יִזְכֶּה?

ד) וְהַמְבַזֶּה רַבּוֹתָיו - שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לוֹ לְדַחֲפוֹ וּלְטָרְדוֹ כְּגֵחֲזִי, וּבִזְמַן שֶׁנִּטְרָד לֹא יִמְצָא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת.

ה) וְהַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת - שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכַחַת גּוֹרֶמֶת לִתְשׁוּבָה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹדִיעִים לוֹ לָאָדָם חֲטָאָיו וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ - חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ"; "מַמְרִים הֱיִיתֶם"; "וְלֹא נָתַן יְיָ לָכֶם לֵב"; "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם".

וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "הוֹי גּוֹי חֹטֵא"; "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ"; "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה". וְכֵן צִוָּהוּ הָאֵ ל לְהוֹכִיחַ לַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ".

וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲמִיד בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן וִירֵא שָׁמַים מִנְּעוּרָיו וְאָהוּב לָהֶם שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ לָרַבִּים וּמַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה.

וְזֶה שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת אֵינוֹ בָא לַמּוֹכִיחַ וְלֹא שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, לְפִיכָךְ יַעֲמֹד בְּחַטֹּאתָיו שֶׁהֵם בְּעֵינָיו טוֹבִים.

גוּמֵהֶם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה; לְפִי שֶׁהֵם עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ חֲבֵרוֹ שֶׁחָטָא לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ אוֹ יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ, וְאֵלּוּ הֵם:

א) הַמְּקַלֵּל אֶת הָרַבִּים - וְלֹא קִלֵּל אָדָם יָדוּעַ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ כַּפָּרָה.

ב) וְהַחוֹלֵק עִם גַּנָּב - שֶׁלְּפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גְּנֵבָה זוֹ שֶׁל מִי הִיא אֶלָּא הַגַּנָּב גּוֹנֵב רַבִּים וּמֵבִיא לוֹ וְהוּא לוֹקֵחַ. וְעוֹד: שֶׁהוּא מַחְזִיק יַד הַגַּנָּב וּמַחֲטִיאוֹ.

ג) וְהַמּוֹצֵא אֲבֵדָה וְאֵינוֹ מַכְרִיז עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ; לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי יַחֲזִיר.

ד) וְהָאוֹכֵל שׁוֹר (נ"א שֹׁד) עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. אֵלּוּ בְנֵי אָדָם אֻמְלָלִין הֵם וְאֵינָן יְדוּעִים וּמְפֻרְסָמִים וְגוֹלִים מֵעִיר לְעִיר וְאֵין לָהֶם מַכִּיר כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שׁוֹר (שֹׁד) זֶה שֶׁל מִי הוּא וְיַחֲזִירֶנוּ לוֹ.

ה) וְהַמְּקַבֵּל שֹׁחַד לְהַטּוֹת דִּין - אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הִגִּיעָה הַטָּיָה זוֹ וְכַמָּה הִיא כֹחָהּ כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיר, שֶׁהַדָּבָר יֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם. וְעוֹד: שֶׁהוּא מַחְזִיק יַד זֶה וּמַחֲטִיאוֹ.

דוּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן אֵין חֶזְקָתוֹ לָשׁוּב מֵהֶן, לְפִי שֶׁהֵם דְּבָרִים קַלִּים בְּעֵינֵי רֹב הָאָדָם - וְנִמְצָא חוֹטֵא וְהוּא יְדַמֶּה שֶׁאֵין זֶה חֵטְא, וְאֵלּוּ הֵם:

א) הָאוֹכֵל מִסְּעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ מְסַפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ - שֶׁזֶּה אֲבַק גָּזֵל הוּא, וְהוּא מְדַמֶּה שֶׁלֹּא חָטָא, וְיֹאמַר: כְּלוּם אָכַלְתִּי אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ.

ב) וְהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹטוֹ שֶׁל עָנִי - שֶׁהָעֲבוֹט שֶׁל עָנִי אֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹן קֻרְדֹּם וּמַחֲרֵשָׁה, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: אֵינָן חֲסֵרִים וַהֲרֵי לֹא גָּזַלְתִּי אוֹתוֹ.

ג) וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲרָיוֹת - מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְכִי בָעַלְתִּי אוֹ קָרַבְתִּי אֶצְלָהּ? וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁרְאִיַּת הָעֵינַיִם עָוֹן גָּדוֹל, שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לְגוּפָן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם.

ד) וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ - אוֹמֵר בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ חֵטְא, לְפִי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ עוֹמֵד שָׁם וְלֹא הִגִּיעַ לוֹ בּשֶׁת וְלֹא בִיְּשׁוֹ, אֶלָּא עָרַךְ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְחָכְמָתוֹ לְמוּל מַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ אוֹ חָכְמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מִכְּלָלוֹ שֶׁהוּא מְכֻבָּד וַחֲבֵרוֹ בָּזוּי.

ה) וְהַחוֹשֵׁד כְּשֵׁרִים - אוֹמֵר בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ חֵטְא, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? וְכִי יֵשׁ שָׁם אֶלָּא חֲשָׁד שֶׁמָּא עָשָׂה אוֹ לֹא עָשָׂה. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה עָוֹן שֶׁמֵּשִׂים אָדָם כָּשֵׁר בְּדַעְתּוֹ כְּבַעַל עֲבֵרוֹת.

הוּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָם יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד וְקָשִׁים הֵם לִפְרשׁ מֵהֶן, לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר מֵהֶן שֶׁמָּא יִדְבַּק בָּהֶן, וְהֵן כֻּלָּן דֵּעוֹת רָעוֹת עַד מְאֹד, וְאֵלּוּ הֵן:

רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע,

וּבַעַל חֵמָה,

וּבַעַל מַחֲשָׁבָה רָעָה,

וְהַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע - מִפְּנֵי שֶׁהוּא לוֹמֵד מִמַּעֲשָׂיו וְהֵם נִרְשָׁמִים בְּלִבּוֹ. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: "וְרוֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִנְהֹג בָּהֶן תָּמִיד - קַל וָחֹמֶר לְבַעַל תְּשׁוּבָה.

וכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה אֵין מוֹנְעִין אוֹתָהּ אֶלָּא אִם עָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה מֵהֶן הֲרֵי זֶה בַּעַל תְּשׁוּבָה וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

עוד במדור זה

עוד כתבות שיעניינו אותך