ומ"ש הסמ"ע סי' ר"ז ס"ק מ"גא (וע"ש במסגרת השולחןב דלא גרסינן טובג ) צע"ג. ואפשר דאזיל לשיטתו בפירוש הרמ"א סי' ס"א ס"ק י"א.ד ועיין שם בש"ךה דזה אינו. ועי' ב"י סי' ע"א תשובת ריטב"א,ו מבואר שם היטב דמפרשי רוצה לומר דמפרשי בשטר, ולאפוקי דלא מפרשי כלל בשטר,ז אבל דעת מי שקיבל עליו לא הוזכרה כלל. ואדרבה בתשובה אחרתח סבירא ליה להריטב"א דלא בעינן דעתו. עיין שם בדרכי משהט :
הערות שוליים
א.
שמבאר מ"ש הרמ"א שם סט"ו: ואפילו לא אמר בפירוש אלא צוה לכתוב שטר טוב. עפ"י מ"ש הרמ"א בסי' סא ס"ה (מרבנו ירוחם מישרים נתיב ד ח"א, בשם תשובת רבנו האי): אבל תנאים כגון נאמנות בהלוואה או ביטול מודעה במתנה לא מחשבינן עד דמיפרשי. ומפרש הסמ"ע שהכוונה: עד שיפרוט בהדיא.
ב.
ס"ק לו.
ג.
אלא כבדפוסים ישנים ברמ"א: צוה לכתוב שטר חוב.
ד.
שמן הסתם אינו מקבל עליו אלא בענינים המסתברים לומר שהיתה דעתו עליהן.
ה.
ס"ק ח.
ו.
ב"י שם סכ"ה, בשם תשובת הריטב"א סי' יב, שמעתיק בתשובת רבנו האי דלעיל: עד דמיפרשן.
ז.
ראה לקמן קו"א סוף ס"ק ב.
ח.
סי' עה (הובאה בב"י שם סי' עא): ואין לומר כי לשון הנאמנות שופרא דשטרא הוא שהעדים כותבים מעצמם שלא בצוואת בעל דבר.
ט.
ראה רב להושיע, שאולי הכוונה לסי' סא ס"ק ג.

הוסיפו תגובה