האם היקום חי? חכמינו זכרונם לברכה רואים אותו כפועם עם אנרגיה רוחנית. הפעימה הזו היא הקצב של כוח החיים האלוקי, שיוצר ברציפות, כל הזמן מחדש, כל דבר שקיים. האנרגיה הרוחנית מעניקה חיים לכל נברא: לכוכבי הלכת, למערכת השמש, לכדור הארץ, לכל חיה וציפור, כל עלה וכל גרגיר חול, כשהיא שומרת על קיומם.

הוראה חסידית זו עוזרת לנו להבין את המושג של ראש השנה, השנה החדשה. כוח החיים אינו זרם קבוע ובלתי משתנה; זוהי פעימה. וכך, בראש השנה, יום השנה לבריאה, ישנה התפרצות מחודשת של כוח-חיים הנובע מן הבורא, האלוקים, אל הבריאה. חכמינו אומרים לנו, שבכל שנה זרם זה נובע מדרגה גבוהה יותר של קדושה מאשר הדרגה הקודמת לה. במונחים רוחניים, כל שנה חדשה היא באמת 'חדשה'. אפשרויות חדשות, פוטנציאל חדש שטרם נחקר.

מה תפקידו של היהודי בתהליך זה?

היהדות אומרת לנו, שלקיום יש תכלית רוחנית: ליצור מקום מגורים לאלוקות בעולם הזה. פירוש הדבר: לגרום לכך שפרטי החיים שלנו יבטאו וישקפו את קדושתו של האלוקים. הוראות התורה מדריכות את העם היהודי, ובסופו של דבר את כל האנושות, לחיות בדרך כזו שטוב וקדושה יוכלו להתבטא בחייהם.

ראש השנה הוא הזמן בו כל איש, אשה, ילד וילדה יהודיים זוכרים משימה זו. אנו פונים אל השם ברגש עמוק ומקדישים עצמנו מחדש אליו. אנו נהיה העם שלו, והוא, יתברך, יהיה אלוקינו. בעולם החדש של השנה החדשה, אנו ננסה להגשים את משימתנו הקדושה; באותו זמן אנו מבקשים מהשם להעניק לנו כל מה שאנו צריכים כדי לעבוד אותו, יתברך, בשמחה ובטוב לבב.

יהי רצון שזרם החיים החדש בראש השנה הזה יביא שנת שלום, שנה מתוקה, אור, בריאות ושפע לכל העם היהודי בארץ ובתפוצות. יהי רצון שחסינותו של העם היהודי תביא לשלום ושמחה בקרב כל האנושות, וסוף סוף להגשמת יעודה של הבריאה.